השיחה עם רם מזרחי מתקיימת זמן קצר אחרי שנחת מקמניץ שליד ברלין, שם תקלט באירוע שארגנה עמותה יהודית לפליטים מכל העולם. "הזיה טובה", הוא אומר על האירוע שבו רוב הקהל היה מורכב מפליטים סורים, אפגאנים, טורקים ומרוקאים, לצד גרמנים ויהודים. בליין־אפ: מוזיקה ערבית אלקטרונית חדשה.
"זאת הגדרה מאוד רחבה", הוא מסביר. "היפ־הופ, פופ, אסיד, טכנו, האוס, דבקה. ערבית היא השפה החמישית המדוברת העולם. יש אינסוף חומרים ודברים מדהימים שכל הזמן יוצאים, גם במקומות שאתה חושב שרוכבים בהם על גמלים, ומתברר שעושים בהם מוזיקה ומקליטים הרבה פעמים מוזיקה אלקטרונית. גם במקומות שיש בהם מלחמה כמו סוריה, יש הרכב מדהים בשם 'הלו פסייכולולולופ' שיוצר שם מוזיקה פסיכודלית בזמן שהתותחים רועמים. הסצינה הכי חזקה בעולם הערבי היא כמובן בביירות, לבנון - היא המקום הכי מפותח והכי מערבי בעולם הערבי".
מחר (חמישי, 3 במאי) תצא לדרך ביוזמת ימק"א, עמותת "כולנא" ובר "המזקקה" בירושלים, סדרת מופעים חודשיים של זמרים וזמרות ערבים ויהודים, תחת הכותרת "פשוט שרים". במופע הראשון, בניהולו האמנותי של מזרחי, יעלה לבמה נאסר מדניה, שיארח את להקת הדבקה אסאיל אלעיסויה ואת זהבה בן, עם קלאסיקות של מוחמד עבד אל־וואהב, אום כולתום ועוד.
תאריכי ההופעות נבחרו בהתאמה למסיבות "ערב חד־לשוני" בבר "המזקקה", המבוססות על טהרת המוזיקה הערבית החדשה והאלקטרונית. בכל מסיבה מתארחים ראפרים מהמגזר הערבי ו"די־ג׳ייז מהז׳אנר, והקהל מוזמן להמשיך מהמופע היישר לאפטר פארטי ב"המזקקה".
למזרחי יש תיאוריה מוצקה מאוד בכל הנוגע למוזיקת הפופ המזרחית השולטת כיום במיינסטרים. "מה זה בכלל?", הוא שואל. "הרי עומר אדם עצמו מתרגם שירים מטורקיה ולבנון. המיינסטרים הוא מוזיקה ערבית גם ככה, פשוט כזו שתרגמו אותה לעברית. המשפט המפורסם של סטטיק ובן אל אומר: 'זה בס עם סלסולים'. המוזיקה הערבית יושבת טוב. היא לא באמת זרה לאף אחד".
הוא גדל בחצר משותפת בשכונת נחלאות בירושלים ("בין איילות, שפנים וצבים"), למד בגימנסיה, בבית חינוך ובניסן נתיב, ונחת בתיאטרון האינקובטור. "זה הבית", הוא אומר. הערבית תמיד הייתה שם. הליין המוזיקלי נולד לפני כארבע שנים, כשנתקל בלהקת האינדי "משרוע לילה" הלבנונית. "התאהבתי", הוא מודה ומתוודה, "גם בקטע קצת גזעני. הייתי בטוח שאין מוזיקה כזו בערבית. מבחינתי ערבית הייתה דבקה ודרבוקות, סולמות, אום כולתום, פריד אל־אטרש ופיירוז, סבתא חלאבית, סרט בערבית, נרגילה ואוכל ערבי, וכולם דיברו ערבית. זה לא שאני מאמץ תרבות לא שלי; אני ערבי־יהודי. פתאום גיליתי את הלהקה הזו, קראתי עליה ועל הרעש שהיא עושה ועל היציאה של הסולן מהארון, והתחלתי לחפור".
לפני שלוש שנים נערך הערב הראשון שקיים מזרחי ב"המזקקה". שם הליין שלו הוא ליין הבית, פעם בחודש וחצי, עם תוכנית שנתית שכוללת תקלוט שלו, אירוח של שלושה ראפרים ודי־ג'יי. "עם עזרה של הקרן לירושלים ו־JCU ('ירושלים ללא גבולות'), אני מחבר את כל הקצוות לחוויה מדהימה. זה לגמרי מצדיק עלייה לרגל לירושלים - לראות בשמונה בערב הופעה של זהבה בן ונאסר מדניה, ממשיך ברגל ל'מזקקה' לערב שיימשך עד לפנות בוקר, וכולם בערבית חדשה ואלקטרונית.
ואי אפשר בלי מילה על פוליטיקה. "אני מצליח איכשהו להיות לא פוליטי", הוא אומר. "אולי קשה לנתק את המצב הפוליטי ואת העשייה מפוליטיקה, בטח כשזה מעורב בדברים בערבית; אבל התרבות הערבית היא שלי. זה לא שמגיעים רק שמאלנים למסיבות האלה. מגיעים חובשי כיפה סרוגה, מגיעות נשים חרדיות בנות 40 ומעלה חובשות פאות, ערבים, יהודים, נוצרים. אני משתדל לא להשתמש במושג דו־קיום. אני יותר אוהב את הרעיון של קיום. פשוט קיום. זה שובר את כל הסטריאוטיפים והסטיגמות שאנחנו רגילים להכניס לתבנית".
"פשוט שרים", מחר (חמישי), 20:30, אודיטוריום ימק"א, ירושלים, פרטים באתר GoShow או בטלפון 6119*