זהבה בן: "לא התחברתי למונח 'זמרת דיכאון' ולקיטלוג שזה עשה לי לתדמית"

"זהבה, שהייתה אז בת 17 בערך, ניגשה אלי מלאת תעוזה וביקשה לעלות לשיר דואט עם אג'אר. זרמתי עם הבקשה ואמרתי לאג'אר שבסוף ההופעה ייתן לילדה הנחמדה הזאת לשיר איתו שיר. הם שרו יחד איזה שיר טורקי של איברהים טטליסס וברגע שהיא פתחה את הפה שלה השתגעתי. היה לה גון קול שלא שמעתי מימי, וזה כבש אותי מהרגע הראשון. כשהיא סיימה לשיר, נתתי לה כרטיס ביקור שלי ואמרתי שאם היא רוצה, היא יכולה לבוא אלי בהזדמנות למשרד ונראה מה אפשר לעשות איתה".

בן לא חיכתה זמן רב וכבר למחרת חיכתה לבנאי במשרד. "ביום ראשון בבוקר בסביבות השעה תשע הגעתי למשרדי בנווה שאנן בתל אביב וראיתי בחוץ ילדה מחכה לי", משחזר בנאי, "זכרתי אותה מאמש ושאלתי: 'מה את עושה פה?'. היא סיפרה לי שבדרך לפנימייה בחיפה היא עברה בתל אביב והוסיפה שהיא רוצה להיות זמרת. היא ביקשה לדבר איתי אז ישבתי איתה. זהבה סיפרה לי על אבא שלה ועל אחותה שנפטרו ועל המצב הקשה של המשפחה. ראיתי שבוערת בה התשוקה להצליח. אחרי אישור מאמא שלה החתמתי אותה על חוזה ניהול ובאותו יום היא כבר לא חזרה לפנימייה".

סיבוב מועדונים

בנאי, שהחליט להשקיע את מלוא מרצו בנערה המוכשרת, שיכן את הטאלנט שלו ואת אחותה אתי לוי, שחפצה גם היא להיות זמרת, במלון בבת ים. בהמשך הוא ארגן לה הופעות רשמיות, בהתחלה כזמרת חימום של אג'אר.

"זה סיפור משעשע", אומר בנאי, "מכיוון שזהבה לא הייתה מוכרת ולא היו לה שירים משלה, נתתי לה להופיע עם אג'אר בסוף הופעתו. בכל פעם שהוא סיים להופיע, היא עלתה לשיר שיר אחד וירדה מהבמה. עשיתי זאת כדי שיתחילו להכיר אותה במועדונים. ואז נוצר מצב שבשלב מסוים בעלי המועדונים רצו שאביא רק את זהבה בלי אג'אר. בהמשך גם משפחות הפשע התחילו להזמין אותה להופעות, וכך יצא שהיא הופיעה משהו כמו חמש הופעות בערב אחד".

עם צאתם לדרך משותפת בנאי שינה את שם משפחתה של זהבה: "אמרתי לה שבנישתי זה לא שם קליט בתעשייה ושהיא חייבת שם קצר וקולע. בהסכמתה החלטנו לקצר את שם המשפחה ל'בן'".

במקביל להופעות, הצוות בנאי את בן עבד על אלבום הבכורה של הזמרת הצעירה. "במשך חצי שנה עבדנו באולפני טריטון על השירים, מרביתם טורקיים ומרוקאיים", הוא מספר. "שירים שזהבה הכירה מהבית. אני בחרתי את השירים, בשיתוף עם זהבה ועם המעבד המוזיקלי של האלבום רובי בן שמעון. זהבה הייתה צמאה להקליט והקליטה את מרבית השירים בטייק אחד בלבד. זו הייתה תופעה יוצאת דופן".

מי שהקליט באולפן הסמוך היה הפזמונאי יוסי גיספן, שעבד על "כל הלילה לך", האלבום הראשון - והיחיד - שלו. "לכולם הייתה הרגשה שיש פה משהו מכונן, משהו מהפכני", אמר גיספן בראיון שהעניק לי לפני מספר שנים. "זו הייתה תחושה שרוח חדשה נושבת".

