התאוששו מהמכה: מקהלת הצבא האדום לא אכזבה את הקהל

מקהלת הצבא האדום, אחד מסמלי התרבות הרוסית המוכרים בעולם, שבה השבוע לשש הופעות בישראל בצל האסון הטראגי שפקד אותה בדצמבר האחרון, לאחר ש-64 מחברי המקהלה נספו בהתרסקות מטוס כשהיו בדרכם להופעה בפני חיילים רוסים המשרתים בסוריה. אחרי הסיפתח שלהם במרכז הקונגרסים בחיפה, הם הופיע ביום רביעי האחרון בהיכל התרבות בתל אביב והראו לקהל הנלהב, עד כמה מהר הם הצליחו להתאושש מהמכה הקשה.

שניים מזמרי המקהלה, הנחשבת למקהלת הגברים הגדולה בעולם עם 224 חברים, היו אמורים לעלות על אותה טיסה גורלית אך ברגע האחרון הם שינו את התוכנית וחייהם ניצלו. בעזרת אנשי מקצוע הצליחו חברי המקהלה להשתקם לחזור ולהופיע עם 50 חברים חדשים שנבחרו לאחר אודישנים קפדניים.

מקהלת הצבא האדום המקורית נוסדה בשנת -1928 ע"י אלכסנדר אלכסנדרוב ובהתחלה היא היתה בהרכב צנוע יותר של 12 חברים בלבד. מאז היא הפכה למכונת ענק משומנת וממושמעת, נציגה הולמת לעידן הסובייטי הענקי והעוצמתי.

את המופע, אותו הנחה דן כנר, מלווה קטעי וידאו המוקרנים על שני מסכים גדולים ומציגים בגאווה לא מתפשרת את הצבא הענק, את טייסות חיל אוויר כיום וגם מימים של צילומי שחור-לבן, לאחר הניצחון על הגרמנים בתום מלחמת העולם השנייה. בקצה הבמה ניצבים בשלוש שורות זמרי המקהלה, מתוחים בדום עם מדי צבא לבנים בוהקים וכובע לראשם, לפניהם יושבת תזמורת גדולה עם כלי נגינה עממים ואותנטיים, עליהם מנצחים שורה מתחלפת של קציני צבא. תוסיפו לזה חבורה מרשימה מאד של סולניים עם קולות נפלאים, כמו וואדים אננייב, הידוע יותר כ"מיסטר קלינקה", רקדנים ורקדניות בלט עם יכולות מרשימות שמעלים נאמברים קצביים וצבעוניים מהווי צבאי ועד קטעי פולקלור רוסי מוכר.

והמופע הפעם חידוש, שיתוף פעולה עם שני כוכבים מקומיים, דודו פישר וירדנה ארזי. החיבור בין החזן פישר והמקהלה נפלא ומתבקש, ולאחר ביצוע משותף של "אדון עולם"  עם אחד מחברי המקהלה שלמד את המילים בעברית, ממשיך פישר בגרסת עלובי החיים של תפילת "כל נדרי" ומסיים בשיר "א יידישע מאמע" והקהל מתמוגג. לעומת זאת, שיתוף הפעולה עם ירדה ארזי (שבעברה פיקדה על מקהלת צבאית, לקהת הנח"ל) מדויק הרבה פחות ולא ממצה את הפוטנציאל שאפשר להפיק מסולנית כארזי ומקהלה גברים ענקית,

למרות החזרות שארזי ערכה עם המקהלה במוסקבה, לקראת סבב ההופעות שלהם בישראל. הביצוע של השירים שנבחרו, ובניהם "היא רוקדת" של אהוד מנור או "השמש תעבור עליי" של יורם טהרלב, נפלאים וקסומים אך הקולות הגבריים של המקהלה כמעט ולא נוכחים. אך עם זאת, עדיין יהיה נכון להמליץ על מופע מרשים, מגוון ומוקפד, שלא יאכזב את הקהל האוהד שלו.