בפסח גם המוזיקאית דניאלה ספקטור עשתה סדר. לא ניקיון במטבח ושל הארונות בחדר השינה, אלא סידור חדר העבודה שלה, מתוך תקווה שזה ייתן לה התחלה חדשה. "מתחילים מהכי פשוט", היא אומרת בחיוך. "יוצרים תנאים מתאימים, ומקווים שמשהו יצמח".
את כבר מחפשת חומרים לאלבום הבא?
"אני לא נמצאת במקום שמדבר על אלבום, אלא במקום ששואל על יצירה בכללותה, ומחפש בכל תחומי היצירה. מאז שהוצאתי את האלבום הראשון ב־2009, הייתי בעבודה מתמדת על האלבומים הבאים. לא הייתי במקום ריק וחלק. עכשיו אני אמא, אז אני בכלל אדם אחר. יש דבר אחד ברור עבורי: אני לא רוצה לכתוב ממקום שכבר כתבתי ממנו פעם. אני מרגישה שאני במקום אחר, ורוצה למצוא קול, שפה אחרת ומקורות רגשיים ואינטלקטואליים ליצור מהם".
אפשר לדבר על חרדת האלבום הרביעי?
"לא, להפך. אני מרגישה חופשייה. סיימתי עם החרדות של היצירה. יבוא או לא יבוא, זה בסדר. סיבוב ההופעות האחרון עם גבע אלון השאיר אותי מלאה. מה עוד שהאלבום יצא לפני שנה, אנשים עדיין מגלים אותו ואותי, אז אין לחץ".
סיבוב ההופעות עם גבע אלון היה הצלחה אדירה מכל הבחינות, כשההופעה האחרונה בבארבי הייתה סולד אאוט זמן רב מראש. עכשיו היא יוצאת עם מופע סולו אינטימי - רק היא, הפסנתר והגיטרה, עם הקול והמילים במרכז הבמה, וכל שיריה האהובים ("הכוכב הזה מת", "הירושימה", "אברהם" ועוד) משלושת אלבומיה לצד שירים חדשים. "המופע עם גבע חיזק אותי ביחס לכוח של הסולו. כששרתי שירים שלי לבד, הרגשתי שזה לא נופל מעוצמת השירים שיש מאחוריהם הרכב. במובנים מסוימים זה אפילו חזק יותר". מיד אחרי שהסתיים הסיבוב, פנתה ספקטור למנהליה וביקשה לסגור סיבוב סולו, "שימשיך את אותה הרוח שמוציאה את המקסימום מהכלי".
כחלק מהמסע היצירתי והחיפושים שלה, תביא ספקטור לבמה שירים חדשים, ניסיונות וניסויים. "מי שמכיר אותי יודע שאני עושה אקספרימנטים בזמן ההופעה", היא אומרת. "כי כדי להדליק את ההופעה, אני מביאה את מה שמדליק אותי באותו רגע. זאת חוויה מאוד חזקה".
נשמע כאילו את מחפשת להתרגש ממה שאת עושה.
"להתייחס למוזיקה בתור עבודה זה גרוע. אני נזהרת להיכנס למקום מנומנם ושגרתי. נכון, זאת עבודה, אבל צריך למצוא משהו שמעיר אותך ומשהו שדוחף אותך להמשיך ולהישאר נוכח. זה לא משהו שיכול לפסוע מעצם האינרציה. אז כל מה שאני צריכה לעשות זה לבדוק את הערנות, את המניע שלי, ואת מה שאני רוצה להגיד. מבחינתי זו חובה, אחרת בשביל מה אנחנו עושים את כל זה".
בדיקת ערנות זה לא משהו שעושים עם ילדה בת שנתיים וחצי בבית.
"ההורות מצמידה אותי בכוח לאינרציה של אוכל, מים, שינה, בכי, צחוק ומשחק. זה מאוד מצמצם, אבל זה מאפשר להיכנס ברזולוציה עמוקה ליומיום. הגעתי להורות ממקום מאוד שמח. רציתי להיות אמא וזה בא לי בזמן טוב. אז התמסרתי, במשך כמעט שנה הייתי עם זוהר בבית, והחיים היו לא פחות מעניינים ומרתקים מחיי הלילה או מהסתובבות בחוץ. יש להם הניואנסים והגילויים שלהם".
דניאלה ספקטור - מופע אקוסטי, 7.5, מוצ"ש, 22:00, סינקופה־בר, חיפה