מה לדעתכם משותף לווינסטון צ'רצ'יל, לנשיא ברק אובמה ול... נערה האקטיביסטית השוודית גרטה טוננברג? - אולי לא תאמינו, אבל קולותיהם מהדהדים מתוך מיני-אלבום חדש של המוזיקאי והמפיק שגיא צורף, שיוצא השבוע. זאת, במסגרת פרויקט אודיו-ויזואלי חברתי של הלחנת מוזיקה אלקטרונית לנאומים גדולים שבו מצאה את עצמה הנערה בת ה-17, המנהלת מאבק עולמי במשבר האקלים, בחברה נכבדה.
"שותפיה" של גרטה בפרויקט "The Future Has No Land" הם, כאמור, צ'רצ'יל - בנאום הניצחון שלו במלחמת העולם השנייה; אובמה - בנאומו "כן, אנחנו יכולים"; מרטין לותר קינג - בנאום "אנו נתגבר" שלו (הפעם עם טוויסט מסוים) וסטיב ג'ובס - בנאום המיתי שלו טרם פטירתו בצירוף הדהוד משירת לאונרד כהן.
"רציתי לחבר כאן באמצעות המוזיקה את הקהל לנאומים חשובים עם מסרים אוניברסליים", אומר צורף. "ומכיוון שהמוזיקה שהלחנתי היא רקידה, אשמח שירקדו אותה במועדונים, לא רק בארץ ואגב כך יחלחלו המסרים לרוקדים".
נראה מסקרן במיוחד שילובה של גרטה בפרויקט.
"לאחר שהיו לי הקלטות של ארבעה גברים, נראה היה לי נכון שיישמע כאן גם קול של אשה, שהיא נערה, המייצגת דור שלם שכמעט לא שומעים אותו. היא מדהימה. ככל שהיא צעירה, בהחלט יש בקולה ובמה שהוא מביא משהו מכשף".
צורף, 45, אחיו של אמיר צורף מלהקת "נוער שוליים", הוא יוצא סצנת הרוק של חולון בשנות ה-90. את דרכו במוזיקה החל לאחר הצבא כבסיסט מלווה של עמיר לב, מה שהביא אותו לשתף פעולה גם עם אביתר בנאי, אתי אנקרי, אפרת בן-צור וזמרים אחרים.
המלחין שבו, לא רק הנגן והמפיק, פרץ ב-2006 באלבום "פרויקט שלושים", שהפיק מוזיקלית עם אלעד כהן ובין המזמרים בו את שיריו היו יהודית רביץ, אסף אמדורסקי, סיון שביט ומאור כהן. מתוך אלבום זה הוכתר השיר "לרוץ מהר" בביצועם של יהלי סובול ומלני פרס כשיר המושמע ביותר באותה שנה. באלבום ההמשך, שיצא כעבור שלוש שנים, זכה להצלחה רבה השיר "אחים לנשק" בביצועו של ברי סחרוף.
מאוחר יותר הוציא צורף ב-2012 את "הקו נמחק", אלבום סולו ראשון שלו, שלא היו לו הדים רבים והוא יודע למה. "זה היה אלבום מחתרתי כזה וקצת נוקשה", מודה צורף. "גם שם היה לי חשוב להעביר מסרים חברתיים".
כשצורף נשאל אם מזה ניתן להתפרנס, הוא צוחק ומשיב: "בדרך כלל אני משמש כעורך וידאו עצמאי, בעיקר לתוכניות שידורי כאן. כמו כן, אני מלחין ומעצב קול ליצירות מחול, בין השאר של שרון וזאנה ואודליה קופרברג ומדי פעם אני מנגן בבס בהצגות תיאטרון".
מהו האני מאמין שלך?
"האני מאמין שלי היא קודם כל אמנות נקייה, נטולת כל השפעות אינטרסנטיות".
ובתקופת הקורונה?
"הפתיע אותי לטובה כמה שיצאתי מורווח מהעניין, כשהיה לי הרבה זמן למחשבה וליצירה. בתקופה הזאת ניגנתי הרבה 'לנפש' וגם הלחנתי לא מעט".