איך צליל נולד
אלבומו החדש של יוני רכטר, "סביבנו", נפתח בצלילי פסנתר, וכבר מהתו הראשון של "צליל, מתי הוא מתחיל" אפשר לזהות את מגע הקסם המיוחד של רכטר, המלווה בנאמנות את הפסקול הישראלי כבר 45 שנה.
עשור וחצי לקח לרכטר להוציא אלבום חדש, שעל אף שהוא יוצא כעת, ב־2017, נשמע כרכטר הנצחי, העל־גילי והעל־דורי, עם לחנים מלטפים וענוגים שנשמעים כקלאסיקות מהעבר עוד בטרם ראו אור. באלבום 12 שירים חדשים שהלחין לטקסטים של עלי מוהר, יעקב רוטבליט, יהודה עמיחי, נתן זך, דן מינסטר ועוד.
האלבום כולל בלדות שקטות ונוגות דוגמת "כדור מן הצער" ו"עכשיו" (בעיבוד ג'זי בניחוח ניו אורלינס), שירים קצביים ומלאי טמפו כ"דברים שכאלה" (רגאיי), "אולי", "למה לא אמרת" (דיסקו) ושיתופי פעולה מיוחדים עם גידי גוב ("כמו") ורונה קינן ("אדם בחייו"), זאת לצד תזמורי מוזיקה קלאסית וג'ז ענוגים ומלטפים.
השיבה לתוניס
מאז ששרה בקול חודר ועמוק את "רואה לך בעיניים", אתי אנקרי נתפסת כיוצרת וזמרת מוכשרת ורבגונית שאינה נוהה אחרי העדר אלא נושאת בשורה ומגדירה את זהותה היצירתית בעצמה.
עכשיו, במסעה המיוחד, החליטה אנקרי לחזור לשורשיה התוניסאיים, ולהקליט אלבום שלם המוקדש לתפוצת הוריה "יא אמנא" ("אִמֵנוּ") - אלבום פיוטים בשפה התוניסאית הכולל עיבודים עשירים, תזמורת מזרחית אותנטית וסוללת זמרות ליווי המנעימות בשירה צמודה למקורות.
כל אלה נושאים את המאזין למחוזות רחוקים של צלילים קסומים וענוגים בפי זמרת נשמה מלאת אומץ וכנות. למי שאינו מבין מילה בתוניסאית, מצורפת לאלבום חוברת מהודרת הכוללת תרגום לכל שיר ושיר. האלבום נחתם באווירת ימי הסליחות: "אמנו הרחמנית, את תגני ותבקשי עלינו, אמנו החנונה".
עידן חדש
באלבומו החדש, "רייכל. פסנתר. שירים", המתעד את סדרת הופעותיו החיות באמפי שוני, עידן רייכל מגיש 36 משיריו הגדולים במערומיהם: פסנתר בלבד, קול מלטף וים של כישרון. כמעט לא תמצאו פה תזמורים עשירים או קטעי סולו מפוצצים, אבל כן תמצאו פה הרבה נשמה, רגש ואותנטיות אמיתית של שירי אחד היוצרים החשובים בדורנו.
כמו כן, באלבום כמה הפתעות: ביצוע של רייכל ל"סימני דרך" של נעמי שמר, "להישאר" – קטע אינסטרומנטלי חדש ושיר חדש ויפהפה – "לסלוח ולשכוח".
כשהתותחים יורים
זה 30 שנה שדנה ברגר חיה, נושמת ועושה רוקנרול טהור בדרכה המיוחדת. ב"ימים צפופים", אלבומה החדש, היא מניחה את כל הקלפים על השולחן ומגישה את עצמה רלוונטית ומעניינת, כפי שלא נשמעה שנים: חושפנית ואישית, מלנכולית, חסרת מעצורים, פרועה ושברירית. דוגמה לכך אפשר למצוא בטקסט הנועז מהשיר "מהפכה", הפותח את האלבום: "היום אני קוסמת, היום אני פצצה, היום אני גדר, היום אני פרוצה".
באלבומה החדש, ברגר פותחת צלקות מהעבר - אהבות נכזבות וחברת נעורים שהתאבדה, ומספרת כיצד האמהות שינתה את חייה. בחירת הטקסטים, העוסקים בסביבה הקרובה שלה - התא הזוגי, המשפחתי והחברי, לצד לחני רוק אנרגטיים, בלוז עדין ופולק, רוקמים את אחד האלבומים הטובים שלה בשנים האחרונות. או כפי שניתן לסכמו בציטוט משיר הנושא: "כשהתותחים יורים – האהבה בוכה".
