"חלב ודבש": "זו טעות לשיר את 'הללויה' בלעדינו, זה לא אותו הדבר"

חברי להקת "חלב ודבש", שנוסדה ערב פסטיבל הזמר והפזמון של 1979 לצורך ביצוע השיר "הללויה", עדיין מופיעים עד היום ברחבי הארץ. את מקומה של עטרי, שעזבה כשנה לאחר האירוויזיון, תפסה הזמרת לאה לופטין.

שלושת הגברים שהיו חלק מהלהקה המקורית נשארו חברים עד היום. שמוליק בילו (65, נשוי ואב לשניים מרמת השרון) עוסק בהפקות אירועים; יהודה תמיר (64, נשוי, אב לארבעה וסב לשניים מרחובות) מתפרנס ממוזיקה; וראובן גבירץ (66, נשוי, אב לשניים, וסב לארבעה מתל אביב) עובד בחברה בינלאומית לשיווק מוצרים רפואיים ועוסק גם בצילום.

האם יוצא לכם להיזכר ברגע הנוסטלגי של הזכייה?
בילו: "מדי שנה מוצאים איזושהי סיבה להראות את הרגע הזה בטלוויזיה, אז אי אפשר לשכוח. זו היסטוריה מרגשת, והשיא היה רגע ההצבעה. ספרד הובילה עלינו בנקודה, אבל הם היו האחרונים שהצביעו. הבנו שאם ספרד אומרים 'ישראל', אז זכינו, כי המינימום היה שתי נקודות. כשהם אמרו 'ישראל', לא שמענו אפילו כמה הם נתנו, כבר ידענו שזכינו".

גבירץ: "רגע הזכייה זה משהו שקשה מאוד לעכל. למחרת כבר העלו אותנו על מטוס לסיבוב הופעות בכל אירופה. גם כיום, כשאני שר בהופעות את 'הללויה', זה תמיד עושה לי משהו, וגם התגובות החמות של הקהל נותנות לך להרגיש שזה משהו גדול".

תמיר: "את רגע הזכייה, את ההתרגשות, אי אפשר לשכוח. אחרי כן היינו כוכבים באירופה, מכרנו המון תקליטים, היינו מבוקשים".

איך השתנו חייכם לאחר הזכייה?
גבירץ: "עוד לפני האירוויזיון החתימו אותי בחברת הד ארצי להיות אמן יוצר שלהם. ואז באה ההצעה מקובי אשרת.זכינו בארץ, הבנתי שאני חייב לקבל החלטה ואמרתי לקובי שאני הולך על זה. אי אפשר היה להמשיך את החוזה עם הד ארצי, כי היינו בסיבוב הופעות של שנה באירופה עם הצלחה מאוד גדולה".

בילו: "כשזכינו, היה לנו רק שיר אחד, 'הללויה', ואז נכנסנו לאולפן הקלטות באנגליה והקלטנו תקליט. בכל פעם כשהיינו מגיעים לישראל, היו מבקשים מאיתנו לעשות איזשהו שיר. שמרית הייתה כותבת לנו מילים לשירים האנגליים שהקלטנו, וככה נוצרו להיטים כמו 'גלגל ענק' ועוד. אחרי שנה של ניסיונות באירופה, אחרי שכבר היו זוכים חדשים באירויזיון, רצינו להמשיך את הלהקה בישראל. גלי לא רצתה להמשיך עם הלהקה בישראל והעדיפה להמשיך את קריירת הסולו שלה. בערך בשנת 1981 פנינו ללאה לופטין, צירפנו אותה ללהקה והקלטנו את 'אולי עוד קיץ' שנהיה להיט גדול".



"זו טעות"

לדבריהם, כבר אז היחסים בין עטרי לשאר חברי הלהקה לא היו חמים במיוחד. "אנחנו אנשי להקה, כולנו באנו מלהקות כאלה ואחרות. גלי הייתה סולנית מלכתחילה. היא לא הרגישה בנוח בלהקה, וכשזה לא נוח, אז לא נוח", אומר בילו, "לא היינו חברים, אבל עשינו את העבודה, את המוטל עלינו, מתוך מבט שדבר כזה נופל עליך פעם בחיים, ואמרנו שננצל זאת לפחות באירופה. היינו מלכי אירופה בערך שלושה חודשים. באנו מישראל עם הג'ינסים והסוודרים, ואילו שם אנשים היו לבושים בחליפות. אנשים מפורסמים כמו חברי להקת 'בוני אם' והזמרת הצרפתייה מיריי מאתיה היו באים להצטלם איתנו. התאפרתי עם קליף ריצ'רד באותו חדר איפור. במצבים כאלה הפרופורציות משתנות ברגע, אבל כל הזמן שמרנו אחד על השני ואמרנו: 'אל תשכח מאיפה באת' ו'בואו נישאר עצמנו'".

