מוזיקת נשמה: המתנה המרגשת של יצחק פרלמן לישראל

הפרס בשווי מיליון דולר הוענק לפרלמן, הישראלי הראשון שזוכה בו, לאות הערכה על תרומתו הייחודית לאנושות כמוזיקאי וכמחנך, פועלו למען בעלי צרכים מיוחדים ונאמנותו לערכי העם היהודי. לאחר קבלת הפרס הודיע פרלמן כי הוא תורם את הכסף לבעלי מוגבלויות במטרה לחבר בינם לבין אמנות קלאסית, ובמקביל יצא בקריאה לארגונים חברתיים בישראל ליטול חלק ביוזמה שהקים - "רוח ללא מגבלות".  

"הכבוד של קבלת פרס בראשית הביא עמו זכות גדולה - להעמיד למבחן המציאות את האמונה העמוקה שלי בכך שאנו חייבים להחזיר לבעלי מוגבלויות את אוצר התרבות הגבוהה והמוזיקה הקלאסית, אשר גורל אכזר ולפעמים גם אדישות חברתית ניטלו מהם", אמר. "המסר החשוב ביותר של היוזמה הוא פשוט - הזכות לאמנות ולתרבות, כמו כל זכות אחרת, היא זכות טבעית של בעלי מוגבלויות, לא משום שהחברה מאמינה בצדקה, אלא משום שהם בני אדם שווים. נגישותם לתוכני תרבות מעשירה לא רק את עולמם הרוחני, אלא את החברה כולה".

ההיענות הייתה עצומה, ולאחרונה הכריז פרלמן על 14 הארגונים שזכו לתמיכה במסגרת היוזמה המופעלת בישראל על ידי "מתן - משקיעים בקהילה". באירוע מרגש במשרד ראש הממשלה שנערך בתחילת החודש נפגש לראשונה עם נציגי הארגונים הזוכים. "התרשמתי ממחויבותם העמוקה ליעד שהצבנו לעצמנו בתחילת הדרך", הדגיש. 

לדברי סאנה בריטבסקי, משנה למנכ"ל קרן פרס בראשית, "ייחודיות המיזם של יצחק פרלמן, פרס בראשית ומתן הנה בכך שהפרויקטים שנבחרו שמים לעצמם מטרה להעלות ככל האפשר את רף התוכן התרבותי שמוענק לבעלי המוגבלויות בישראל. מדובר ביוזמות אמיצות השואפות להשתמש באמנות הגבוהה ככלי לחשיפת הפוטנציאל הרוחני המלא של בעלי מוגבלויות בגילים השונים - לטובתם ולטובת החברה הישראלית כולה".

יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, המכהן כיו"ר ועדת הבחירה של הפרס, הודה לפרלמן, "שנתן הזדמנות לכל כך הרבה ארגונים ישראליים לסייע לאנשים בעלי מוגבלות להתחבר לתרבות. דוגמתו ומנהיגותו של יצחק מחזקות את המסר של הפרס שהזהות היהודית רלוונטית היום יותר מתמיד".

הקרקע כיום אומנם פורייה ליוזמות מסוג זה, אולם לא תמיד זה היה כך. אהובה ינאי, מנכ"ל "מתן - משקיעים בקהילה", מספרת כי כאשר הארגון הוקם לפני 18 שנים, נושא העסקים והקהילה והקשר ביניהם ונושא הפילנתרופיה בכלל היו מאוד צעירים בארץ. "למתן, כמו לארגוני תשתית אחרים, היה חלק בשינוי הגדול שהתרחש מאז. אין היום כמעט בית עסק שלא מעורב בקהילה באופן כזה או אחר. חלקם אפילו מעורבים בצורה אסטרטגית - פועלים על פי תוכנית עם סדר יום חברתי, משלבים מעורבות של עובדים ומנהלים ואף לקוחות, פועלים מתוך רצון לדעת איך הם משפיעים לטובה בפועל ומבינים לעומק את המעבר העקרוני מתרומה להשקעה, מה שמעיד על הבנה הולכת וגדלה שההשקעה בקהילה היא מקצוע, וזה המקצוע שלנו", ממשיכה ינאי.

