עכשיו אני: סימה לוי דוכין משתחררת מהפלונטרים ומוציאה אלבום

"יש רגעים של חשש כמובן, אבל אז אני מזכירה לעצמי שיש לי מוצר טוב, התוכן שלו טוב והוא יחלחל ללבבות של אנשים. ועדיין קשה לעשות משהו שתכננתי כל כך הרבה שנים. יש המון חרדות".

 

כבר לפני עשר שנים עבדה לוי־דוכין על אלבום הבכורה שלה ושחררה מספר שירים לעולם, אבל המהלך לא הבשיל לכדי מוצר מוגמר. "כנראה שלא הייתי מספיק בשלה. האלבום לא היה מוכן. היו לי חמישה שירים, אבל לא התחברתי לחומרים", היא אומרת ומונה את הסיבות הנוספות לכך שלא יצרה במשך זמן רב. "כשהאלבום היה אמור לצאת, אמא שלי נפטרה ועברתי תקופה קשה. בדרך גם גידלתי את הילדים – הקטן בן 5 והגדולה בת 11. אבל יותר מהכל, הסיבה לעיכוב היא האופי שלי. אני אוהבת ליצור ולהקליט, אבל קשה לי להוציא דברים לפועל, לפנות לחברות תקליטים, לצלם קליפים. בזה אני חלשה. אני משלמת על הקושי הזה מחיר בכל מיני תחומים, ואני חושבת שהרבה אנשים יכולים להזדהות איתי. יש אנשים שיכולים לעשות הרבה דברים במקביל. לי יש קצב אישי איטי".
 

אולי זאת הסיבה שלוי־דוכין בחרה ב"בוקר בא", שיר אופטימי על הצד הכבד של החיים, כסינגל הראשון. "הוא על הקושי לקום בבוקר ולאסוף את עצמי, על לעשות דברים שאני אוהבת ולקבל את עצמי עם החסרונות והיתרונות", היא אומרת. "'בוקר בא' זה סיפור חיי בתכונות האופי". הסינגל השני שיצא לאחרונה הוא "אותו הגעגוע", שיר אהבה שהלחין עבורה בעלה.
 

"לא פשוט. יש רגעים שאני בהיי ואומרת שהצעד הזה חשוב לעצמי ועכשיו תורי. עכשיו אני. זו הרגשה טובה. אבל יש נפילות. אני מאמינה בעצמי, אבל אם לדעתי לא משמיעים אותי מספיק ברדיו, זו סיבה לנפילה. לסגור הופעות זה קשה. יש רגעים שאני לא מאמינה בעצמי וחושבת שאולי השירים לא מספיק טובים.הקושי האמיתי הוא לעשות כמה דברים ביחד. אישה צריכה להיות תמנון ולתמרן בין ילדים, בעל, פרנסה, קריירה וחברים, ולא מוצאים זמן לעצמנו. ואז, כשמגיעות המחשבות האלו, אני אומרת שאין לי על מה להתלונן, כי אמא שלי גידלה שישה ילדים ועבדה קשה מאוד. אלה הצרות של דור השפע. עושים עניין מכל דבר קטן".
 

לאלבום בחרה לוי־דוכין לקרוא "חשופה", במעין עבודה עצמית על המקום שבו היא לא מרגישה בנוח: "קשה לי להיחשף, אני אדם שלא אוהב חשיפה. הכי נעים לי בפינה שלי".
 

"כשאני קוראת כתבות איתו, הוא מאוד חשוף, אבל הצלחנו לשמור על פרטיות, בעיקר כי הוא לא אוהב לצאת לאירועים מתוקשרים. אנשים לא יודעים שאנחנו יחד 21 שנה. לא ידעו מי אני. לא כולם הכירו אותי".
 

לוי־דוכין (40) נולדה וגדלה בבאר שבע, שם הופיעה ושרה בטקסים של בית הספר. לפני 18 שנים למדה ברימון, כבר אז כבת זוגו של ארקדי, אך בחרה להצניע זאת. כיום היא מנהלת הכספים בחברה של בעלה.
 

"זה יכול להשפיע, אין ספק, כי הוא לא מפסיק ליצור, פשוט גאון ופורה. יש בזה משהו שיכול לגרום לחוסר ביטחון, אבל אני מזכירה לעצמי שהוא כבר המון שנים בתחום. יש לו 500 שירים באקו"ם ולי יהיו עשרה שירים. אמן בסדר גודל כמו שלו, כל הבית סביבו. אבל אם להיות אמיתית, מה שמשפיע יותר זאת האישיות שלי. אני לא טיפוס שיודע לשים את עצמו במרכז או להוציא לפועל רעיונות שיש לי".