הוא נולד בפולין בשם אלכסיי, כבן לאם לא יהודייה, וכאן הפך במרוצת השנים עם שיריו לתמצית הישראליות. אלון אולארצ'יק, אחד האמנים האהובים ביותר בארץ, יקבל הערב (שני) פרס מפעל חיים של אקו"ם, ולכבוד המאורע החגיגי יצאנו עמו למסע מרפרף בתחנות חייו המרכזיות. השורשים - אולארצ'יק, שיחגוג ב־15 בחודש את יום הולדתו ה־67 עם הפרס הטרי, הוא בנו של אדוארד אולארצ'יק, מי שהיה מלחין ידוע בפולין וכאן הלחין, בין השאר, לאריק איינשטיין ("היא הייתה בת 17"), אילנה רובינא ("סיפור ליל חורף") והיה פסנתרן בית בקאמרי. "כנראה יש לי משהו אירופי ב־DNA", אומר בנו, שגדל על מוזיקה קלאסית ושנסונים צרפתיים. שנה אחרי עלייתו ארצה ב־1957 הפך לאלון, "מה שהיה רעיון של דוד שלי".
"הצבר הדוקרני" - להקת הנעורים של אולארצ'יק עם אלדד זיו. "אז רק ניגנתי בבס בלהקה שהתמחתה בקאברים של החלונות הגבוהים", הוא אומר.
להקת הנח"ל - "פתרון שמימי לשירות הצבאי, שם נכנסתי לעולם של המקצועיות הבימתית, ובה הכרתי את החברים מכוורת, בהם דני סנדרסון, שהכיר לי את אוצרות הרוקנרול האמריקאיים".
כוורת - בה שימש כבסיסט והיה מעורב בכתיבת כמה מלהיטיה הגדולים, לצד סנדרסון, "כשהוא היה זקוק לעזרה בטקסטים". בהם: "המגפיים של ברוך", "ילד מזדקן", "גוליית", "יו יה" ו"טנגו צפרדעים". בנוגע ל"ילד מזדקן": "הטקסט הראשוני, שמישהו הביא ללהקה, לא מצא חן בעינינו, והשיר עמד בפני התבטלות. נראה לי שהצלתי את הלחן של דני".
"נתתי לה חיי" - השיר שאיתו דורגה כוורת במקום החמישי באירוויזיון 1974, שנערך בברייטון, אנגליה: "כששמענו בחזרות את אבבא שרים את 'ווטרלו', ידענו שאין לנו סיכוי לנצח, אבל הוכחנו שאפשר להצליח שם גם בעברית, השפה שבה אנחנו מתבטאים הכי טוב".
"הפלטינה" - אולארצ'יק ג'אזיסט מאז הופעותיו עם להקת "הפלטינה" ודי מתרעם כשיש המתפלאים מדוע הוא חוזר שוב ושוב לג'אז, מוזיקה שלמד בברקלי וניגן שנים בניו יורק.
פולני מזרחי - הוא התחבר למוזיקה המזרחית בשהייתו בניו יורק, שם ליווה, בין השאר, את זוהר ארגוב ושימי תבורי: "בהשפעת המוזיקה הזאת חיברתי שם את 'בא לשכונה בחור חדש' ו'היא הולכת בדרכים'. השירים הוצעו תחילה לעפרה חזה. למזלי היא לא לקחה אותם. אם זה היה קורה, הקריירה שלי הייתה יכולה להיות בכיוון שונה לגמרי".
יאיר ניצני - ה"סנדק" של אולארצ'יק הזמר: "כשבאתי ב־84' לאיחוד של כוורת, הבאתי את השירים ליאיר ניצני, אז מנהל בהד ארצי, שימצא מבצעים. כששמע את הביצועים שלי, החליט שאקליט אותם בעצמי. כך הפכתי בגיל 34 לזמר עם תקליט ראשון, שנקרא פשוט 'אולארצ'יק".
הארטיסט - ב־1989, אחרי ששר בפסטיגל עם אמל מורקוס את "שלום סאלאם", ואחרי שהקסים בתקליטו השני, "שעשועי כאילו" (1987), עם שיר הנושא ו"כל הלילה אני בגנך", התגלה אולארצ'יק כשחקן ב"רסיסים" (1989), סרטו של יוסי זומר. את מלוא כישרונו גילה כעבור שנים בסדרת הטלוויזיה "מגדלים באוויר" (2009), ששודרה בערוץ 10.
