מרום גולן: הזמר שחזר בתשובה ועשה אקזיט חוזר לאולפן ההקלטות

לפתע, בלי הודעה מוקדמת, חוזר אלינו אחד מהקולות הגדולים מהתפר שבין שנות ה־60 ל־70. "זאת לא אשמתי", אומר החוזר בתשובה הוותיק דני גולן על השתתפותו המפתיעה ב"לשיר איתה", אלבום הצדעה כפול לשושנה דמארי, במלאת עשור לפטירתה (הוצאת "הליקון", ביוזמה משותפת של "לינקטון", רשת ג' של קול ישראל ו־ynet). "הכל בגלל קרן", הוא מגלגל את הכדור אל בתו הצעירה, שהיא מוזיקאית מדופלמת וחוזרת בתשובה כמוהו.

"כשקרן נתקלה בפרויקט משירי שושנה דמארי, עלה בה הרעיון להביא אליו ביצוע משותף שלי עם שירי, בתי הבכורה, בהפקה מוזיקלית שלה", הוא מסביר. "ישר אמרתי לה 'על הכיפאק, למה לא?' וכך הגענו לביצוע של 'היו זמנים'".

"כשהבחנתי בפרסום שקרא לאמנים לשלוח הקלטות לפרויקט, נדלקתי על העניין", מספרת קרן. "בחרתי ב'היו זמנים' של חפר ווילנסקי, מתוך הבנה שנוכל להביא גוון חדש בביצוע, מה שייתן לי ביטוי כמוזיקאית. בעיבוד שלי, שהוא ברוח של היום, הושפעתי מההומור בטקסט של חפר".

"השיקול של קרן היה נכון, כשהיא עשתה עיבוד הנותן אווירה אחרת לשיר", גולן האב מחווה את דעתו הבלתי משוחדת. "הרי חסר טעם לעשות סתם גרסת כיסוי לביצוע של זמרת שהייתה אגדה בעודה בחייה. רצינו להביא משהו חדש בהפקה ראשונה שעשיתי עם שתי בנותי".

בתו השחקנית שירי גולן היא "הגברת הראשונה" של תיאטרון באר שבע, ומככבת בימים אלה בהצגות "חתונת הדמים" ו"עפיפונים". "אני לא זמרת ולמעשה שרה כמו שחקנית", היא מבהירה. "היה כיף לשיר עם אבא ועם קרן. אני מקווה שכהמשך לכך נגיע סוף־סוף לאלבום סולו של אבא".

כשגולן, גבה הקומה וצחור הזקן, נשאל אם לא חל עליו איסור האזנה לשירת נשים, הוא משיב בלי כחל ושרק: "אני מאזין לשירת נשים, בוודאי לשירת בתי האהובה. ככל שאני מקפיד על קיום המצוות, כשזמרת שרה אני לא יוצא מהאולם. כמי שהיה זמר מקצועי, אני יודע לכבד את מי ששר. לדעתי כל אחד רשאי לנהוג כרצונו, כל עוד הוא לא מטיף לכל העולם לנהוג כמוהו".

בכל אופן, אתה לא מהפנטים.

"אני לא יודע מה זה פנטי. להתאמן ארבע שעות רצוף במכון כושר גם זה פנטי בעיני. לעומת כאלה שמסגלים לעצמם כל מיני חומרות, אחרים תופסים את ההלכה פשוט יותר".

שיר אהבה ישן

הקלטת "היו זמנים" זרקה את גולן לימים רחוקים שבהם היה זמר מצליח, בין אם ב"צמד דרום" יחד עם ציון צדוק, ובין אם כסולן. "בימים ההם הופענו כצמד לא פעם עם שושנה דמארי. מהמפגשים איתה מאחורי הקלעים אני זוכר את הצחוק המתגלגל שלה וההומור, שהיה מלווה בהדרת המלכות שבה התאפיינה".

בעקבות "היו זמנים" הקאמבק שלך בדרך?

"שום קאמבק. בעצם, כל בוקר יש לי קאמבק כשאני קם לעבודת הבורא. די לי בהופעות עם הלהקה שלי במסגרת חסידות אשל"ג. ואם עד כה הקלטתי שיר פה שיר שם, נראה לי שאם קרן תפעל להוצאת אלבום שלנו, לא אסרב".

דני לבית פטשניק כמעט בן 71. מבחינתו, לחזור בתשובה היה כמו לחזור הביתה. "למעשה גדלתי בבית דתי ברמת גן", הוא מספר. "הרבה לפני שהתחלתי להופיע כזמר, הייתי עובר לפני התיבה בבית הכנסת ולמדתי לנגן בגיטרה. גם בקן בני עקיבא שרתי. זה היה אצלי בדם לשיר. מהכיפה נפרדתי בצבא".