אלבום הבכורה של בן "טיפת מזל" הגיח לאוויר העולם ב–1989 וכלל שורה של להיטים בהם "יא חביבי", "חוף זהב", "סלמאת" ו"שירת חיי". האלבום זכה מיד להצלחה ענקית, וזהבה בן הפכה בן רגע לכוכבת הגדולה של המוזיקה המזרחית. "זו הייתה הצלחה מיידית", מתגאה בנאי, "הקסטה נמכרה במאות אלפי עותקים, וכולם רצו פיסה מזהבה. אני זוכר שלקחתי אותה לתחנה המרכזית הישנה לחתום למעריצים והייתה התנפלות היסטרית עליה. היא הפכה לסופרסטאר מיד עם צאת האלבום".

מאז בכל פעם שמתגבשות רשימות של האלבומים הישראליים המשפיעים בכל הזמנים, "טיפת מזל" מככב בהן. "כמה שאנסה לתאר במילים, לא אצליח להסביר את ההצלחה שהאלבום זכה לה", אומרת בן. "בזמנו המוזיקה המזרחית–טורקית הייתה מחתרתית, פחות פופולרית מהיום. היה אפשר לשמוע אותה רק ברכבים בכביש או במועדונים. לא היו רשתות חברתיות ואינסוף ערוצים. היה ערוץ טלוויזיה אחד שדי מהר הזמין אותי להתארח והשאר היסטוריה".

"מי שתרם להפיכת השיר 'טיפת מזל', שיר הדגל מהאלבום, ללהיט ענק היה שדר הרדיו יוסי סיאס", טוען בנאי. "מכיוון שהייתי מקושר לאנשי רדיו כאמרגן לשעבר של זהר ארגוב, צלילי העוד ועוד, שלחתי ליוסי כבר בשנת 1988, עוד לפני שהאלבום יצא, את הסינגל של 'טיפת מזל'. הוא אהב את השיר, ובתוכניתו הפופולרית 'מצב הרוח' ששודרה ברדיו ברשת ב' בשעות הלילה המאוחרות מאוד הוא השמיע קרוב לשש פעמים את השיר וטחן אותו נון־סטופ. פתאום התחיל להיווצר דיבור סביב השיר והזמרת, ושאר תחנות הרדיו הצטרפו.

"קיבלנו חיבוק תקשורתי אדיר, מה שלא היה נהוג כל כך עד אז בז'אנר הטורקי. בשנת 1990, בעיצומה של מלחמת המפרץ, זהבה הופיעה לראשונה בטלוויזיה בשיא הפריים טיים, בתוכניתו של גבי גזית בערוץ הראשון עם 'טיפת מזל', וזה בישר את הצלחתו העצומה של השיר ואת הפיכתה של זהבה לתופעה".

המסך הגדול

עם ההצלחה המטאורית שנוצרה בעקבות "טיפת מזל", בן עבדה קשה: יומן ההופעות היה מלא, היא התארחה ללא הרף בתוכניות טלוויזיה וברדיו ולא שכחה את ההקלטות באולפן. שנה אחרי יציאת אלבום הבכורה היא הוציאה את "איזה מין עולם", ולאחר שנה נוספת את "אינתה עומרי". אף על פי ששניהם זכו להצלחה גדולה במכירות, המעבר למיינסטרים והפיכתה לזמרת של כל העם, ולא רק של חובבי הז'אנר המזרחי הכבד, התרחשו ב–1991.

"חברי להקת אתניקס, זאב נחמה ותמיר קליסקי, שהו בנופש באילת וקיבלו לידם קסטה של זהבה", מתאר בנאי. "אחרי שהקשיבו לה, נחמה צלצל אלי ואמר שהם חיפשו זמרת ים תיכונית לעבוד איתה על שיר שיצרו, וחשבו על זהבה. מיד הסכמתי וקבענו פגישה באולפן שלהם. הגעתי לשם עם זהבה, והם הביאו לה את הטקסט והשמיעו את הלחן וביקשו ממנה להקליט סקיצה כשבהמשך יקבעו מועד להקלטה רשמית. זהבה ביצעה את השיר באולפן בטייק אחד וחרפנה אותם. הם השתגעו ואמרו שאין צורך בעוד טייק. השיר נקרא 'קטורנה מסאלה' והוא בעצם זה שפתח לזהבה את הדלת". "החשיפה הגדולה האמיתית שלי באה אחרי 'קטורנה מסאלה'", מאשרת בן.

