סדרת אירועי "שאון חורף" האלטרנטיבית, ביוזמת רשות הצעירים בעיריית ירושלים, חוזרת לרחובות ירושלים בחמישית. בכל יום שני במהלך פברואר ישתלטו למעלה מ־500 אמנים, מוזיקאים ויוצרים על ארבעה מוקדים שונים ברחבי העיר ויהפכו את הרחובות, העסקים, קירות הבניינים וחלונות הראווה לחללי תצוגה שבהם יתרחשו פעילויות אמנותיות או מוזיקליות, סדנאות קולינריות, מסיבות רחוב ואירועי תרבות.



יוסי פיין (51), האיש והרסטות, מפיק מוזיקלי ובסיסט מחונן, ניגן עם דיוויד בואי, לו ריד, שלום חנוך ועוד ועוד; הפיק מוזיקלית לפורטרט, שב"ק ס', הדג נחש, השמחות, מיכל אמדורסקי, דנה ברגר ועוד. פיין הוא אחד המוזיקאים הבולטים שיעבירו כיתות אמן ב"שאון החורף" הירושלמי. וחרף העובדה שהוא נחשב לאחד המוזיקאים העסוקים והמוערכים ביותר כאן, שמו נותר עלום עבור רבים.



"זה אף פעם לא שחור ולבן, ואני לא בתחרות על הפופולריות עם אף אחד", הוא אומר. "אני מאוד מעריך את מי שכן יודע. שום דבר לא מובן מאליו. זכיתי לעשות את מה שאני אוהב, ולקבל פידבק חיובי מהיקום. אני נהנה להיות איפה שאני. זה מקום טוב בחיים, וזה מה שחשוב לי".



איך אתה מתמצת את תרומתך למוזיקה המקומית?
"גרוב, קצב, סאונד באסים, ראפ, דאב, מוזיקה אפריקאית. המון מוזיקה הגיעה לקהל צעיר דרך הדג נחש, ומאוד משמח אותי שהמשכנו להעלות את הרף של עצמנו כל שנה מחדש".



צריך מבנה אישיות מיוחד כדי להסתגל לקפריזות של אמנים מובילים?
"אני מסוגל להכיל אנשים, לפעמים שלא לטובתי, אבל יש לי סבלנות, במיוחד אם אני נתקל בהמון כישרון וצריך לקלף ולעבור את החלק הלא נעים כדי להגיע לדבש. אני גם מאוד נהנה מהתהליך".



אילו קפריזות היית צריך למשל להכיל?
"לשמחתי כמעט לא עבדתי עם כאלה. אם צריך, אני יודע להתערב ולהציל את האמן מעצמו. אני מאוד אוהב מוזיקה, יצירה ותעוזה, וכאלה היו האנשים שזכיתי לעבוד וללמוד מהם. אני רואה את כולם כילדים. כולל אותי. ולכן כשמתעוררת מפלצת קטנה אצל אנשים, אני פשוט מחבק ומחכה שיעבור. על פי רוב זה עובד. לעבוד עם דיוויד בואי, לו ריד ושלום חנוך זאת זכות, ואני תמיד לומד המון. רק להיות במחיצת אנשים מבריקים כאלה - זה כבר כיף. ואז לנהל איתם דיאלוג מוזיקלי או פילוסופי זה פשוט תענוג, כי הם מאוד מהירים וחדים".



איפה תפס אותך מותו של דיוויד בואי?
"בבוקר, באוטו. סירבתי להאמין, וזה זרק אותי באותו יום ושבוע להצפה של המון זיכרונות ותובנות. פתאום יכולתי להבין את התמונה על דיוויד בואי בפרספקטיבה של זמן, ואיזה אמן מדהים הוא היה. ממה שקראתי עם עוד אנשים שעבדו איתו, ראיתי שכולנו חווינו את אותו דבר מיוחד שהיה ייחודי לו. אני מאוד גאה ואסיר תודה שזכיתי, מרגש".



מה דעתך על המוזיקה?
"המוזיקה הישראלית מתחילה, באמת, רק עכשיו. ריבוי התרבויות, כולל תרבות המערב, האינטרנט והשורשים התרבותיים של האוכלוסייה פה הם דבר מדהים. בישראל של היום יש המון כישרונות גדולים עם המון מה לתרום והמון ידע. החסרונות הם בזה שאנשים שמחליטים מה יושמע או לא מזלזלים באינטליגנציה של הקהל".



אתה מתכוון לגלגלצ?
"גלגלצ זה דווקא אחד הדברים הטובים שיש. עם אנשים צעירים ומבוגרים ומגוון יותר רחב של טעמים. ברוב המקומות בעולם, במיוחד בתחומי המוזיקה, אין כזה מגוון אנושי. האמת היא שאין לי שום בעיה עם שום דבר. אם אני לא אוהב משהו, אני לא מכוון את עצמי לשם, אלא משם. ואולי זה יענה לך על השאלה: אין לי טלוויזיה כבר עשר שנים". 



"שאון חורף", 15.2, 22.2 ו־29.2, ירושלים. פרטים נוספים: www.young-city.co.il ובפייסבוק