שנתיים אחרי "מי אם לא את", אלבומן הראשון, משחררות כרקוקלי את אלבומן השני, "9", שיצרו יחד עם המפיק המוזיקלי סתיו בגר. כשמו כן הוא, האלבום מונה תשעה שירים, ובניגוד לאלבום הראשון, הבוסרי־ניסיוני, הפעם מגישות האחיות טלי ולירון שירים במעטפת מוזיקלית יותר הדוקה, מורכבת ופרועה שמביאה וייב חדש ומרענן.
נדמה שהצמד כרקוקלי הקדישו כל כך הרבה זמן להפקה המוזיקלית, הרבה יותר מהזמן שהקדישו לטקסטים וללחנים. הטקסטים של כרקוקלי עוסקים בכל מה שמעניין את הקהל הצעיר, אליו הן פונות: אינסטגרם, סטורי ויחסים שבינו לבינה. על הרדידות הטקסטואלית מחפים לחנים קליטים, שיוצרים סקרנות להמשך האזנה לאלבום.
חלק משירי האלבום כבר מוכרים מהרדיו ומהרשתות החברתיות, בהם "על הספה", "תופסת", "מי מחפש אותי" עם מאור אדרי, "תשע נשמות" ו"מלכה שלי"; אך עדיין יש בו כמה הפתעות שמצליחות לחדש. כך, לדוגמה, "איפה הרומנטיקה", שליווה את צאת האלבום וכולל פתיח גיטרה ספרדית מכשף; "תביאי חברות" ו"הלכתי לשתות" שמתכתבים היטב עם הסגנון הפופי החצוף באלבום; והשיר החותם את האלבום, "אני לירון אבא ואמא", השיר המרגש ביותר, שמציג את הדרך המשותפת שעברו מהילדות ועד הלום.
בשורה התחתונה, האלבום מוכיח שהאחיות הכישרוניות הן לא רק להיט חולף, אלא הן כאן כדי להישאר.