הפיכתה לכוכבת קיבלה גושפנקא כשקיבלה הצעה לככב, לראשונה בחייה, בסרט קולנוע. "זה קרה לגמרי במקרה", טוען בנאי. "הנהג של מפיק הסרטים הישראלי–הוליוודי יורם גלובוס היה מעריץ של זהבה ונהג לשמוע את הקסטה שלה כל הזמן באוטו. יום אחד הוא אסף את גלובוס שהגיע לביקור בארץ ושמע באוטו את 'טיפת מזל'. גלובוס שאל אותו: 'מי הזמרת?', והנהג סיפר שזו הזמרת מספר אחת בארץ כיום. גלובוס התלהב ואמר: 'אולי נעשה איתה סרט'. קבענו פגישה במשרדו והוא שמע את סיפור חייה של זהבה והחליט לתפור תסריט שיתאים לסיפורה. זהבה, כהרגלה, הייתה אדישה ולא התייחסה להצלחה כמשהו היסטרי. שמרה על קור רוח. זה חלק מהנאיביות והקסם שבה".

בשנת 1992 יצא לאקרנים הסרט "טיפת מזל" בכיכובה של זהבה בן ושל זאב רווח (שגילם את אביה). הסרט זכה להצלחה בארץ וכדברי בנאי, גם בחו"ל: "כל מדינות ערב צפו בסרט והתאהבו בזהבה, ובזכות זה היא קיבלה הופעות שם".

למרות ההצלחה בן לא המשיכה בקריירת משחק. "המשחק היה חוויה נחמדה - גם כששיחקתי הייתי בתפקיד עצמי", היא מסבירה, "באותם ימים הופעתי על שבע במות בכל ערב. היה מאוד קשה לשלב בלוח הזמנים שלי דברים נוספים".

איך התמודדת עם ההצלחה ההיסטרית?
"אני אדם מאוד מאמין ומחובר לקרקע. ההצלחה עשתה תחושה נעימה, אבל נשארתי אותה זהבה, ואני חושבת שזה מה שחיבר את העם אלי: הפשטות, הביישנות והשקט שבי".

מה הרגשת לגבי הכינוי שהיה לך של "זמרת דיכאון"?
"בעבר לא התחברתי למונח 'זמרת דיכאון' והקיטלוג הזה עשה לי תדמית שהיא בכלל לא מי שאני. לצערי, עד היום אני עונה על שאלות מהסוג הזה כי בעבר מישהו חשב להדביק לי תווית. אני לא בורחת לרגע מהמשבצת של זמרת מזרחית–ים תיכונית–פופ–ישראלי. הכל תלוי באיך קראו לסגנון המסולסל ובאיזו שנה זה קרה".

נהנית מההצלחה ההיא, הרגשת סלב?
"נהניתי, אבל היום אני נהנית הרבה יותר. היום אני יותר בשלה, עם יותר ניסיון ויודעת לקחת דברים בצורה שנכונה ומתאימה לי. אני לא אוהבת את המונח 'סלב'. אני אדם פשוט. אני לא מיוחדת יותר מאף אחד אחר ברחוב. לשמחתי, תמיד יכולתי ועדיין אני יכולה ללכת ברחוב חופשי. בחרתי במקצוע יותר חשוף, והאהבה והחום שאני זוכה להם הם חלק מהחבילה".

חיית שטח

לאורך השנים הוציאה בן 16 אלבומי אולפן ו–16 אלבומי אוסף, השתתפה באין ספור פרויקטים מוזיקליים (כולל בתוכנית הריאליטי "לה לה לנד"), הופיעה על במות מפוארות בחו"ל והפכה לאחת מנושאות הדגל המובהקות של הז'אנר המזרחי. "זהבה הייתה ונשארה הזמרת הכי טובה בישראל בכל הזמנים", טוען בנאי. "כבר עשר שנים אנחנו לא עובדים יחד, אבל אנחנו עדיין בקשר חברי, ואני מעריץ אותה".

על אף שנחשבה לזמרת הטובה בישראל, מצבה הכלכלי של בן לא העיד על כך. ב–2004 התראיינה לאחד העיתונים וסיפרה על הקשיים הכלכליים שאיתם היא מתמודדת, לאחר שלטענתה מנהליה לקחו את כל כספה והותירו אותה כמעט חסרת כל כשהבנק מטיל צו עיקול על תמלוגיה השנתיים. "כמו בכל קריירה גדולה ומפוארת יש דברים שהיה אפשר לעשות אחרת, אבל אני לא חופרת בעבר אלא בונה את העתיד", מסכמת בן את שעברה.



גם כעת, אחרי 30 שנות קריירה, בן ממשיכה להיאבק על מקומה בתעשייה. לאחרונה הוציאה שיר חדש, "לבד, לבד" שמו. שיר חפלה בניחוח של פעם שכתבו והלחינו עבורה דיקלה ועירד אמוץ. "זה שיר מקסים. כששמעתי אותו היה ברור לי שאקליט אותו", היא אומרת. "יש בשם שלו משהו מעט מלנכולי, אבל ההפתעה באה כשמאזינים לו. זה לא שיתוף הפעולה הראשון ביני לבין דיקלה, ואני מקווה להמשכיות".