גולן התגייס במסגרת גרעין נח"ל דתי, אבל תוך כדי השירות הצבאי חלה בו תפנית. "חיידק השירה בער בי, אז הלכתי לבחינות ללהקות צבאיות", הוא משחזר. גולן התקבל לצוות ההווי של פיקוד הדרום ושירת בו עד שרוב חבריו השתחררו. או אז ציוות אותו מפיק הלהקות הצבאיות שאול ביבר לרפי גרנות כגלגול הראשון של צמד דרום. כשהם סיימו את שירותם בצבא וגרנות נסע ללימודים בלונדון, צורף אל גולן ציון צדוק, הסולן המשתחרר של להקת גייסות השריון, לגלגול המוכר יותר של צמד דרום.

"שניהם ניחנו בקולות ערבים, כשדווקא הניגוד באופיים ובקולם יצר את איכותם המיוחדת כצמד", נכתב בחוברת המילים שצורפה לתקליטם הראשון, שנקרא "צמד דרום" (ובא לאחר תקליטון של ארבעה שירים, בהלחנתו ובהפקתו המוזיקלית של יאיר רוזנבלום). בתקליטם הייתה להם הזכות להיות המבצעים המקוריים של "שיר אהבה ישן" (על אניטה וחואן), שנקרא גם "רומנסה", ונחשב לאחד השירים הגדולים בזמר העברי.

"באחד מטקסי הזיכרון שבהם הופענו לאחר מלחמת ששת הימים, שרנו בין השאר בעין חרוד", נזכר גולן. "ניגש אלינו מאחורי הקלעים חבר קיבוץ בית אלפא הסמוך, ובדרכו הישירה אמר לנו 'שלום חבר'ה, אני נחצ'ה היימן, אני מאוד אוהב איך שאתם שרים, יש לי שיר בשבילכם'. זה היה 'שיר אהבה ישן', שהוא כתב עם נתן יונתן. סביב השיר הזה הוא הפיק לנו את התקליט הראשון ב־CBS. מיד הייתה לי הרגשה שזה שיר נפלא".

בעוד גולן זוכר את פגישתו על היימן, את נתן יונתן הוא מעולם לא פגש, "כך היה גם עם 'הכותל' מאותו תקליט", הוא אומר. "את יוסי גמזו, מחבר המילים של השיר, פגשתי רק לפני שנתיים־שלוש, כשהוזמנתי לשיר בערב מחווה לכבודו".

לא הייתם המבצעים המקוריים של "הכותל".

"נכון! דובי הלחין את השיר לאשתו, גאולה גיל, אבל הביצוע שהתפרסם היה של צמד דרום. בני אמדורסקי, שהפיק תקליט משירי מלחמת ששת הימים, הביא לנו אותו".

להיט (קופצני) נוסף בתקליט ההוא היה "יום א' בשבוע", אחד השירים שכתב להם צמד המחברים הצעיר דאז אהוד מנור ונורית הירש. לעומת זאת שלושת השירים הנוספים שהיימן הלחין להם לאותו תקליט לא תפסו.

הצלחת אלבום הביכורים של צמד דרום לא חזרה בתקליטם השני, שהופק מוזיקלית בידי אלכס וייס וממנו זכור בעיקר שיר הנושא "מה יש לך קזנובה", מאת יעקב רוטבליט ויאיר רוזנבלום. לאן נעלמה ההצלחה? "ניסינו ללכת לכיוון יותר בינלאומי וזה מה שיצא", הוא מודה.

באותה תקופה הופיע צמד דרום במספר פסטיבלים. השיר "שישו את ירושלים", שאיתו דורגו במקום השלישי בפסטיבל החסידי, הצליח במיוחד. "הייתי בטוח שאת הצירוף 'שישו את ירושלים' שאבתי מספר ישעיהו, לאחר שהוא צץ אצלי תוך כדי תיפוף על ההגה בשעת נהיגה", נזכר מחברו, עקיבא נוף. "כעבור שנים, כשחיפשתי את הפסוק הזה בתנ"ך, לא מצאתי אותו בשום מקום, פרט למוחי הקודח".

תקליט שלישי כבר לא היה לצמד דרום. צדוק, שתמיד חלם חוץ לארץ ושאף להיות סינטרה חדש, נפרד ב־72' מגולן ונסע ללוס אנג'לס, שם נשאר. לא נחפזתם בפירוק שלכם? אני שואל את גולן. "מה לעשות? ציון נסע וזה נגמר", הוא משיב. "לו הוא היה מחליט לחזור, הצמד היה מתחדש ברגע. מתברר שהתיאום הקולי בינינו נשאר. כשציון הגיע אלי בחופשת מולדת, הוצאנו את הגיטרות ושרנו את 'שיר אהבה ישן' בקולות, בדיוק כמו בימי הצמד".

שמחה חסידית

מי שהכיר מקרוב את גולן והיה מודע לרקע הדתי המוקדם שלו, לא נרעש כשתוך שנים לא רבות חזר בתשובה. "נחמה התחילה בכך", הוא אומר על רעייתו הציירת, יוצאת להקת פיקוד הצפון. "לרעיון לחזור בתשובה היא הגיעה בעקבות שיעורי קבלה שבהם השתתפה, ומשכה אותי אחריה וגם את בתנו קרן, בעוד ששירי העדיפה לפנות למסלול של שחקנית".

