לפי הטענה הרווחת, ככל שמתבגרים, כך קשה יותר להתרגל לשינויים. אלא שהמקרה של ציון גולן מוכיח שהכל שאלה של רצון. עד לפני שלוש שנים עשה גולן, גדול זמרי המוזיקה התימנית בארץ, את מה שהוא רגיל לעשות במשך כ־40 שנות הקריירה שלו: הופעות באירועים מוזמנים מראש ואלבום אחד בשנה על טהרת המוזיקה מבית אבא. אלא שאז הגיע המופע "שורשי תימן", שבו השתתף בעיבודים מיוחדים לשירים מקוריים. "העולם מתפתח ומשתנה, ואני צריך לצעוד איתו, אבל בזהירות", אמר לי אז. "בתחום שלי צריך מידת שמרנות, כי אם אלך קדימה, בעצם אזרק לאחור".
אבל ההליכה קדימה רק עשתה לו טוב. הנה: "ללא מילה 5", שיר שהוציא לאחרונה עם היוצר צפריר יפרח, נכנס לפלייליסט של גלגלצ והתמקם במעמקי המיינסטרים. מספר הצפיות בקליפ ביוטיוב מרקיע שחקים. "יש לי כ־1,500 צפיות", אומר גולן.
אתה מתכוון כמיליון וחצי צפיות.
"כן, התבלבלתי", הוא צוחק במבוכה. "עשיתי משהו שונה קצת ומרענן. הקהל שלי רגיל לשירה אותנטית, ופה הבאתי סגנון מיוחד - בלי מילים, רק הבהרות".
השתנית מאוד.
"זה היה קשה אחרי 30 שנות קריירה. הקהל רגיל ואוהב את הסגנון. לא פשוט להעז ולשנות. אבל העולם השתנה, והסגנון המוזיקלי השתנה - והדור השתנה. אז כשמציעים לי הצעות כאלה, של סגנון אחר, אני פתוח ומעז. עובדה שזה הצליח. השתלבתי יפה מאוד, אני בראש אחר. עכשיו צפריר ואני עובדים על דברים חדשים".
בין הדברים החדשים שציון עושה, הוא יערוך הערב מופע חגיגי בהיכל התרבות בפתח תקווה לרגל צאת אלבומו ה־30 "בך אבטח", שבו יתארחו פאר טסי וחיים משה. "נכון, לא מיהרתי לפתוח קופות", הוא מודה. "אנחנו לא רגילים לאולמות גדולים, רק לחתונות ולשמחות. בזמן האחרון נפתחתי יותר לכיוון הזה, ובאופן כללי הזמר המזרחי פנה לאולמות האלו, למקומות הגדולים".
בהופעה יציג גולן (60) את ספר הפיוטים החדש שלו "זמירות ציון", המציג תרגומים ותווים לשיריו. "זה ספר שחשוב להמשך מורשת יהדות תימן", הוא מסביר. "והוא מיועד לצעירים שלא יודעים את השפה. אני שר בתימנית ערבית, והם לא מבינים אותי. הוצאנו ספר שבו יש תרגום וניקוד ותווים, וככה הם יוכלו לשמוע שיר ולעקוב אחרי המילים בצורה הכי קלה וטובה".
אתה מרגיש אחראי לשימור השפה התימנית?
"זה הייעוד שלי בחיים. קיבלתי על עצמי לתעד את השפה ואת השירה התימנית מיום שאני זוכר את עצמי, ועד היום אני מושקע בזה. אומנם אני שר גם מוזיקה חסידית ומזרחית, אבל בתימנית זה זורם לי, זה מי שאני".
מזל והתמדה
כשגולן רואה את הגל החדש של המוזיקה התימנית, שהתחיל לפני כמה שנים עם רביד כחלני מ"ימן בלוז" והמשיך ב־A-WA ואחרים, אין מאושר ממנו. "בכל פעם הם מכניסים סגנון חדש, והמוזיקה התימנית מקבלת גל חדש של התעוררות", הוא אומר. "אני מתחבר עם כולם, ועשינו יחד הופעות מוצלחות מאוד. A-WA לקחו את 'חביב גלבי' שהקלטתי לפני 25 שנה, וימן בלוז לקחו את 'אבא שמעון' - וזה תפס יפה מאוד. אני מעריך אותם ומפרגן להם".