אחרי שלופטין הצטרפה ללהקה, הופיעו החבר'ה יחד עד שנת 1982. "אז התחילה מלחמת לבנון הראשונה", משחזר בילו, "אנחנו, הגברים שבלהקה, היינו מגויסים והופענו בפני החיילים בלבנון כשלישיית בנים. עשינו חזרות עם מתי כספי, הוא עשה לנו עיבודים לשלישייה, והיינו שלישייה אקוסטית בלבנון. כשנגמרה המלחמה התאחדנו שוב עם לאה, והמשכנו את ההופעות עוד כמה שנים. אחר כך הפסקנו לכמה שנים, וכל אחד פנה לכיוון שלו. התאחדנו שוב לפני תשע שנים, מפני שביקשו מאיתנו להופיע במלאת 30 שנים להסכם השלום עם מצרים. מאז ועד היום אנחנו ממשיכים להופיע ברחבי הארץ. ב־2 באפריל, למשל, נופיע בפסטיבל עין גב עם קובי אשרת. ב־24 באפריל אנחנו בהיכל התרבות בפתח תקווה עם הרפרטואר הישן והטוב, ועם 'הללויה' המקורי, בלי הבתים החדשים".

מה דעתכם על הבתים החדשים שנוספו לשיר?
"אני מבין את הבקשה, אבל אני אישית לא שש לבתים החדשים. אני לא חושב שהיה צורך לכתוב אותם, אבל זה שיר של שמרית. פנו אליה, ואם היא מצאה לנכון להוסיף את הבתים, זה בסדר".

גבירץ: "אני לא אוהב את הרעיון של הוספת הבתים, אני חושב שזה רק מקטין את השיר. כל הלאומיות הזאת עם הבתים הנוספים לא מוסיפה בעיניי".

תמיר: "בהופעות שלנו נמשיך לשיר את השיר בצורה המקורית, בלי הבתים החדשים, כי אין צורך בהם".

אתם יכולים להסביר את השתלשלות העניינים בנוגע לביצוע השיר בחגיגות ה־70?

בילו: "לפני כחודש פנה אלי קובי ואמר: 'תקשיב, דיברו עם גלי, היא מוכנה לשיר איתכם הללויה בטקס. אני מבקש מכם שתענו לעניין הזה, זה חשוב, אלה חגיגות ה־70'. עשיתי סבב טלפונים בין חברי הלהקה, אבל עוד לפני כן נפגשתי עם לאה ואמרתי לה שיש דיבור כזה שיכול להיות שנשיר עם גלי את 'הללויה'. לאה אמרה שאין בעיה, בכיף, ובירכה אותנו. חזרתי לקובי ואמרתי שבשמחה נעשה זאת. ואז קובי ביקש ממני שאתקשר לרון כרמי, המנהל האמנותי של האירועים, ושאודיע לו שאנחנו מוכנים. התקשרתי אליו ואמרתי שנעשה זאת בשמחה. הוא אמר: 'נהיה בקשר, נעדכן אותך'".

ומה קרה אז?
"אחרי שבועיים הוא התקשר אלי, אמר שהם רוצים להקליט את השיר בהאנגר 11, שזה יהיה כמו שירת המונים ושנעשה ככה שגלי תשיר שלושה בתים, אנחנו נצטרף ונעשה יחד את הבית הרביעי והחמישי, ואת הבית החדש נשיר חצי־חצי. האמת, זה לא מצא חן בעיניי. למה שהיא תשיר שלושה בתים לבד? לא מקובל עלי. אמרתי: אם אתם רוצים לעשות את הדברים בצורה מכובדת, ולא שסתם נהיה על הבמה, נעשה זאת בשמחה. אמרו לי: 'נחזור אליך'. ואז קובי צלצל ואמר שהציע מתווה, שגלי תשיר בית ראשון ושני, והשאר יהיה רגיל. אמרנו בסדר. בשעה 22:00 בלילה קיבלנו טלפון שגלי לא מסכימה למתווה הזה, שהחליטה שהיא לא רוצה לשיר עם הלהקה ושהיא לא יכולה לעמוד בזה. אמרנו בסדר, היא גם לא רצתה לשיר איתנו לפני 39 שנים. אין חדש תחת השמש".

