דודי לוי הוא זמר, יוצר, מפיק וגיטריסט, שנמצא בנוף המוזיקה הישראלית כבר יותר משלושים שנה ואחראי ללהיטים ״כל הזמן שבעולם״ ו-״דוד אוהב אותך״. ממש בפתח משבר הקורונה, הוא הוציא שיר חדש מתוך אלבום קונספט מיוחד שמתבשל, עליו הוא עובד כבר יותר משנה עם שותפו ליצירה, הפזמונאי מאיר גולדברג, שלמען הגילוי הנאות, הוא אביו של כותב שורות אלה.
״׳אין שקט׳ נכתב לפני שהתחלנו לעבוד על האלבום. אחרי ששאר השירים והסיפור כבר התחילו לקבל צורה, החלטנו שהוא גם צריך להיות חלק״ סיפר לוי.
לפני ״אין שקט״ הוציא לוי את השירים ״איך שהיא צחקה״ ו-״תרגיש בבית״, ושלושת השירים מתחברים לאלבום קונספט, דבר די נדיר במחוזותינו בימים אלה, שמציג סיפור מיוחד, שנשאר לעת עתה די מסתורי.
״זה הסינגל השלישי שיוצא מהאלבום. מדובר על אלבום קונספט אחד, שכל שיר בו יהיה שזור אחד בשני״ מסביר לוי, ״בשני השירים הראשונים עוד לא היה לנו ברור לאיזה כיוון זה הולך אבל אז הכל התחיל לקבל צורה״.
עברו שש שנים מאז האלבום האחרון שהוצאת אבל הוצאת הרבה סינגלים מאז. הקונספט של אלבומים לפי דעתך הולך ומתייתר עם כל עידן היוטיוב?
״אנחנו חיים בעולם של שירים וזה בסדר. אני מחבב את זה ואני עובד בתוך העולם הזה. בשנים האחרונות אני באמת מוציא פעם בכמה חודשים סינגל, ובתוך השגרה הזאת של להוציא כל פעם שיר אחר, פתאום הייתה סיבה להוציא אלבום אחד, והבנתי שבאמת כדי להוציא אלבום צריך סיבה״.
ומה אתה יכול לספר על הסיפור שמאחורי האלבום?
״זה בעצם אלבום-סיפור שחלקו נטוע במציאות וחלקו פנטזיה. יאסים הוא מוזקאי סורי שחי בברלין כבר שנים, והוא מגיע לארץ בעקבות אחותו שנעלמה. דרכנו נפגשות, אנחנו מתקרבים מאוד אחד לשני, ואני מציע ליאסים לגור אצלי באולפן עד שהדברים יתבהרו מתוך מהמפגש ביננו נולד אלבום מוזיקלי משותף״.
איפה הוא עומד? השירים גמורים?
״יש לנו בערך 90% מהאלבום. נשארו עוד כמה חוטים שעוד צריך לנעול אותם. חוץ מזה יש גם חלומות להפוך את הסיפור לסרט ומחזמר, אבל על זה עוד מוקדם לדבר. ייקח עוד שנה בערך עד שזה ייצא״.
נשמע שללא קשר לסיפור של האלבום, ״אין שקט״ מתחבר לימי הקורונה. איך אתה רואה את השיר ביחס לתקופה?
״כן, השיר מאוד מתאים לתקופה לדעתי, וחשבתי שבימים כאלה כזו אנשים ירצו לשמוע סאונד נוסטלגי ואינטימי. התקופה מאוד מזכירה לי את מלחמת המפרץ בגלל הערבות ההדדית וההבנה שכולנו ביחד. יש איזשהוא יישוב דעת שעובר על כולנו, דברים במישור הפנימי קורים לאנשים. כולם מתכנסים בבית ובתוך עצמם. יוצא לי לבלות הרבה זמן עם המשפחה בזמן האחרון וזה כיף״.
שמתי לב באמת שהילדים שלך מאוד נוכחים ביצירה שלך בזמן האחרון. נועם, הבת שלך, הופיעה בקליפ של ״תרגיש בבית״ וראיתי שעשית ביצוע עם הבן שלך, דניאל, לכל הזמן שבעולם, שהיה בעצם הלהיט הגדול הראשון שלך לבד. המעורבות שלהם בשירים שלך באה מיוזמתם או מיוזמתך?