"בשינוי הזה גם טמון הערך המוסף שלנו, כמקצוע שדורש הרבה מאוד ידע ויצירתיות. בהיותנו חלק מ־United Way - העמותה הפעילה הגדולה ביותר בארה"ב - הערך המוסף שלנו הוא לא רק במה שאנחנו יוצרים ולומדים בעצמנו, אלא גם ביכולת ללמוד מהנעשה בעולם הגדול ומהשינויים המתרחשים בו בתחום ההשקעה בקהילה. הפועל היוצא של זה הוא בערך המוסף שביכולתנו להעניק לחברות, לעסקים, לתורמים פרטיים ולקרנות וכמובן, לגופים בקהילה ולארגונים החברתיים. 

"הייחוד של מתן הוא ביכולת לבנות מעגל שלם של ערך מוסף גם עבור משקיעים וגם עבור ארגונים חברתיים. את הייחודיות הזו, את היכולות ואת ההבנה שכל תרומה היא גם השקעה, ניסינו להביא לתהליך של בחירת הפרויקטים המתאימים לחזון פרס בראשית וליצחק פרלמן ולממש אותם ביישום שלו". 

השנה יציין מרכז התרבות "נא לגעת" עשור להיווסדו, וקשה למצוא ישראלי שלא שמע עליו. בביתם שבנמל יפו הקהל זוכה בחוויה אמנותית וחברתית, המשנה תפיסות ומחברת קהילות ואנשים. המנכ"ל אורן יצחקי ואנשי המרכז כבר סימנו את היעד המתבקש הבא - לקדם את ההכרה הממסדית במרכז, בעיקר כתיאטרון יוצר ומקצועי, במטרה להמשיך ליצור עשייה אמנותית מגוונת ואיכותית, לצד הרחבת פעילות החוץ ביישובי הפריפריה.

"נא לגעת" נוסד על ידי עדינה טל וערן גור, כקבוצת תיאטרון שמטרתה לשלב אנשים חירשים־עיוורים בחברה ולאפשר להם לתרום דרך יצירה ואמנות. ניהול הפעילות בידי אנשים חירשים־עיוורים לצד אנשים שאינם בעלי מוגבלויות, מבוסס על פתרונות תקשורת שנלמדו במרוצת השנים כמו שפת הסימנים במגע או שפת הכפפה. 

שמה של המסעדה במרכז זה, הפועלת בעלטה מוחלטת, "בלקאאוט", נודע ברחבי העולם בזכות המלצרים העיוורים וכבדי הראייה שמלווים את האורחים, ויש גם מרכז סדנאות הפועלות בשפת הסימנים ופעילות בחושך ומתחם האירועים "קפיש", המאפשר לשלב תרומה לקהילה גם באירוע עסקי או חברתי.

בתיאטרון פועלים מספר אנסמבלים של שחקנים חירשים־עיוורים בדרגות שונות וההצגות מתוצרתו רצות ברחבי העולם. "מסר פשוט, אוניברסלי, משודר בעוצמה מהבמה", כתב ה"ניו יורק טיימס". "זהו אוסף של זיכרונות, תקוות וכמיהות שמזינים את הרוח האנושית. הסיפורים שלהם פשוט נוגעים בכולנו", ציין מגזין "טיימס". 

מבחינתו של המנכ"ל אורן יצחקי, אלו התגובות המתבקשות. "יש לנו שחקנים מוכשרים ויצירתיים, שאיתם אנחנו גאים להציג תיאטרון חדשני ומסקרן. את הבשורה הזו חשוב לנו להפיץ במרכז ובפריפריה כאחד", הוא אומר. "חשוב להבין כי העשייה והיצירה בנא לגעת מהוות נקודת חיבור מיוחדת בין אנשים חירשים־עיוורים לקהל הרחב, ומביאות להבנה טובה יותר שלנו זה את זה. הכוח המניע של המרכז הוא קיום דיאלוג שוויוני מתוך אמונה שכל בני האדם שווים, ולכל אחד יש הזכות לקבל על עצמו את החובה לתרום לחברה. המסר הזה עובר לקהל, שזוכה לזווית ראייה מיוחדת על דברים שנראים לנו מובנים מאליהם".

הבשורה על קבלת מענק "רוח ללא מגבלות", שהוענק למרכז עבור עשייתו האמנותית־חברתית, סייעה לאנשי המרכז להעלות את ההצגה החדשה "אדגר", המכניסה את הצופה לעולמם המיוחד של אנשים עם תסמונת "אשר", מחלה גנטית שמאופיינת על ידי לקות שמיעה וראייה. "אנו מכירים תודה על קבלת המענק", אומר יצחקי. "מרגש לזכות בהכרה החשובה שמחזקת את השחקנים והיוצרים וכמובן מאפשרת לנו בנא לגעת להרחיב את הפעילות ולהגיע לקהלים רבים יותר". 