אתי אנקרי - ב"רסיסים" פגש את אתי אנקרי, מה שהביא אותו לחנוך קריירה של מפיק מוזיקלי באלבומה פורץ הדרך, "אני רואה לך בעיניים" (1990): "כשהציעו לי להפיק אותה, קפצתי למים. אתי הייתה נפלאה והגיעה להקלטות עם קונספציה שלמה".
טיפקס - אחרי אנקרי, ואחרי שתפס פיקוד על חברו מכוורת גידי גוב באלבומו "אין עוד יום" ("את המיקסים עשינו עם מסיכות גז בזמן מלחמת המפרץ"), אולארצ'יק חנך גם את טיפקס באלבום הבכורה שלה, "שביל קליפות הגרעינים" (1992): "קובי אוז איש מאוד־מאוד חריף, אמן ממש מעולה בעיני ויצירתי בצורה מטורפת".
"בן בסט" - להיט האלבום השלישי שלו, "תגיד לי מה אתה מרגיש" (1993), בהפקתו המוזיקלית של יזהר אשדות, "כי זה כמו בתיאטרון, שם צריך במאי". בן בסט? "אין חיה כזאת. שם שהתנוסס על שלט בדרך סלמה והבחנתי בו, כשרכבתי על האופניים מתל אביב ליפו. למעשה, זה בסט מלשון הכי טוב, ומדובר בחנות לחלקי חילוף".
"נערה במשקפיים" - להיט אלבום מספר 5, "בשקט" (1998): "אין לי מושג מי הנערה. יהונתן גפן כתב את המילים, ואני הלחנתי בשביל גידי גוב. הקלטתי גם כן את השיר וזה תפס".
"פעם בגליל" (2002) - "האלבום השביעי שלי, כמעט כולו אינסטרומנטלי, עם ניסיון מצדי ליצור משהו עם מוטיבים ארץ ישראליים".
"אולארצ'יק סטייל" (2011) - אחרי האלבום הכפול "רוק&רוך" (2007), פנה אולארצ'יק לאלבום של גרסאות חדשות לשיריו. "מדי כמה זמן אני אוהב לשנות את השירים שלי, כדי שיהיה לי מעניין, אז לקחתי אותם ושיניתי להם את הצורה, כך שהפכו ליותר ג'אזיים", הוא מספר. "החידוש: שיתוף הילדים שלי - מקס (המנגן כיום בלהקה בינלאומית מצליחה בניו יורק) בקונטרבס וטסה, ששרה איתי דואט".
סבא אלון - "טסה הפכה אותי לפני שנה ורבע לסבא. גיליתי שזה רק כיף. פחות מהאחריות שיש בתור אבא. כשהתינוקת בוכה, אני ישר מעביר לסבתא דיאנה".
אלעד אדר - "איתו יצרתי את האלבום 'יום אחד' (2014). אלעד הוא שנים קלידן בהופעות שלי. יש בינינו קרבה מוזיקלית. ניסינו לחקות כאן ריאליטי מוזיקלי של הלחנת כל שיר בו ביום, מה שחוסך התלבטויות וחרטות. מקליטים וזהו".
אלי דג'יברי - "הסקסופוניסט שאיתו יצרתי את 'תה בשניים' (2015), אלבום האולפן מספר 11 והאחרון לפי שעה שלי".
"אולארצ'יק" - "סיבוב ההופעות הנוכחי שלי, שבא לחגוג 30 שנה לתקליט הבכורה שלי שנקרא ככה, והוא חוגג גם את 'המיטב', אלבום האוסף הכפול, שיצא לי בשנה שעברה. ההופעה הקרובה - ב־21 החודש, בזאפה תל אביב, עם מזי כהן ואסתר ראדה כאורחות".
פרס אקו"ם למפעל חיים - "הפרס הזה קצת מלחיץ אותי, כי הוא מזמין מעין סיכום, בעוד שאני לא מרגיש שאני בסוף החיים היצירתיים שלי. המפעל ממשיך כל הזמן לייצר שירים".
טקס פרסי אקו"ם, הערב ב-20:00, אולם סיטי הול, סינמה סיטי, גלילות