״זה גם וגם. יש הרבה מוזיקה במשפחה כשהאבא מתעסק בזה וככל שהילדים גדלים בא להם להיות מעורבים. לי זה ממש כיף. זה ששיתפתי אתם זה מכניס לי ממש אנרגיה ומוטיבציה ליצור עוד״.
אז מעבר לסיפור של האלבום שמתהווה, השיר החדש מוקדש לבת שלך?
״כן, אני חושב שזה מעין דיבור פנימי. אולי זה מן שיר השלמה עם דברים רעים. זה מאוד קשור להורות, ולתחושה שיש מלא סכנות מסביב ואתה לא תמיד יכול להגן מהכל, אולי רק בתוך הבית. השיר בעצם אומר ׳החיים נהדרים אבל יש המון סכנות מסביב כל הזמן׳, וחשוב לי להגיד שאני לא מציע איזשהוא פתרון בשיר״.
עכשיו לשאלה הקלאסית, היית רוצה שהם יפתחו קריירה מוזיקלית בעצמם או שתנסה למנוע את זה?
״זו שאלה שאני גם שואל את עצמי כל הזמן. האמת שיש לי עונג לראות אותם עושים את הדברים שאני מתעסק בהם. נורא הייתי רוצה שהם יחוו את החדווה המוזיקלית, כי אני חושב שזה דבר מדהים. אני חושב הרבה קשיים בהרבה צורות ובהרבה מקצועות אחרים גם. אני מנסה לא להשליך בפועל על המקצוע עצמו. אני רואה בחירות הרבה יותר קשות ממוזיקאי שמתעסק בצרות שלו. אני יכול להגיד שאנימודה לאל שזה מה שאני עושה״.
יש לך בעצם גם הרכב חדש נכון? מה אתה יכול לספר עליו?
״נכון, ההרכב מורכב מעובד אפרת, רועי שקד ונועם ספרבר. התחלנו לעשות הופעות לפני שהקורונה התחילה להתפרץ, וזה חבל שזה נקטע אבל לא נורא. אני מרגיש שהצבע שההרכב הזה מייצר יהיה גם הצבע של האלבום. אני מרגיש שיש בזה משהו הרבה יותר מהדברים שעשיתי בשנים האחרונות. מרגיש לי ככה צריך להישמע רוק ב-2020״.
למי שלא יודע, לפני קריירת הסולו שלו שהתחילה בשנת 1997, במסגרתה הוציא כשישה אלבומים, היה לוי הגיטריסט של הלהקה המצליחה נוער שוליים, וזכה לכינוי ״דודי היפה״. לאחר מכן שימש כגיטריסט של אהוד בנאי במשך שנים רבות והפיק מוזיקלית אלבומים רבים לאמנים שונים, בהם שרון חזיז וגלי עטרי. כיום הוא מפיק את אלבומם המתבשל של להקת בית הבובות.
מה לגבי נוער שוליים? יש מצב לאיזה איחוד בזום או משהו?
״לי אף פעם לא הייתה לי ממש התנגדות לעשות איחוד. אני אוהב את הדבר הזה ואת האנשים שהיו איתי שם, שאנחנו כמובן עדיין בקשר. אבל דווקא אחרי שבשנה וחצי האחרונות שנוצרו כמה שיתופי פעולה שקשורים ללהקה, הבנתי שהגוף שנקרא נוער שוליים סיים את תפקידו איפשהוא ב-92׳. אני שמח שהזמן עושה טוב לתקופה הזאת, והתברכנו שהיצירה שעשינו אז זכתה להיות כל כך שגורה ומעוררת נוסטליגה במוזיקה הישראלית. אני באמת שמח שזכיתי להיות חלק מזה״.
למה אתה הכי מתגעגע מהתקופה ההיא, למעריצות, לראשוניות או לשיער הארוך?
״חייב להודות שלשיער הארוך״.
תגיד, קשה לך בלי הופעות? אתה מחכה כבר לחזור לזה?
״כן, אני מאוד אוהב להיות בבית עם המשפחה אבל אני בפירוש מתגעגע לזה. יש בזה משהו מחיה, למרות החרדה שיש תמיד לפני. יצא לי לעשות קצת הופעות מצולמת ולייבים בפייסבוק, אבל אני חושב גם לעשות הופעה שלמה מהבית עם ההרכב החדש. זה בטח יקרה בקרוב אבל מקווה שהקורונה תעזוב אותנו לפני כן״.