המלחינה והמעבדת אלונה טוראל הלכה הבוקר (חמישי) לעולמה בגיל 75, לאחר שלקתה בלבה ככל הנראה. היא אותרה סמוך לרכבה בנתניה כשהיא ללא רוח חיים. במהלך הקריירה שלה היא הלחינה שירים רבים למבצעים שונים, ובראשם חוה אלברשטיין.
טוראל הייתה מהמלחינות הבולטות הראשונות בישראל, מחלוצות הג'אז והפופ המקומי וכזו שהעזה למזג בין הזמר העברי המקובל דאז עם מוזיקה מתקדמת וחדישה מחו"ל, מה שתרם לעיצוב הפסקול הישראלי בשנות ה-60 וה-70. היא גדלה ברמת גן והחלה ללמוד לנגן על פסנתר מגיל קטן. כבר אז התגלה כישרונה יוצא הדופן לאלתר וליצור שירים.
המלחינה והמעבדת התפרסמה לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון השני (1961) עם "כאשר אני ואת", שיר אותו הלחינה בגיל 17 בלבד. את שירותה הצבאי עשתה בלהקת הנח"ל ועם שחרורה הפכה לאחת המלחינות והקלידניות המובילות והמבוקשות בארץ. במקביל, פנתה ללימודי מוזיקה בארה"ב. בין האמנים עימם עבדה ניתן לציין את אריק אינשטיין, שלום חנוך,אושיק לוי, חוה אלברשטיין, דני ליטני, יהורם גאון, עוזי פוקס, שמוליק קראוס, הדודאים ועוד רבים וטובים.
בשנות ה-70 חברה לאהרל'ה קמינסקי ורומן קונצמן ללהקת "הפלטינה", שהייתה מלהקות הג'אז והפרוג רוק המרעננות בישראל והתפרסמה בעיקר כלהקת הליווי של חוה אלברשטיין ובשל היצירה המקורית: "הנערה בעלת שיער הפשתן". הרכבים נוספים בהם השתתפה היו "זיעה קרה" ו"שמיים".
כמלחינה, טוראל אחראית לכמה מהקלאסיקות הגדולות בישראל: "גשם בוא" ו"אחד חולמני" (להקת הנח"ל), "אדבר אתך" ו"בשביל אל הבריכות" (חוה אלברשטיין), "קום לך אל נינווה" (להקת פיקוד מרכז), "שיר שלכת אדומה" (אסנת פז), "שבוע האחווה" (הדודאים) ועוד רבים וטובים.
היא הוסיפה להופיע עד יומה האחרון, ליצור ולעבד מוזיקלית ואפפה עצמה בהילה של העצמה וכוח נשי מוזיקלי ראוי להערכה.
בנימה אישית, טוראל הייתה מהיוצרות הצנועות ביותר במוזיקה הישראלית, תמיד נחבאה אל הכלים, אהבה להיות מאחורי הקלעים וליצור מאשר לקבל את הזרקור הראוי לה.
בשנת 2016 היא התראיינה למעריב, וביטאה את הרגשתה לפיה בשנים האחרונות לבני דורה אין אותה השפעה תרבותית שהייתה להם בעבר. "הולכים ודוחקים הצידה את הדור שלי", אמרה אז טוראל.