לראות חלום נרקם לאיטו והופך למציאות זה תמיד מעורר השראה, הגיטריסט והזמר מתן קולנשר הוא הוכחה מובהקת לכך. היוצר, שכותב שירים מגיל 12, הוא בוגר בית הספר רימון, זוכה פרס רחל-נגב לשירה ובמלגה למשוררים צעירים. על אף התשוקה ליצור ולשיר, קולנשר עדיין לא התמסר בצורה טוטאלית למוסיקה, ומחזיק במקביל ב-Day Job – בהייטק.
לאחר אלבום ראשון וספר ("תל אבסורד") , הזמר ממשיך לצעוד לעבר חלומו ומשחרר היום (ראשון) סנונית ראשונה מפרויקט חדש שלו – "קולנשר Project" כשהסיפתח שייך למתן קולנשר ועלמה זהר בביצוע עברי מיוחד שאת מילותיו כתב מתן ל-"Spirit Street" של רדיוהד ויוצא בעיתוי מושלם לקראת בואה של הלהקה המיתולוגית לישראל.
"מתן לקח על עצמו אתגר עצום, לתרגם ולעבד מחדש שירים שהם באמת אלמותיים. זה דורש המון אומץ", מספרת עלמה זהר: "בכלל, לנסות למצוא את הקול שלך בתוך יצירה שהיא קלאסיקה זה דבר לא פשוט, ובשבילי זה היה מאתגר ומעניין".
במהלך החודשים הארוכים של עבודה על הפרוייקט, פנו קולנשר והמפיק האמנותי חיים שמש לאמנים נבחרים, שהתאהבו בטקסטים החדשים ובכיוון ההפקתי והחליטו להשתתף. ביניהם: אפרת גוש, עלמה זהר, חמי רודנר ועוד. שירים נוספים שזוכים לעיבוד בעברית הם House of the rising sun, Day is done (ניק דרייק), First we take Manhattan (לאונרד כהן), It ain't me babe ו- Blowing in the wind (בוב דילן) ועוד.
את ההפקה המוסיקלית והעיבוד הוביל בכישרון עצום ארי קטורזה, שקלט את הכישרון של קולנשר עוד כשלימד אותו בביה"ס רימון, והולך איתו יד-ביד מאז.
מתן, איך נולד הרעיון לפרויקט? מה ייחודי בו?
"קצת אחרי שהאלבום הראשון שלי יצא - ודווקא בגלל שזכיתי בפרס רחל נגב לשירה על שירים מתוכו, הרגשתי צורך לשחק עם רעיונות חדשים. בשנים ברימון נפתח לי חלון לכל-כך הרבה מוזיקה חדשה, עד ששירים שתמיד היו איפשהו בשולי הפסקול של החיים שלי הפכו להיות החברים הכי טובים. אבל איפשהו בתוך זה, הבנתי שיש באנגלית משהו מרחיק. אולי אותו דבר שגורם לזה להיות לגיטימי לשיר ״בייבי, בייבי״ (ויסלחו לי רוברט פלנט, בריטני ספירס ושות').
הרבה אחרי שהשירים נכנסו עמוק לוריד, קלטתי שאני לא באמת יודע על מה הם מדברים. משם התחיל תהליך ארוך של ניסיון להבין מה הופך את הקלאסיקות האלה למה שהן, כולל תרגום לשפת הקודש, עיבוד מוסיקלי עם ארי - שהוא כנראה האשם העיקרי ברוב המוסיקה החדשה שגיליתי ברימון, עבודה עם חיים שמש, וכמובן החיפוש אחר האמנים שאנחנו מזמינים להשתתף בחלום שלי".
מי האמנים המשתתפים בפרויקט?
"בקטע רומנטי משהו ונאיבי לגמרי - ארי, חיים ואני נתנו לדמיון להתפרע. חרשנו על כל שיר וכל אחד רשם שם של אמן ענק שהרגשנו שהשיר תפור עליו. עלמה (זהר) למשל, חזרה אלינו עם הקלטה קסומה על טיוטה ששלחנו אליה, וידענו שזה פשוט זה - השיר שייך לה. אפרת (גוש) הצטרפה אלינו קצת אחרי, וכבשה אותנו עם עוצמות לא שפויות ושירה של - אין דרך אחרת להגיד את זה - דיווה. עם חמי (רודנר) התהליך היה אפילו יותר אינטנסיבי – הוא נכנס עמוק לתוך השיר ועיצב אותו מחדש יחד איתי. הסשנים איתו היו כמו קורס מקוצר ברוקנ'רול בעברית".
לפי אילו פרמטרים בחרת את השירים?
ספר על הדואט שלך עם עלמה זהר – "רוח רחוב".
"Street Spirit" הוא יצירת אמנות נדירה. כמות הרגש שתום יורק וג'וני גרינווד מעבירים בארבע וחצי דקות היא מסע של חיים שלמים. הייתי רק בן 11 כשיצא לעולם, והוא סלל את הדרך שלי (ושל רדיוהד) לדעתי ל-"OK Computer", שהיה קריאת התעוררות של דור חדש.
"רוח רחוב" היא רוח של עולם מורכב שבו מחשבים ומכונות הופכים לחלק גדל והולך מהזהות שלנו. רוח של עולם שהוא גם אפל וגם מתוק, תלוי מאיפה מסתכלים. עלמה תפורה על השיר הזה. משהו בקול שלה, בכנות שלה, באישיות המרתקת שלה מכניס בשיר נופך שלם שלדעתי מאיר אותו באור חדש".