כחלק מהיותו אחראי לשימור השפה התימנית, גולן היה הכתובת שאליה פנה כחלני בתחילת הדרך. "הוא פנה אלי כדי שאתרגם לו שירים מעברית לתימנית", מספר גולן. "אחרי זמן הוא שאל אם אני רוצה להופיע איתו, וככה נקשרנו והתחברנו. כתבתי לו מילים לשיר ועשינו דואט".
איך אתה מסביר את העובדה שאתה מופיע כבר עשרות שנים, ויש זמרים מזרחיים שמוציאים להיט אחד ואז נעלמים?
"צריך מזל, אבל חשובה ההתמדה. הוצאתי 30 אלבומים ב־35 שנות קריירה, זה בערך אלבום בשנה. אני בתוך זה, חופר ועובד וכותב - וכבר עכשיו יש לי חומרים לאלבום הבא. היום הצעירים לא מתמידים; מוציאים שניים או שלושה שירים וחושבים שזהו, אפשר לבלות. במקום לבלות בחוץ, אני מעדיף לבלות עם השירים".
וכחלק מההתמדה הזו, הוא מופיע כמעט מדי ערב. בזמן שיחתנו הוא עושה את דרכו להופעה במושב אחיהוד בצפון. נסע עם חבר. נהג? אל תצחיקו אותו. הוא אדם צנוע שמסתפק במועט. אחרי ההופעה הוא ייקח את האוטו ויחזור הביתה. "אני לא מבקש שייקחו אותי ולא רוצה שיחזירו אותי", הוא אומר. "זאת ההנאה שלי: לשמח אנשים, לא משנה איפה זה".
בין ההופעות ברחבי הארץ, החלום הגדול שלו הוא להופיע בתימן. מה שנראה כיום כמו פנטזיה שאין סיכוי שתתגשם בקרוב, היה על סף מימוש לפני כמה שנים. הגיעה אליו הזמנה להופעה בפסטיבל גדול בתימן, ונציגה מירדן כבר באה וצילמה את הדרכונים שלו ושל הלהקה. "אבל אז הייתה מתיחות בלבנון והכל בוטל", הוא אומר בצער. "חשוב שתהיה אווירה טובה, כי ברגע שיש מתיחות אין על מה לדבר. החלום שלי הוא להיות שם. אני שר על המקום הזה, ההורים שלי באו משם".
ואתה עצמך שר ומתגעגע למקום שמעולם לא ביקרת בו.
"נולדתי לזה, גדלתי לזה - ואני חי ונושם את התימנית. בשכונה שבה גדלתי דיברו תימנית, וההורים שלחו אותי ללמוד אצל המורי את הסגנון ואת הטעמים המדויקים של השפה וגם את הסלנג".
גולן נולד וגדל בשכונת מגדל באשקלון. "אצלנו בשכונה כל חגיגה הייתה נמשכת שבוע, ואז הייתי עולה לבמה ושר כחובבן", סיפר. בתחרות זמר שהתקיימה בעיר זכה במקום הראשון, ובצבא שירת בלהקת הרבנות הצבאית. אלא שהוא לא האמין שיוכל להתפרנס ממוזיקה, ולכן הלך ללמוד מקצוע. "יש לי תעודת חשמלאי מוסמך", הוא אומר בחיוך. "אחרי הצבא עבדתי בתעשייה הצבאית, אבל ברוך השם ראיתי שנכנסו הרבה הופעות ופרשתי. אי אפשר להופיע בלילה ולעבוד בחשמל בבוקר. כדי להיות חשמלאי צריך להיות מרוכז וערני. אז זנחתי את המקצוע לטובת השירים והיום אני עוזר לאנשים מדי פעם, חינם ובשביל המצווה".
במשך שנים הוא היה מוכר רק לבני העדה התימנית בארץ. ברדיו כמעט שלא השמיעו את שיריו. רק אלבום אחד הקליט בשפה העברית: "נעלה נעלה", אבל לא המשיך בקו הזה. "ניסיתי והעזתי, אבל אוהבים את צליל הקול המאנפף שלי בשירה התימנית", אמר לי בעבר. "מתסכל? ממש לא. טוב לי במקום שלי".
רק בשנים האחרונות, כחלק מהקו שלו שמעז ומשנה, הוא כותב שירים. לפני כן נעזר בחומרים מקוריים ובאלו שכתב לו אהרן עמרם וגם - הפתעה - כתבה נעמי עמרני, אמא של כוכבה אשתו. "חמותי - אני מאחל לה אריכות ימים - כתבה לי הרבה שירים שעזרו לי בקריירה. אני תמיד אומר שזכיתי באישה טובה וגם בחמות טובה". עכשיו, כאמור, הוא בעצמו כותב. "אני יודע מה הקהל אוהב, מה הצעירים אוהבים ומכוון אליהם".
