הקרב השנה על הזכייה באירוויזיון היה צמוד מתמיד, אפילו מורט עצבים. רגע לפני הכתרת השיר הזוכה, נותרנו שתי מדינות, ממש כפי שחזו בסקרים המקדימים - קפריסין VS ישראל. אלני פוריירה, נציגת קפריסין, עלתה לטרוף את הבמה עם השיר המקסים "Fuego", ונתנה שואוו מלא אש, ממש כמילות השיר.
פוריירה, אישה יפה שמשדרת סקס, לבשה בגד נועז שהדגיש את גופה החושני והחטוב. היא באה עם ביטחון שלא הושפע משיקולים פוליטיים, אנטישמיים, בטח לא מהמראה החיצוני שלה.
אין ספק שעל פי הסקרים המקדימים, פוריירה היתה בטוחה שהיא לוקחת בהליכה את הגמר. ביננו? אם קהל המצביעים היה מורכב מגברים בלבד, לדעתי אין ספק שהיא היתה גורפת את מלוא הקולות. כל גבר ממוצע היה בוודאי נותן את קולו ובוחר בחיצוניות המינית של פוריירה.
נטע ברזילי לעומתה, ייצגה בדיוק את ההיפך. המתמודדת הצעירה בת ה-25, שעד לפני חצי שנה היתה אנונימית לחלוטין, עלתה לבמה עם שיר פופ קצבי שגרף מיליוני צפיות ביוטיוב מקהל בכל רחבי העולם, שהתחבר לא רק למוזיקה אלא גם למסר של השיר.
"אני ייצור יפיפה"
נטע הפכה להיות פס הקול של קמפיין "MeToo#", שבא להוקיע הטרדה ואלימות מינית כנגד נשים. כוכבת הריאליטי "הכוכב הבא לאירוויזיון", שהפכה להבטחה החדשה של מוזיקת הפופ הישראלי, שרה בקול הווקאלי המרשים שלה "I'm not your toy". במילים אחרות, המסר של נטע הצליח לעבור הלאה ולהדהד ברחבי העולם - אני לא חייבת להיות במידה 60-90-60, אני לא חייבת להיות דוגמנית יפיפייה וגבוהה כדי להרגיש אישה שמחוברת לעצמה, אני אישה שיודעת בדיוק מה האיכויות שלי, במה אני מוצלחת, ובמה אני יכולה עוד להצליח.
נטע לעומת פוריירה, מגיעה ממדינה קטנה שסופגת אין סוף ביקורות על ההתנהלות המדינית, שחלקן נובעות מחוסר אהדה ואנטישמיות. באירופה לצערנו, אין לנו יותר מדי שכנות ידידותיות שיצביעו לנו משיקולים פוליטיים (ראו מקרה גרמניה-אוסטריה, או יוון-קפריסין). גם ההצבעה היא אוטומטית ואינה קשורה לאיכות המוזיקה והשיר.
נטע מייצגת נשים מלאות שבעיניי רבים מהגברים לא נחשבות לסקסית. האישיות הכובשת שלה, החכמה, השנינות והפנימיות שלה, הצליחו לכבוש את אירופה כולה. במקרה שלה, העומק הפנימי ולא המעטפת החיצונית כדוגמת פוריירה, נתן את הטון והיטה את הכף לטובתה.
ברגע הזכייה לא יכולתי להתאפק וצרחתי כל כך חזק, שבתי אופק הזהירה אותי שלא יזמינו לי משטרה על הטרדת השכנים בלילה. לישראל זאת זכייה רביעית, לאופק ביתי, זוהי חווית זכייה ראשונה שהיא חווה. "הרגשתי ממש גאווה לראות את המדינה שלי מצליחה בתחרות כל כך משמעותית שמשודרת בכל העולם", שיתפה אופק. "היה לי נעים להרגיש שיש אנשים בעולם שאוהבים אותנו, וגם אם לא, ידעו לשים את המחלוקות בצד ולהצביע מוזיקלית בלבד".
אייקון בינלאומי או זמרת פופ קלילה
כשמסתכלים קדימה כדאי לבחון בצורה זהירה את המשמעות האמיתית של ההישג. האם נטע עומדת להפוך לזמרת פופ חביבה (אפשרות לא סבירה), או לאייקון וקול של נשים מלאות/שמנות בעולם כולו, כך שהאמירה שלה תהיה משמעותית יותר מאיכות הלחן שלה. משמעות הבחירה של נטע בקו בו תלך היא זו שתכריע כמה זמן "תופעת נטע" תישאר באירופה.
מירי רגב הזדרזה להתקשר לברך את נטע ואפילו הקדימה בחמש דקות את ראש הממשלה. כשרה, שדוגלת בשינוי רדיקלי כמו אפליה מתקנת של התרבות המזרחית, ושוויון הזדמנויות מלא למוסדות תרבות בפריפריה, יש לרגב הזדמנות אמיתית לקחת את "מודל נטע" ולמנף אותה בצורה כזאת שתוליד עוד נטע ברזילאי והמון כמותה - נערות שנמצאות בערים קטנות כמו הוד השרון, שאינה העיר הגדולה בעולם, לתת להם כמה שיותר תחרויות ולהפגין את הכישורים שלהם, כדי שבסוף נוכל לזקק מכל הכוכבות האלה שגרירות נוספות לעולם.
המשימה הזאת כרגע בידיים שלך רגב, משימה הרבה יותר חשובה מלנהל את הפקת טקס האירוויזיון בירושלים, או להסתפק באמירה כגון "כפרה עלייך".