מה קרה לכם?

"חיפשנו משמעות לחיים, לאחר שחיינו חיים בוהמיים למדי. עד אז הסתובבתי בכל העולם, טעמתי מהכל והרגשתי מין ריקנות וחוסר סיפוק. ביהדות מצאתי כל מה שחיפשתי. מתברר שאין צורך להרחיק עד טיבט או עד הודו כדי למצוא משמעות עמוקה יותר. זה לא פשוט למי שלוקח על עצמו עול תורה ומצוות. ניסיתי כל מיני מסגרות, כולל שנה בישיבה ליטאית בבני ברק, וזה לא סיפק אותי".

גולן מצא את מבוקשו אצל הרב ברוך אשל"ג, בנו של "בעל הסולם", גם הוא מבני ברק. "קצרה היריעה מלתאר את האיש הזה שהיה ענק הרוח, הן בתורת הנגלה והן בתורת הנסתר", נפעם גולן. "הוא לא קיבל לשיעורים שלו כאלה שלא עבדו, ובעצמו עבד בעבודות פשוטות כדי שראשו יהיה פנוי ללימודי קודש".

התנתקת בבת אחת מעולם הבידור?

"זה היה תהליך הדרגתי שהחל ב־72', כשאבי נפטר והשאיר לי על הראש עסק בענף הדפוס. זה לא הלך עם עיסוק מלא כזמר. או זה, או זה. בחרתי מה שבחרתי, כשנהניתי ממערכת תומכת של חוזרים בתשובה כמוני בבית המדרש של הרב אשל"ג, מקום ממגנט למי שנכנס בשעריו, עם הרבה שמחה חסידית, ניגונים וריקודים. אני מקווה להוציא אלבום של הניגונים החסידיים האותנטיים משם".

זה התחליף לקריירה שהייתה לך לפני שחזרת בתשובה?

"מדובר בפאזה אחרת, הגם שבכל מקרה מוזיקה זאת מוזיקה כשהיא מדברת ללב ולנשמה, ואני רואה בה האמנות הכי גבוהה והכי רוחנית. מצד שני, לא אכחיש שאהבתי את האדרנלין שבהופעות על הבמה ולקבל עם הפידבק מהקהל. כשיוצא לי להופיע ומקבלים אותי בחום, זה עושה לי איזה קווץ'. אבל אני נרגע מהר מזה. בגילי ברור שכבר לא אתרוצץ בהופעות ברחבי הארץ".

לפני שנים הטלוויזיה עפה מביתו. גולן נשאר בעניינים תוך כדי האזנה לרדיו או צפייה באמצעות המחשב, כולל בדוגמיות מתוכניות בסגנון כוכב נולד. "הכל אינסטנט שם", הוא סבור. "זמרים טובים יכולים לתפוס הצלחה בלעדיהן. דוגמה מעולה לכך הוא קובי אפללו, זמר נהדר לדעתי".

החוזר בתשובה הוותיק גולן איננו נעצר בתחנת אפללו. "הייתי בהופעה של 'סגול כהה' בקיסריה, וכשהם חזרו לארץ הלכתי גם להופעה שלהם ב'נוקיה'", הוא מודה. "במוזיקה נשארתי במה שהייתי פעם, עם להקות כמו 'לד זפלין', 'ג'נסיס' ו'המודי בלוז'. אישית, הלכתי לכיוון הרוקנרול אחרי שציון נסע, אבל עצרתי את עצמי בזמן ולא נהייתי זמר רוק, ואולי טוב שכך. די מצער לשמוע על זמרים שלא גומרים את החודש".

לגולן, הפעיל בהתנדבות באתר של החסידות שלו, אין צורך לדאוג. בעשור הקודם הוא חווה אקזיט כשחברת "גטר" רכשה את החברה שבניהולו. הוא נשאר איתה חמש שנים עד שהראו לו את הדלת החוצה. כשגולן נשאל מה הוא עושה כיום, הוא מסכם בחיוך "אני עושה חיים".

ומלבד זאת?

"אני עושה ספורט, הליכה, מכון כושר, כאלה", הוא מפרט, "ונהנה לטייל בארץ ובעולם עם נחמה, אשתי. הכי כיף לנו ללכת להצגות תיאטרון ולראות בהן את שירי שלנו עושה לנו הרבה נחת, עם התפקידים הנהדרים שהיא משחקת".

אתה מרוצה ממה שקורה במדינה?

"אני בהחלט לא מבסוט ממה שקורה כאן, עם כל ההתלהמות והשנאה. בפרט אני לא מבסוט מכך שראש הממשלה לא אומר לאומות העולם בנחישות ובאמונה 'הארץ הזאת שלנו', ככתוב בתורה".