ליאור מילר התפרסם בשנות ה-90' כדוגמן בפרסומת של חברת אופנה שהכתה גלים, וכשחקן בטלנובלה "רמת אביב ג'". מאז הפך למוזיקאי והשבוע הוציא קטע אלקטרוני בשם "The Dreamer" הכולל סימפול של יצחק רבין ז"ל, ראש הממשלה שנרצח, כשהוא נואם באנגלית על השלום. בראיון למושיק גלאמין ב"רדיו ללא הפסקה" אמר מילר: "הקטע נולד כחוב מוסרי פנימי מול האיש המיוחד הזה. אני ממש מתגעגע אליו, באמת, לקול שלו, לאומץ, למנהיגות, לסחבקיות, לצניעות, להומור. הטרק התחיל כסקיצה ששלחנו ללייבל בחו"ל, במסגרת ההרכב 'פרייבט טייסט'. מאוד אהבו אותו, אבל אז הלייבל נסגר, והקטע הלך למגירה. לפני חצי שנה אספתי את כל המחשבים שיש לי, פתאום העליתי אותו, שמעתי ואמרתי 'יואו'. לא האמנתי שמצאתי אותו, אחרי ששכב 15 שנה כמעט".
"יש לזה ניחוח של הדברים המרימים של פעם, משהו שמח", ציין גלאמין, ומילר הסכים: "ככה עשינו אותו, בחרנו ב'סאונדים' של פעם, לאו דווקא 'סאונדים' אקטואליים היום. קראתי קצת ביקורות של כל מיני מביני 'סאונד' גדולים, שאמרו 'מה זה, הוא תקוע בשנות התשעים'. אז כן, הבחירה הייתה מתוך מודעות ללכת למקום הזה, ולהשתמש בסאונד כזה, כי זה של פעם, ורבין של פעם. יש דברים שאפשר למחזר אותם ולעבוד איתם שוב. זה יושב על הטייטל של 'דיפ האוס'. יש היום כבר חמישים סוגים. כשאני מחפש היום מוזיקה באתרים אני מקבל 'בלבלת', בדיוק כמו שאני הולך לקניון ומקבל כאב ראש תוך חמש דקות. נורא קשה למצוא דברים טובים".
"מה יהיה עם הגעגועים אליך?", שאל גלאמין, "בטוח שפונים אליך בלי סוף עם הצעות לתוכניות ריאליטי, ואין לך עניין בכלום". מילר ענה: "לא בדברים האלה. אני אוהב לשחק, זה כזה חיידק שהוא קיים. בתעשייה אף אחד לא מתגעגע אליי. אני לא מתגעגע למסך, לא מוצא בזה משהו, לא מוצא משהו מגניב. למרות שבשנה האחרונה עשו כמה דברים יפים, שיכולים להחזיק אותי. ריאליטי לא בא בחשבון, כשפונים אלי יש לי מנטרה: 'אם יש לכם מיליון שקל אני אבוא לפגישה. מכיוון שאין להם זה נופל. אין לי זמן להתעסק בזה, אני לא יכול. אני מנגן, יוצר, עושה כל מיני דברים, כל מיני פרויקטים, משחק קצת בתוכן מוזיקלי, עובד על איזה פסטיבל מגניב, הרבה דברים".