רוג'ר ווטרס בטח לקח הערב אקמול ונכנס מוקדם למיטה. המשימה נכשלה, המלך אלטון ג'ון הרים את פארק הירקון ונתן פתיחה לעונת הופעות ארוכה. סר ג'ון בשבילכם. בז'קט עמוס נצנצים, הוא עלה על הבמה קצת אחרי השעה 20:00. הזהירו אותנו מראש לבוא מוקדם, כי ב-23:00 חייבים לסגור את הבסטה והוא בא לתת שואו ולא סתם לתת נדבה לעניים.
היו שם הורים, ילדים, נכדים. עשרות אלפים ששיריו של ג'ון ליוו אותם לאורך החיים, בלימודים, לבגרות, במכונית בדרך לעבודה. הם הכירו חלק גדול מהרפרטואר בעל פה וכשהאגדה שרה את "כמו נר ברוח" אפשר היה לראות ים של סלולריים מנציחים את הרגע. קלסיקה של כל הדורות.
ג'ון לא דיבר הרבה. מדי פעם הודה לקהל שבא, לפעמים קם מהפסנתר בכדי לוודא שהוא והלהקה מקבלים את התשואות המתאימות - והגיעו להם. זו כבר לא מוזיקה שמייצרים לכן גם המלווים של הסר לא היו ילדים. מוזיקאים מנוסים, מצוינים. הופעה של אלטון ג'ון היא במיוחד געגוע לימים ששיר היה יצירה ולא אוסף צלילים שכל כוונתם למכור נוסחה. לא היו גימיקים מיוחדים על הבמה, מופעי פירוטכניקה או משחקי אורות מיוחדים. לאורח המכובד יש מוצר נטו למכור.
אפשר לא למות על המוזיקה של סר ג'ון, לפעמים יש בה יותר מדי סוכר לטעמי, אבל אי אפשר שלא להעריך. האיש גאון, אכן אמן אורח.