הססמה שמנחה את העשייה של אנשי עמותת מילבת ומתנדביה, היוזמים פרויקטים מיוחדים שנותנים מענה לצרכים שמאותרים במסגרות חינוך מיוחד, מרכזי שיקום ועוד, היא "החלום שלך הוא האתגר שלנו". פרויקט "לגעת בצלילים", שזכה אף הוא לתמיכה מכספי הפרס של פרלמן, הנו פרי יוזמת קבוצת מתנדבים העובדים במפעל מל"מ של התעשייה האווירית. מוזיקה, הם אומרים, מאפשרת להגיע ללבבות של ילדים בכלל, ולילדים עם מוגבלויות בפרט, ויוצרת הזדמנות לפעילות חברתית משותפת.

במסגרות של החינוך המיוחד, המוזיקה מהווה אמצעי לטיפול מוטורי, רגשי וחברתי, להבעה וליצירת תקשורת. לעתים קרובות המוגבלות השכלית והפיזית לא מאפשרת לילדים לקחת חלק פעיל בפעילות, לאחוז בכלי הנגינה בידיהם, לבצע את הפעולות הנדרשות כדי לנגן באופן עצמאי וליהנות. יהודה קרבצ'יק, ראש קבוצת מתנדבים של עמותת מילבת מקרב עובדי מפעל מל"מ, השייך לחטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית, אומר שפרויקט "לגעת בצלילים" מהווה אתגר גדול ועם זאת, מטרה הראויה למאמץ מיוחד.

"כולנו תמימי דעים שצריך לפתוח את הראש ואת הלב כדי שהילדים מהחינוך המיוחד יוכלו ליהנות ממוזיקה על כל גווניה וזאת משום שמגיע להם. לנו זאת זכות וגם חוויה לסייע להם. במסגרת הפרויקט נפַתח אביזרים להנגשת כלי נגינה, שיאפשרו לילדים להיחשף, להתנסות ולנגן במגוון כלים: מתקן המאפשר הקשה במצלתיים באמצעות יד אחת או מתקן לקיבוע גיטרה, המאפשר את הנחת האוזן על הכלי. כך הילדים יכולים ליהנות מפריטה על המיתרים ומהאזנה לצלילים ממש מקרוב. ויש גם כפפות ססגוניות שמונעות את השמטת מקלות ההקשה, קסילופון אלקטרוני המופעל באמצעות מתגים גדולים, מערכת מולטימדיה מתקדמת שמאפשרת לנגן ועוד".

"לחלק מהילדים לא ניתנה מעולם ההזדמנות להחזיק ולגעת בכלי נגינה אמיתיים, מתוך חשש שיקלקלו אותם", מציינת שושנה גולדברג מאיר, המנהלת המקצועית במילבת. היא מספרת כי במסגרת הפרויקט, שיבוצע במהלך השנתיים הקרובות, צוותים של מתנדבי מילבת ילוו מספר בתי ספר מהחינוך המיוחד. "בהתאם למוגבלויות של הילדים הם ייצרו התאמות נגישות מיוחדות בכלי נגינה אמיתיים ויפתחו אמצעי נגינה מיוחדים, על מנת שהילדים יוכלו לנגן בכוחות עצמם וליהנות מחוויה מוזיקלית". 

על מנת לשתף בידע הרב שלהם, מפעילים אנשי מילבת מרכז הדרכה והסברה לצד מאגר המידע האינטרנטי "עזרים" בעברית, ברוסית ובערבית על יותר מ־17.5 אלף אביזרי עזר מרחבי העולם. "אנחנו רוצים להודות לאנשי פרס בראשית וליצחק פרלמן על המענק", אומרת יעל שקד־ברגמן, סמנכ"לית מילבת. "בהזדמנות זו אנו מזמינים אנשים נוספים בעלי רקע טכנולוגי, מוזיקלי וחינוכי להתנדב בפרויקט, להעלות רעיונות למתקני נגינה, להצטרף לצוות הפיתוח, ולהיות מעורבים במפגשי נגינה שיתקיימו בבתי הספר" (אתר: www.milbat.org.il).