לא מקופח
בין השירים שלו באלבום החדש מתנוסס שם נוסף של כותב מוכר: יוסי גיספן, שכתב לגולן שיר שעוסק בפרשת ילדי תימן החטופים. "אני לא בעניין הזה", מתחמק גולן. "חברים אמרו לי: 'למה לא תעשה שיר מיוחד על הנושא הזה'. יוסי שמח לכתוב וכתב מילים יפות".
הנושא בכותרות, זה בטח עוזר.
"אני לא רודף אחרי הדברים האלה - ומשתדל להימנע מפוליטיקה. אני רואה מה שקורה לכל מיני זמרים שמתערבים בכל מיני עניינים ואיך זה פוגע בהם, ומעדיף להיות עם כולם ולאהוב את כולם. וככה כולם מחזירים לי אהבה. אני לא פוגע לאף אחד בפצעים".
וגולן הוא בהחלט החבר הטוב של כולם, והקולגות מחזירים לו כבוד ואהבה. אין זמר תימני שהתחתן ולא הזמין אותו לחתונה שלו. ומכל האירועים, החתונה שהוא זוכר במיוחד הייתה זו של עפרה חזה. "בצלאל אלוני, האמרגן שלה, אמר שהיא רצתה שרק אני אופיע בחינה שלה", גולן נזכר. "באתי אליה הביתה לשבת על הסגנון המוזיקלי של הערב ופיזמתי לה את השיר שבחרתי להולכה של החתן והכלה. היא שמחה והתחילה לבכות. אחר כך היא סיפרה לי שבכל פעם שהיא טסה לחוץ לארץ, היא לקחה איתה בתיק כמה דיסקים שלי. התרגשתי שזמרת בסגנון כזה בינלאומי מעריכה ואוהבת אותי".
אחד הזמרים הבולטים מבני העדה, אייל גולן, הזמין את גולן לחינה ולחתונה שלו ואף הפיק לו ערב מיוחד בקיסריה, שהיה הפעם הראשונה שבה הוא פתח קופה. "אם זה היה תלוי בי, לא הייתי מרים את הערב הזה", הוא אומר. "אני זהיר".
אין מה לדבר איתך על קיפוח?
"ברוך השם אף פעם לא הרגשתי מקופח. בכל תוכנית מזרחית משמיעים אותי תמיד, ואין לי תלונות".
בחיוביות הזאת הוא גידל את ארבעת ילדיו, אבל לא איחל להם שימשיכו במקצוע שלו. "הבן שלי אדיר יודע לנגן בקלידים ויש לו אולפן הקלטות, ותמיר אומנם אוהב לשיר ולנגן, אבל לומד הנדסת בניין. אני שמח שהוא לא נכנס לשירה. זה לא קל, לא חיים תקינים. לילה הוא לא לילה, ויום הוא לא יום. המקצוע קשה לבית. אשתי יודעת שזה המקצוע שלי והיא מעודדת אותי. היא בעצמה גדלה בבית כזה, שהשירה התימנית התנגנה בו כל הזמן. כשאני משמיע לה שירים חדשים, היא נותנת לי רעיונות, ואני מייחס חשיבות למה שהיא אומרת".
32 שנה אתם ביחד. מה סוד הזוגיות?
"לשמור על הבית ולשמור על האישה. לא להיות מהגברים האלו ששותים ומעשנים. כשאני בבית, אני מפנק את האישה ומשלים את החסר. חוץ מזה, אני אדם מסורתי, שקם בכל בוקר להתפלל ומקדיש את השבת למשפחה".
וכאדם מסורתי, לא מפריע לך להופיע מול קהל מעורב?
"רק בזמן הריקודים אני מבקש שלא ירקדו ביחד. בדרך כלל הם מכבדים אותי. היית צריכה לראות את המופע בתימניאדה, מול קהל של אלפים שכולו זז ונפרד. פה ושם יש אחד או שניים שרוקדים יחד בצד, אבל רובם ככולם ממושמעים ומכבדים. אני לא כופה את זה, אלא מבקש בצורה עדינה. אדם שאוהב אותך ובא לשמוע אותך, מכבד אותך".