לא תמו כל פלאיו
רמי קלינשטיין, מהיוצרים החשובים והרלוונטיים ב־30 השנים האחרונות, פותח את השנה העברית החדשה עם ממתק של ממש: "בסוף כולם חוזרים הביתה - האוסף", המאגד 38 מלהיטיו הגדולים ביותר, שעיצבו חלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי: "תפוחים ותמרים", "אש", "עוד לא תמו כל פלאייך", "צעיר לנצח", "עניין של זמן", "על הגשר הישן", "שיר אהובת הספן", "מתנות קטנות" ועוד שירים שיצר לעצמו ולגרושתו המיתולוגית ריטה. כולם נמצאים פה, כמו גם שני שירים חדשים: "בסוף כולם חוזרים הביתה" ו"תמיד אלייך" (דואט עם יונתן רזאל).
אבא'לה בוא לטונהפארק
כשטונה (איתי זבולון) שר "גם זה יעבור" לפני שנתיים, הוא הפך לנושא הבשורה של הראפ הישראלי החדש. באלבומו החדש, "טונהפארק", לקח את ההפקה המוזיקלית למעלה והעמיק את שיתופי הפעולה שלו עם מיטב המוחות היצירתיים כיום, כצליל דנין, עדי אולמנסקי, A-WA וגם מיקי גבריאלוב.
האלבום כולל ביטים משומנים עם טקסטים נוקבים וניכרות בו ההשפעות המוזיקליות הרבות, החל מבלוזים כנעניים, דיסקו ורוק, וכלה באלקטרו־פופ.
שיפוץ וסיוד הבית
בעשור האחרון הפכו עילי בוטנר וילדי החוץ לאחד ההרכבים האהובים במיינסטרים הישראלי. עתה מוציא ההרכב, שאליו הצטרפו לאחרונה תום גפן וגל לוגסי, המוסיפים עושר ווקאלי לסאונד המוכר, אלבום חדש, "בית", שעוסק בכנות מרגשת באוטוביוגרפיה האישית של בוטנר, וספציפית יותר, בגירושים.
כמי שהוריו התגרשו כשהיה בן 10, בוטנר החליט לקחת את הנושא הכאוב ולהיות קולם של הילדים שבורי הלב, להשמיע את משבריהם האישיים ופצעיהם הממאנים להגליד ולבטא את מחאתו האישית דרך שיריו.
האלבום הוא בעל סאונד רוקי ובועט יותר מקודמו, ושירים כמו "בית", "היי" ו"אמא", שהפכו להיטי רדיו, מקבלים התייחסות אחרת לאור הסיפור המסתתר מאחוריהם.
פגז קומפופ
לא מעט שנים שאניה בוקשטיין מככבת על המסך הגדול והקטן שלנו. בשנים האחרונות החליטה להרחיב את היריעה ולהוכיח כי מסתתרת בה גם נשמה מוזיקלית המבקשת להגשים חלום, ולהפיץ את שיריה בעולם.
אחרי אלבום בכורה מצליח הקרוי על שמה, בוקשטיין התבגרה ועברה תהליך עמוק של חיפוש עצמי, שמגיע לשיאו באלבומה השני, "רוקדת", שיצא לאחרונה - אלבום המציג אותה כפצצת פופ אנרגטית, משופשפת וחסרת כל רסן, עם סאונד עכשווי של אלקטרו־פופ הקורץ לחו"ל, וקול מחוספס שלא משאיר מקום לספק: בוקשטיין היא אחת ההבטחות של הפופ הישראלי החדש.
אלבומה החדש צופן בחובו שירים מעולים כ"רוקדת", "כל יום שעובר", "לא רואים עלייך" ו"איך שלא תסובב את זה", כמו גם הפתעה: דואט עדין ושברירי עם רוני אלטר ("חברה").
מוי מויאל
מאז עמד הראל מויאל על במת ניצנים לעיני כל האומה וצעק את נשמתו ב"נר על החלון", שהעניק לו את המקום הראשון ב"כוכב נולד", הוא התמקד בליצור מוזיקה, בניגוד לחלק מעמיתיו לתוכנית שהפכו לכוכבי אינסטנט.
במהלך הזמן נעלם קצת, ולכבוד חגי תשרי הוציא מיני־אלבום חדש, "אהיה לך אושר", המציג את דרכו החדשה: מויאל היוצר והזמר הבוגר, הכישרוני, עם אותו קול מוכר. הדרך המרגשת הזו, הלא מתמסחרת, הולמת אותו היטב וראויה לשבח.
אדם צובר פזמונים
לפני עשור, כשלהקת "שוטי הנבואה" התפרקה, עתידו של סולנה, אברהם טל, נותר לוט בערפל. אבל אז הוא הבליח עם שיר סולו ראשון - קאבר ל"אדם צובר זיכרונות" שהפך ללהיט ענק, ושימש יריית פתיחה לקריירה מצליחה שנמשכת כבר עשור, כשהוא ניחן באחד הקולות המיוחדים והכריזמטיים במוזיקה הישראלית.
