אחרי שנשטפנו בגל המוזיקה הים־תיכונית ועיכסנו עכוזים לקצב הפופ האוריינטלי, מגיע תורה של אפריקה. בתקופה האחרונה כובש את תחום האינדי ז'אנר של מוזיקה אפריקאית, עם שלל להקות ובהן "רבע לאפריקה" ו"הודנא אפרוביט", פלוס הרכבים כאלה ואחרים. בסוף השבוע הקרוב ייערך בהאנגר "מעבר" במצפה רמון פסטיבל "מאמא אפריקה", שישים במרכז המפה את היבשת השחורה עם הופעות, סדנאות ריקוד, נגינה ועוד.
אחד השמות הבולטים בפסטיבל הוא יוסי פיין, מי שהתחיל את הגל האפריקאי כבר לפני שני עשורים. רק שאז הוא היה שם די לבדו עם ההרכב Ex-Centric Sound System. "אני תמיד מקדים את זמני", הוא מודה, "אפילו בדור אחד או שניים, לשמחתי ולצערי".
המשיכה שלו ליבשת החלה כסוג של עבודת שורשים. פיין נולד לפני 52 שנה לאם צרפתייה ממוצא קאריבי, ניסה למצוא את המקור של משפחתו והתגלגל לאפריקה. "אני בן תערובת", הוא מספר. "הסבים שלי מאפריקה השחורה. באנו דרך הקאריביים, ואמא שלי גדלה בפריז. רציתי להתחקות אחרי השורשים דרך המוזיקה. התחלתי לחפור בזה וגיליתי המון תרבויות עשירות. כשהגעתי לאפריקה, גיליתי שאנחנו והם מאוד דומים".
תסביר.
"במקור, צורת החיים של רובנו הייתה אפריקאית. ממרוקאים ועד אתיופים - אלה אפריקאים. אסור להגיד ערבים יהודים, אבל זה מה שזה, לא מזרחים. הם מערביים, הם דרום־מערב מפה".
מנטלית אנחנו שם?
"אף פעם לא הבנתי איך לא רואים את זה, אבל עברו דור או שניים, ואז זה טבעי. זה המקום, זה מזג האוויר. כשבמצרים יש גל חום או סופת חול, אנחנו אוכלים אותה. כשאני מסתכל על ריקוד הדבקה בחתונות של בדואים, זה אפריקאי לגמרי. ישראל היא אפריקה, גם לפי נדידת היבשות. במאלי התחברתי לישראליות ולמוזיקה הישראלית שבי, לתנ"כיות. כי ראיתי כמה זה אותו הדבר כמו פה, רק עשוי קצת אחרת".
והחלטת לעשות מוזיקה אפריקאית.
"אני קורא לזה מוזיקה אזורית, כי לא מדובר במוזיקה אפריקאית, אלא במוזיקה שמושפעת מאפריקה. לפני שנים, כשהופעתי עם ההרכב הקודם בפני אפריקאים, שאלו אותי: 'מה זה?' שאלתי אותם: 'אתם לא מזהים שזו אפריקאית?' והם אמרו שלא. זה משהו אחר לגמרי. אני מאוד אוהב את הסגנון המוזיקלי הזה ומתחבר אליו, אבל גם אוהב מוזיקה ערבית, בין אם אלה ערבים מקומיים, מלבנון או ממצרים. כל ההשפעות האלה מצאו את הדרך למוזיקה שלי".
איך הקהל מגיב?
"יש אנשים שמתחברים מהר יותר, למשל מי שאוהב מוזיקה מזרחית ומחובר לערביות שבו. אבל פה במדינה יש חינוך שאוסר עלינו לאהוב מוזיקה ערבית, ואנחנו לא יכולים לצאת עם זה לרחוב. היהדות בארץ מוכתבת על ידי יהדות אשכנזית, אבל לפני הגלויות, הכל התחיל באפריקה. בסוף כל סלמון שוחה בנקודה שבה השריצו אותו. גם אנחנו".
מה אתה חושב על ההרכבים שעושים מוזיקה אפריקאית?
"הם בדיוק מה שצריך להיות כרגע. המהות של להיות בישראל כיום זה לעשות ערבוב בין תרבויות. אנחנו מקום חדש לגמרי וקולטים את זה רק כשמגיעים לאפריקה או להודו. היתרון הוא שאנחנו יכולים ליצור משהו חדש. זאת המוזיקה הישראלית האמיתית".
פסטיבל "מאמא אפריקה", שישי־שבת, 18־19 באוגוסט, מצפה רמון, האנגר "מעבר", פרטים: 08-9495967