השיר החדש של סטטיק ובן אל עם עדן בן זקן וסטפן לגר היה אמור להיות על פניו אחד הלהיטים החמים של החורף: סופרסטארים של פופ, היפ הופ ומוזיקה ים תיכונית חוברים יחד להקליט שיר משותף - משהו כמו התשובה העברית ללהיט "Taki Taki" של די ג'יי סנייק, סלינה גומז, אוזונה וקארדי בי.
בפועל? אני חייב להודות שדי התאכזבתי לפרקים מהשיר. הפתיח המכשף בסגנון יווני עוד הוליד בי את התחושה המהנה של הרמוניות די מעניינות בין בן אל תבורי לבין בן זקן, שבמוואל אופייני די הרימו להנחתה והביאו גישה בלתי שגרתית שדי סקרנה אותי. מכאן ואילך הנוסחתיות הצפויה והדי שבלונית בבתים, לעניות דעתי, לא הלהיבה, לא עניינה ודי שעממה אותי.
עם קריצה לירית ל-"Kiki Do You Love Me" של דרייק, השיר נשמע סבוך מדי, כמו אופרת פופ שלא הושלמה או בושלה מספיק בפדנטיות. סמטוחה של צלילים שנשמעים כמו לא מעט מהחותם הקודם שהותירו אחריהם סטטיק ובן אל, ששמרו על סטטוס קוו לא מפתיע.
עם זאת, אציין שהפזמון הקליט תופס את האוזן לאחר האזנה חוזרת ונשנית - "עם הבום בום טקה בום בום" שהשראתו, אני משער, נלקחה מ"צ'יקי צ'יקי דם דם ככה כל היום" מ"חברות שלך" של עומר אדם. למעשה הפזמון הוא קרוב לוודאי מה שייזכר מהשיר ואחד האחראיים להצלחתו ולהפיכתו ללהיט בקרב בני הנוער (אך ספק אם בקרב הקהל הבוגר יותר).
כמו כן, היו כמה רגעי הנאה בשיר כמו למשל הקטע של סטפן באנגלית, אבל השילוב של הכל נשמע לא מסודר כאנדרלמוסיה של צלילים.
ההפקה המוזיקלית המושקעת של ג'ורדי הדוקה ומצוינת, שירתה היטב את בליל הקולות ודי הצילה את המצב ותרמה להפיכת השיר ללהיט אינסטנט, אך מכאן ועד לשיר שבעוד שנה מישהו יזכור? אני בספק אם זה יקרה. ציפיתי ליותר.