השנה, לראשונה בקריירה, החליט לקבץ את מיטב ביצועיו החיים בהופעותיו השונות לכדי אלבום אוסף אחד – "אברהם טל Live", שכולל את שלל להיטיו מימי "שוטי הנבואה", דרך ארבעת אלבומי הסולו, ומעביר את חוויית הופעותיו האנרגטיות באלבום אחד.
"שושנה", "הזמן עושה את שלו", "הימים עוברים", "הילדים קופצים" ועוד, עוטים עיבודים עשירים ומיוחדים והופכים את ההאזנה לחגיגה של ממש.
געגועים לסיקסטיז
בשנות ה־90, גלעד כהנא וחבריו ללהקת ג'ירפות נחשבו לילדים הרעים של הרוק הישראלי. עם שירי מחאה חריפים, אוונגרדיים ושוברי מוסכמות, צברה הלהקה במחצית יובל פעילותה קהל נאמן המתמוגג כל פעם מחדש לשמוע על רמי שמואשם באחזקת סמים קלים.
החודש הוציאה הלהקה אלבום חדש, "מי שלא חולם, כועס", שנשמע, לאורך כל תשעת שיריו, כאופרת רוק אישית, אספקלריה חברתית ומחאתית המציגה במלנכוליה וזעם את הריאליזם הישראלי.
הסאונד הרוקיסטי בעל השפעות הסיקסטיז המובהקות, הטקסטים המורכבים והאינטלקטואלים, והתאווה לשימור היצירה העברית האסלית, מוכיחים בפעם המי יודע כמה כי מדובר באחת מלהקות הרוק הבולטות שיוצרות רוק ישראלי אמיתי ונוקב.
שיר לשיפור המצב רוח
אם השם פלורה לא אומר לכם מאומה, הגיע הזמן שתכירו את אחד השמות הלוהטים ביותר באלקטרו־פופ המקומי. פלורה הוא שם הבמה של לירון משולם, יוצרת פופ שחובקת כבר שני אלבומים לועזיים שהפכו אותה לתופעת רשת.
החודש הוציאה את אלבומה השלישי והראשון בעברית, "מקום", הנושא בשורה חדשה ומרעננת בשמי המוזיקה הישראלית: לא עוד שירים על בינו לבינה, לא עוד שירי עומק מלנכוליים, אלא שירים שעוסקים בנושאים לא שגרתיים כמו בלונים, דגים, בדידים, רוממות הנפש ואופטימיות.
בין השירים הבולטים באלבום: "שיר לשיפור המצב רוח", "שדים", "מותר" ו"בוקר".
שיר הוא לא רק מילים
כששיר לוי נולד, סיכויו להצליח בזכות עצמו היו קשים כפליים: להיות הבן של ישי לוי ואחיין של נתי לוי, שתי אגדות מוזיקה ים־תיכוניות מצליחות, זה באופן טבעי צל ענק שקשה להתחמק ממנו.
ארבעה אלבומים ומסע חיפוש עצמי ארוך לקחו ללוי ג'וניור להתנתק מתדמית "הבן של" וליצור ישות מוזיקלית עצמאית, שמגיעה לשיאה באלבומו הטרי, "להתחיל מחדש", המציג לראווה את יכולותיו הווקאליות המעולות של לוי, שבחר את שיריו בפינצטה. שירים כ"שוב אתה לבד", "נגן", "כוסות ריקות" ו"דיזנגוף 30" (עם האולטראס), לא הפכו לשווא ללהיטים.
אפקט החממה
השנה האחרונה הייתה אינטנסיבית מאוד עבור יהורם גאון, מעמודי התווך של התרבות הישראלית והזמר העברי לדורותיו. זו הייתה שנה שבה ספרו האוטוביוגרפי ("עוד אני פוסע") יצא לאור, הוא נבחר להדליק משואה ביום העצמאות ועתה, כאות לניצחונו את מכמונת הגיל, חובק אלבום חדש, "תפילת האדם", פרי שיתוף פעולה עם עובדיה חממה המוכשר ("אנא בכוח").
בניגוד לאלבומיו הקודמים, היותר רומנטיים של גאון, האלבום הזה רובו ככולו בעל נופך משמעותי ביותר ליחסים שבין אדם לחברו, בין אדם לאלוהיו ובין אדם לאדמתו. חציים של השירים נכתבו והולחנו על ידי חממה וחלקם נלקחו מהמקורות. בכך הם מעבירים מסר נעלה ורוחני שרלוונטי ביותר בימים טרופים אלו, במיוחד שירים כ"ואהבת לרעך כמוך", "ארץ חיל", "דרכי נעם" ו"אהבה". מצמרר במיוחד הוא גם ביצועו של גאון ל"ברכת כוהנים".
