מבחינתה של עליא חטאב מיפו, השירה במקהלת הנשים "ראנה" - המשותפת לנשים יהודיות וערביות - היא רק חלק מהחוויה. הנה, בשבוע שעבר, לקראת החזרה הגנרלית של הופעת המקהלה ב"זמריה" בעכו, נכנסה חטאב למטבח והכינה אוכל ל־60 אנשים. "בישלתי, אפיתי, הכנתי סלטים. עם השנים הפכנו להיות משפחה", היא מספרת.
לפני 11 שנים ייסדה מיקה דני, המנהלת המוזיקלית והמנצחת, עם עידן טולדנו, המנהל האמנותי, את מקהלת "ראנה", שבשורותיה שרות 18 נשים יהודיות וערביות, צעירות ומבוגרות, חילוניות, דתיות ומסורתיות, המהוות חתך מייצג של הפסיפס הישראלי.
מקהלת "ראנה" היא אחת מתוך עשרות מקהלות שישתתפו השנה ב"זמריה", אירוע המקהלות הגדול (21־18 באוגוסט), המתמקד השנה ב"שילובים", דהיינו מפגש בין מקהלות יהודיות וערביות.
מקהלת "ראנה" תקיים היום, באולמות האבירים בעכו, מופע משותף עם מקהלת הנשים "נווה שיר" (בניצוחה של ענת דור מרגלית) מפתח תקווה. ברפרטואר של "ראנה" שירי נשים בשלל שפות - ערבית, עברית, לדינו, פרסית ואנגלית.
עליא חטאב (70), נשואה, אם לחמישה ילדים וסבתא ל־12 נכדים, יועצת חינוכית בהכשרתה, הצטרפה למקהלה על ההתחלה. "אמא שלי הייתה קוראת את פסוקי הקוראן במנגינה מיוחדת, ואני, בת הזקונים שלה, הייתי צמודה אליה", משחזרת חטאב מאיפה התחיל הכל. כשהגיעה לאודישנים למקהלה, נדהמה לפגוש במתנ"ס את שתי בנותיה: בדריה בוחארי (47), מורה בבית הספר הדו־לשוני ביפו, וסהראב אבו לסאן (46), גרפיקאית ואנימטורית. שלושתן עברו את האודישן בהצלחה. סהראב היא גם סולנית המקהלה. "יש לה קול של ציפור דרור", מתפעמת האם.
לחטאב שלל תארים אקדמיים. בין היתר היא גם מתורגמנית, שולטת בארבע שפות ואחראית על תרגומי השירים שמבצעת המקהלה, בהם תרגום השיר "עאשם" לעברית, והשיר "היום" של אהוד בנאי לערבית. חטאב, אגב, היא הזמרת היחידה שעולה לשיר עטויה חיג'אב צבעוני. "מאז שהייתי במכה לפני 18 שנים, אני הולכת עם החיג'אב. זאת המסורת שלנו. אני לא מוסלמית קיצונית. גידלתי את ילדיי ברוח סובלנות ובלי חיג'אב.
"אגב, בחזרה הגנרלית, זמרת יהודייה דתייה ממקהלת 'נווה שיר' נדהמה לגלות שאני מופיעה עם החיג'אב. נראה לי ששימשתי לה השראה, וגם היא תופיע בכיסוי ראש. לכל הופעה יש לי חיג'אב בצבע אחר. ב'זמריה' אלבש חיג'אב לבן", חושפת חטאב.
היפואים מפרגנים למקהלה?
"יש עליות ומורדות. לא פעם המצב הביטחוני משפיע. היהודים התפעלו יותר מהערבים – שלא התחברו לשירים. אני משערת שאם היינו שרות שירים של מוחמד עבד אל־ואהב ופריד אל־אטרש, הייתה יותר התלהבות".
מה מרגש אותך בשורת המקהלה?
"כמורה לערבית, אני נהנית כשחברותיי היהודיות מצליחות לשיר שירים בערבית בהיגוי הנכון. אני מתרגשת מהמחויבות שלנו זו לזו. זה כמו לבנות משפחה. אנחנו חוגגות יחד בשמחות, בחתונות, בימי הולדת, בבריתות. עורכות בנפרד מסיבה אינטימית ושרות לבעלת השמחה. היכולת לחבר בין שכנים ועמים גורמת להרגשה טובה".
חיים בקונפליקט
מאז ומתמיד אהבה עירית אהרוני (57), פסיכולוגית מיפו, לשיר שירי ארץ ישראל בחבורות זמר, עד שירד לה מזה. לקראת גיל 40 חזרה לשיר. בתחילה במקהלת "דורות", וכשייסדה מיקה דני את "ראנה", הצטרפה כזמרת מן השורה. "תפסתי שתי ציפורים במכה אחת. גם שירה וגם פעילות פוליטית. העניין הפוליטי חשוב לי יותר מהשירה. במקהלה שהאג'נדה שלה היא קיום משותף של נשים יהודיות וערביות, אני מרגישה כמו פעילת שלום. אני אוהבת, כמובן, לשיר, ובמיוחד אוהבת את המוזיקה המזרחית הערבית", משתפת אהרוני.
השיר האהוב ביותר על אהרוני הוא "חד גדיא" של חווה אלברשטיין, איתו חותמת המקהלה את טקסי יום הזיכרון האלטרנטיבי למשפחות השכולות הישראליות והפלסטיניות, בשפות עברית וערבית לסירוגין.
כשהייתה בת 11, נהרג אביה של אהרוני במלחמת יום הכיפורים. "הטקס הזה הוא המקום היחיד שאני מתחברת אליו בלב שלם. תרבות השכול האחרת לא מדברת אלי. השתתפותי בטקס הזה היא מסר חשוב ומשמעותי עבורי. אני חייבת את זה לאבא שלי", אומרת אהרוני.
איך השירה מחברת ביניכן?
"בהופעות האחרונות שלנו אנחנו מבצעות את 'אוסקודרה', שיר מרגש שמורכב מעשר שפות - יוונית, טורקית, ערבית, לדינו ועוד - המספר סיפור ממקומות שונים. כל מפגש עם המקהלה מרגש אותי. יש בו חום, קסם ואנרגיה מיוחדת, שמצליחים להפיל מחיצות, לאחד אנשים ולגרום להם הנאה".
השירה יכולה להשפיע על השקפת עולם?
"אנחנו חיים בתוך קונפליקט, כך שאירועים חיצוניים חודרים לתוך הבועה שלנו. כשאין תקשורת, הרי זה ידוע, אפשר בקלי קלות לייצר פחד וחשדנות. אז למרות שאף אחת מהמקהלה לא השתנתה מקצה לקצה, מה שכן השתנה אצלנו זה היכולת לדבר על הדברים ולדעת להקשיב לאחרת".
אלייך, המנצחת מיקה דני.
"מקהלת 'ראנה' היא הוכחה חיה לכך שאפשר לחיות יחד בכבוד, בחברות ובאהבה, למרות השוני התרבותי וחילוקי הדעות הפוליטיים. הפכנו למשפחה אחת גדולה".
"שילובים" - מקהלת "ראנה" ומקהלת "נווה שיר". היום, 16:00, אולמות האבירים, עכו העתיקה
