בין המלווים את אופירה בדרכה האחרונה היו גם בני משפחתה של עופרה חזה. מאיר, שעבד לצידה בבית דני בשכונת התקווה, בשנים האחרונות ספד לה: "לאופירה תמיד הייתה שמחה, הייתה מאוד קשורה למשפחה שלה ותמיד היה נעים להיות במחיצתה. תמיד נזכור את החיוך והשמחה".
"בן אדם מדהים עם יוזמה. מפעילה את כולם. נהדרת ומקסימה, אין דברים כאלה. היא מאוד תחסר לנו", אמר על עליה יו"ר ועד שכונת התקווה וחבר מועצת עיריית תל אביב, שלמה מסלאווי.
"היא הייתה זמרת גדולה, בן אדם עם לב רחב ואמיץ", סיפרו אתמול פזית ודרור כהן, חברים קרובים על הזמרת שהלכה לעולמה בגיל 52. "ביקרנו אותה בשבוע שעבר והמצב שלה היה קשה מאוד. קיווינו כל הזמן שאופירה, שכבר נאבקה בעבר במחלת הסרטן, תצליח גם הפעם ותמשיך להיות איתנו. אבל זה לא קרה וקשה לנו להאמין שאנחנו מדברים על אופירה בלשון עבר".
בתוך כך, התפרסמו על אופירה פרטים נוספים שייתכן שרבים לא ידעו עד היום. יוספי, מתברר, היא זו שתרמה את קולה לג'ינגל המיתולוגי של גלגלצ שמבשר על תוכניות "סופשבוע רגוע" בתחנה הצבאית.
יוספי זכתה לתהילה בקדם אירוויזיון 1989 עם השיר "לשמוח ולרקוד" יחד עם אחותה רוית, והגיעו איתו למקום השלישי בתחרות. בהמשך הוציאו צמד האחיות את השירים "כל אחד יכול", "טיפ טיפ טופ" ו"אלוהים", שזכו להצלחה במצעדים וגם חידוש לשיר "יום יבוא" אותו ביצעו יחד עם יגאל בשן שהיה מנהלן המוסיקלי.
האחיות יוספי, אחייניות של עפרה חזה, הוציאו אלבום יחיד בשנת 1989 תחת השם "אופירה ורוית יוספי", שלצד להיטי פופ כלל גם מחרוזת שירים תימנית. באותה השנה הופיעו בפסטיגל עם השיר ילד התעורר" שהגיע אל המקום הרביעי.
האחיות הופיעו לצד אומנים ישראלים מהשורה הראשונה: עם אביב גפן ושלישיית "הופה היי" במופע "הופה היי", והמשיכו את שיתוף הפעולה לצד מוני מושונוב, שלמה בראבא וגידי גוב, במופע שנקרא "זהו הופה".
בשנת 1991 התפרק צמד האחיות, אופירה הוציאה אלבום סולו תחת השם "לא שחורה ולא לבנה", עם השיר "עולם" שהפך למזוהה איתה ביותר. ובהמשך הקריירה הקליטה את השיר "מכתב קטן" עם דני רובס לאלבומו "ככה אני אוהב", ובשנים האחרונות עבדה ב"תיאטרון הסמטה".