לא רק הקור ששרר ברחבי תל אביב במוצאי שבת האחרונה הזכיר את אירופה, גם להקת "UK Pink Floyd Experience" הביאה לעיר הלבנה קצת תרבות בריטית. הלהקה קיימה הופעה והגיעה לישראל על אפו וחמתו של חבר להקת ה"פינק פלויד" המקורית, רוג'ר ווטרס, ששיגר איומים והפעיל לחצים על חברי הלהקה על מנת למנוע מהם להופיע בארץ.
הקהל הישראלי שמאוד אוהב את ה"פינק פלויד", מבוגר ברובו, הצדיע ברגליים ושיער מכסיף והביא איתו את הדור הצעיר מהבית. האולם היה מלא עד אפס מקום, וכמו תמיד עם להקות גדולות מהחיים בשל הנוסטלגיה וכובד ההיסטוריה היה רף גבוה ונרשמה דריכות שקטה. השירים התחילו עם פלייבק מהאינטרו של הטרקים המקוריים וקטעי וידיאו ארט פסיכדליים אותנטיים הוקרנו ברקע בניסיון להתכתב עם חווית ההופעות הגרנדיוזיות והתיאטרליות שהלהקה יצרה בשיא שלה.
השיר הראשון לא הביא עמו התרוממות גדולה, כפי שבדרך כלל קורה בשירים ראשונים בהופעות, וגם לא השני, השלישי או החמישי, לא נצפו אנרגיות גם חזקות מהקהל שמצידו חיכה שהלהקה הבריטית תיתן בראש. בשל ההגבלה שנכפתה עליהם לבצע שירים מתקופת רוג'ר ווטרס ב"פינק פלויד", "אקוס" (Echoes), הלהקה הישראלית בצעה את הלהיטים מהתקופה הזו ולמעשה בכך לקחה את קדמת הבמה.
הגיטריסטים יוסי שיטרית ואשר בן ישי נגנו סולו גיטרות מדויקים ווירטואוזים מלווים בביצוע היפה של סולן הלהקה קובי אטיאס שהקפיד להיות נאמן למקור. בהמשך הרימו את הגג עם ביצוע טוב וחזק ל-"we dont need no education", החלק השני בטרילוגיה "another brick in the wall". בין לבין בשקט, בלי שרוג'ר יידע, הגיחה מדי פעם מאחורי הקלעים הלהקה הבריטית לבצע שירים שנכתבו בתקופת סיד בארט ואחרי שנת 85.
קהל המעריצים שהגיע להתרפק קיבל משתי הלהקות ביצועים מיומנים ומלטפים לשירי הלהקה המיתולוגית, והערב סיפק אומנם רגעי קסם ניהילסטי משנות השבעים בבריטניה, מעוז הרוק המתקדם והרוק הפסיכדלי, אך לא הביא עמו התרוממות אנרגטית אמיתית בנוסח "פינק פלויד".