נישאר בתחום המוזיקה: עמותת מוזתיקה (הלחם של "מוזיקה" ו"אתיקה") הוקמה בשנת 2014 בישראל, לאחר שפעלה בהצלחה בברלין ובספרד שנתיים קודם לכן. העמותה, בדיוק כפי שמכוונים פרס בראשית ו"רוח ללא מגבלות", מביאה מוזיקאים צעירים להופעות בפני קהלים שלא זוכים בדרך כלל למגע עם מוזיקה קלאסית, בארץ ובמדינות נוספות בעולם. בעל החזון והמייסד של התוכנית הוא נגן הוויולה אברי לויתן, שחי בברלין ופועל בישראל. 

"הרעיון פורץ הדרך בתוכנית, שמרבית אנשיה פועלים בהתנדבות, הוא שהמעורבות החברתית של מוזיקאים צעירים מצטיינים שמשתתפים במוזתיקה היא חלק מהותי ובלתי נפרד מהחינוך המוזיקלי שלהם למצוינות", אומרת אורית נאור, מנהלת מוזתיקה ישראל. "הם עוברים מבחנים קפדניים ומנגנים רפרטואר רחב ואיכותי לאוכלוסיות מגוונות, בדגש על בעלי צרכים מיוחדים". 

על הניהול המוזיקלי של הפרויקט אמון ד"ר רז בנימיני. "אנחנו דוגלים בשאיפה למצוינות מוזיקלית ברמה הגבוהה ביותר באמצעות שיעורים, כיתות אמן וחזרות בהדרכת טובי המוזיקאים בארץ ובעולם", אומרת נאור. "יש לנו הרכב קבוע של רביעייה קאמרית, רביעיית מוזתיקה שאנחנו עובדים איתם זו השנה השנייה. הם עובדים באופן רציף עם הרביעייה הירושלמית ועם מורים נוספים, ויוצאים לקונצרטים במוסדות כמו איל"ן, אקים, בתי חולים שיקומיים ועוד, ולקונצרטים פומביים בברים ובאולמות לקהל רוכש כרטיסים. כל אלה לצד פסטיבל בינלאומי". 

מלבד הרביעייה משתתפים נגנים נוספים בשבועות מוזתיקה מרוכזים, ולצורך כך מוקמים הרכבים המופיעים ב־8־12 קונצרטים מול בעלי צרכים מיוחדים. בדרך כלל המאסטר מנגן איתם. "מוזתיקה בעצם יוצרת הפריה הדדית בין כל המדינות השותפות לחזון ומאפשרת למוזיקאים הצעירים בישראל ממשק יוצר ויצירתי עם הקהילה הבינלאומית. ההערכה שלנו בראשית הדרך בקשר לנחיצות התוכנית הייתה ריאלית ולמעלה מכך. הביקוש גדול. הקהל מקבל אותם בזרועות פתוחות ומוציא מהם דברים כמוזיקאים וכבני אדם, שאף מורה, הכי טוב בעולם, לא היה מוציא. אנחנו שומעים דברים מאוד מרגשים גם מהמוזיקאים שלנו וגם מאנשי מקצוע. נוירולוג שנכח בקונצרט אמר לאברי לויתן: 'אנחנו שנים מחפשים את התרופה שתעשה למטופלים שלנו את מה שהמוזיקה שלכם עשתה להם".  

על יצחק פרלמן אומרת נאור: "הוא מודל ותמיד היה מודל. הוא מכיל ונותן לכל אחד את המקום. בתחושה שלי הוא מאמין בכל אחד. מדובר באדם שעשה קריירה מפוארת ומעבר לכך הוא מחנך דגול. פרס בראשית הוא דוגמה ניצחת. כל מה שצריך זה להסתכל לאן הפנה אותו. לקח זמן לכלל החברה להבין שמוזיקה נותנת ממד טיפולי לחלוטין. מבחינתנו, לקבל את המענק הזה זו אמירה, זה תו תקן שאומר - אתם עושים את מה שאנחנו רואים שצריך לעשות בחברה מתוקנת. עידוד המצוינות ותיקון עולם הם חלק אינטגרלי מפרס בראשית, וזה בדיוק אנחנו. בכל ההיבטים שלה, מוזתיקה מעלה על נס את השיתוף, הדיאלוג וההקשבה. אלה שלושה ערכים מובהקים של מוזיקה קאמרית מחד גיסא ושל חברה סולידרית מתוקנת מאידך גיסא. כל זה טוב ויפה, אבל התמיכה הכספית תאפשר לנו להרחיב את הפעילות ולצמוח".