עד כמה את פדנטית ומעורבת בבחירת השירים?
"היום אני ואריק לוי, המנהל שלי, מקבלים את כל ההחלטות ביחד לגבי בחירת השירים. כמובן שאם לא התחברתי לטקסט או ללחן של שיר מסוים, אני לא אבצע אותו. אומן צריך להרגיש מחובר מהבטן ליצירה על מנת להביא ערך מוסף לשיר. בחירת השירים לא קלה לי. אני מקבלת המון שירים ומסננת. בסופו של תהליך אני בוחרת קומץ שירים ומרכיבה פלייליסט. אני אוהבת לגוון ושיש הכל מהכל: מטקסטים ושירים שיישארו לשנים רבות ויהפכו לנכס צאן ברזל, ועד שירים שעושים כיף כשמאזינים להם".

מה דעתך על הביקורת שחוטפים לאחרונה שירים ים תיכוניים בנוגע לטקסטים?
"עברית זה דבר חשוב. הסלנג מצליח לחדור יותר ויותר והופך להיות חלק מאוצר המילים שלנו בשגרת היום, אז באופן טבעי הוא משפיע גם על טקסטים. לפעמים הוא מקליל אותם ותורם לטקסט, ולפעמים זה יכול להישמע אסון".

איך את שומרת על רלוונטיות כיום?
"הסוד הוא עבודה קשה. להיות ערה לשטח כל הזמן ולהתעדכן ולהמשיך להופיע. להתחבר לדור הצעיר יותר ולשתף פעולה. להעז ולנסות דברים חדשים. לבוא עם אהבה לבמה".

עד כמה, לדעתך, לרשתות החברתיות יש כוח משפיע על אומנים ביחס לרדיו, למשל?
"כששהסלולר שלנו הפך למחשב, הדור הצעיר התחיל להיות חשוף וזמין בעיקר לאינטרנט ופחות לרדיו. אני חושבת שהרשתות החברתיות והיו–טיוב הם כוח גדול לזמרים. זמר שלא מושמע ברדיו, יכול להיחשף שם ולצבור המון כוח וקהל גדול, ודרך זה הוא יכול להגיע להשמעות רדיו".

את עצמך מעורבת ברשתות החברתיות?
"קצת קשה ב–2018 לא להיות מעורבת ומחוברת לרשתות החברתיות".

קוראת טוקבקים?
"משתדלת לא לקרוא. היום היד מאוד קלה על המקלדת, ואנשים מרגישים כוח להקליד כל שעל נפשם".

שבע שנים חלפו מאז הוצאת אלבום חדש. מדוע?
"חשוב לי להפתיע ולהביא דברים חדשים וטובים, וכדי שזה יקרה - דרוש זמן. הרבה זמן. בין ריבוי האומנים ותוכניות המוזיקה שקיימות בערוצים השונים, אפשר בשניות להיעלם. אני חושבת שלמעלה משנתיים אני נוגעת בקהל רחב בגלל החומרים הנכונים שהוצאתי ושיתופי הפעולה שאני מביאה לבמות".

מתי בכל זאת צפוי לצאת האלבום?
"האלבום בשלבים מתקדמים. עדיין אין צפי יציאה. במקביל לאלבום הזה אני מקליטה אלבום נוסף שיכלול להיטי עבר שלי בעיבודים חדשים".

מאמינה עדיין בפורמט של דיסק? בעידן הספוטיפיי והאייטיונס, זה די מיושן, לא?
"אני מאמינה שאוהבי המוזיקה והאספנים כן מצפים לדיסק. אני אישית מאוד מאמינה בפורמט הזה של CD. זה דור אחר. הקדמה מביאה עמה המון שינויים, לטוב ולרע".

לאורך הקריירה ידעת עליות ומורדות. איך שמרת על עצמך בזמנים הקשים?
"אני אישה חזקה. אני חושבת שהכותרות שנכתבו היו יותר מהמציאות האמיתית. אבל באופן כללי ההצלחה, אהבת העם, המוזיקה והאמונה תמיד ליוו אותי".

לסיום, השלימי את המשפט: "זהבה בן היא..."
"לב רגיש, אישה מצחיקה, זמרת נשמה. אבל לפני הכל - אמא".