תמיר: "אני חושב שזו טעות שבסופו של דבר אנחנו לא שרים את 'הללויה', כי השיר זכה במתכונת מסוימת. אפילו שגם גלי תהיה שותפה לדואט, זה לא אותו הדבר בלי ההרכב המקורי. זו לא תהיה אותה ההתרגשות, זה לא יהיה הכבוד ההוא. אלה חגיגות ה־70, אז למה לא לעשות ביצוע היסטורי?".

גבירץ: "לא נעלבתי מכך שגלי בחרה לא לשיר איתנו, אבל אני חושב שחבל. אני רוצה להגיד לך שאנשים ברחוב עדיין מזהים אותנו, מתעניינים ואומרים: 'למה? חבל שהיא לא רצתה'".



"הכל לטובה"
חברי הלהקה יכולים עכשיו רק לנסות לנחש מה גרם לעטרי לבטל את ההופעה המשותפת המתוכננת. "יכול להיות שהיא רצתה להיות סולנית", אומר גבירץ, "הנושא הזה היה טעון גם באירופה. הרי אותנו הקימו כלהקה, ואילו גלי הייתה אמנית עצמאית בארץ, ופתאום היא בתוך להקה. אני חושב שהיה לה קשה עם זה, וזה יצר איזשהו מתח שאצלה כנראה עוד נשאר".

יצא לכם לשמוע כמה קטעים מהדואט עם עדן בן זקן?
בילו: "ראיתי מה שהראו בטלוויזיה: חגיגה של דגלים, ריקודים ושתי זמרות שרות עם קהל גדול ועושים חגיגה, וזה נחמד. את הגרסה המלאה בוודאי אשמע. הרי לא ייתנו לאוזן להתחמק מזה. ל'הללויה' יש בעולם יותר מ־400 גרסאות, אז תהיה עוד אחת".

תמיר: "עדיין לא יצא לי לשמוע. גלי ועדן הן זמרות טובות. היו צריכים לצרף גם את משה פרץ ועומר אדם, והכל היה טוב. סתם זרקתי לך עכשיו דווקא את השמות האלה, כי הם כוכבים. עומר אדם הוא כוכב היסטרי. אז למה לא? שיהיו עוד כוכבים".

"אני שרה את 'הללויה' יותר מ־30 שנים", אומרת הזמרת לאה לופטין (60, גרושה ואם לילדה מתל אביב). "אני אוהבת את השיר הזה, הוא שיר מאוד יפה, ובאמת מגיע לו להיות השיר של חגיגות ה־70 למדינה. בכל הופעה של הלהקה, 'הללויה' מסיים את הערב שלנו, ולא הייתה לי שום בעיה שבחגיגות למדינה החברים ישירו את השיר הזה עם גלי עטרי. הם המקור, הם היו שם קודם".

התאכזבת בשבילם שזה לא יקרה?
"הכל לטובה, ומה שצריך לקרות קורה. השיר כל כך יפה שקשה לקלקל אותו בכל אופציה שתבוצע. הבחירה בעדן בן זקן היא בחירה מרעננת ונהדרת. אני מפרגנת לכל ביצוע שהשיר הזה מקבל. זהו שיר נהדר, שמתאים לכל חגיגה. אנחנו חוגגים עם השיר הזה הרבה שנים, ונמשיך לשיר אותו בגרסה המקורית שלו".

אסף דרעי, מנהלה האישי של גלי עטרי, מסר בתגובה: "למרות הרצון הטוב של הצדדים בימים האחרונים, הניסיון להתאחד לא צלח. הביצוע ההיסטורי שזכה באירוויזיון היה מרגש ובלתי נשכח, וכנראה כך יש לזכור אותו".