בשבוע האחרון הוכתה תעשיית המוזיקה כולה תדהמה כשהתפרסמה ברשתות החברתיות ידיעה על כך שהגיטריסט, המוזיקאי והמפיק המוזיקלי יהונתן (ג’וני) פריג’ לקה בלבו והובהל במצב קשה לטיפול נמרץ בבית החולים איכילוב בתל אביב. למרות התפילות הרבות והתקווה שיצא מזה, הלך שלשום (ראשון) פריג’ לעולמו בגיל 41 כשהוא מותיר את אשתו השחקנית והזמרת שירלי נוב ושני ילדיהם, את חבריו ואת מוקיריו המומים ושבורי לב.
הוא נולד בשנת 1978 וגדל ביהוד. מגיל צעיר גילה כישרון מוזיקלי יוצא דופן ואת דרכו המוזיקלית החל באמצע שנות ה־90 כשניגן ב”ראלי צ’ופר” – הרכב הרוק של השחקנית והזמרת אורלי פרל. בתחילת שנות ה־2000 היה שותף להקמת הרכב הרוק האלטרנטיבי Squid ובהמשך הצטרף להרכב “נובה”. כישרונו המוזיקלי, הן כגיטריסט והן כמעבד ומפיק, גרם למיטב אמני ישראל לשים עליו עין ולהזמינו לעבוד עמם. בתחילה עבד עם מירי מסיקה ועברי לידר ובהמשך עם רשימה ארוכה של אמנים, בהם שירי מימון, ריטה, דניאל סלומון, שמעון בוסקילה, קובי אפללו, הפרויקט של עידן רייכל ויגאל בשן בשנותיו האחרונות. כמו כן, פריג’ ניהל מוזיקלית ואמנותית את להקת “לייב” שליוותה את בשן והופיעה עם מופע קאברים מצליח ברחבי הארץ.
ידו בכל
“נפגשנו בפעם הראשונה בשנת 2006 כשהתארחתי בתוכנית הטלוויזיה של צופית גרנט וביצעתי את ‘חושב עליה’”, נזכר היוצר והזמר עידן יניב. “ג’וני היה אחראי לעיבוד המוזיקלי וכמובן ניגן בגיטרה. הייתי בתחילת דרכי, ביישן ומופנם, וג’וני נתן לי המון ביטחון. אני זוכר שהייתי מאוד לחוץ בחדר החזרות וג’וני היה שם בנונשלנטיות שכל כך אופיינית לו. תוך דקות הוא רקם עיבוד מרגש וחיבר את כל הנקודות בשביל שזה יהיה הביצוע הכי טוב שאפשר. הכרתי בן אדם צנוע, מוכשר בטירוף ומקצוען ברמות הכי גבוהות שיש”.
מה לדעתך הפך אותו לכזה משפיע על תעשיית המוזיקה המקומית?
“מספיק לקרוא ולחוות את כמות האהבה כלפיו בשביל להבין את ההשפעה של ג’וני על עולם המוזיקה הישראלית – הוא ניגן כל סגנון אפשרי בסטייל מיוחד וידע להתאים את עצמו לזמר שנמצא לידו על הבמה. זכיתי להיות מלווה על ידו בכמה הופעות בארץ, בחו”ל ובאולפן ההקלטות בשירים ‘לא מוותר’ ו’עומד במקום’. הוא יחסר לכולנו מאוד”.
“ג’וני היה בן אדם מאוד מאוד חם שתמיד בא לעבודה עם המון אהבה ותמיד עם איזה חיוך פרוש מאוזן לאוזן”, מספר המוזיקאי דניאל סלומון. “הוא היה בן אדם שיודע להגיד את המילה הטובה, יודע לתת את הטפיחה על השכם תמיד כשצריך”.
מה הייתה הייחודיות שלו?
“כגיטריסט הוא היה יוצא דופן. תמיד בראש שלי אמרתי לעצמי שהוא גיטריסט הפופ הטוב ביותר ששמעתי בישראל, אבל לימים פשוט הבנתי שאני עושה לו עוול בכך שאני קורא לו רק 'גיטריסט פופ’ כי הוא פשוט ידע לנגן כל כך הרבה סגנונות בצורה כל כך מופתית וטובה, ובעצם בתוך כל הדבר הזה הוא יצר את הסגנון הייחודי שלו, שהיה מעין יכולת לנגן בצורה סופר מדויקת בדיוק את התפקיד הנכון בשיר עם הצבע הנכון ובאופן שלא היה לך יותר בכלל מה לגעת בזה. בגיטרה החשמלית הייחודית שלו הוא פיתח איזשהו אפקט ושר עם קולו לתוכה, מה שיצר סאונד מאוד מיוחד, וזה דבר שלא רואים כל יום”.
לצד הופעותיו עם אמנים, שימש פריג’ גם גיטריסט בתוכניות הריאליטי המוזיקליות הבולטות בישראל, כמו “כוכב נולד”, “הכוכב הבא לאירוויזיון”, “דה וויס” ו”בית ספר למוסיקה”.
“הכרתי את ג’וני למעלה מעשור, החל ב’כוכב נולד’, דרך ‘בית ספר למוסיקה’ ועד ‘הכוכב הבא’”, מספר בני נדלר, המורה לפיתוח קול והמדריך הקולי בתוכניות הריאליטי המוזיקליות, שעבד לצדו של פריג’. “לא היה יותר מקצועי ממנו. זה היה אדם שהיה שומע את השיר לראשונה בחזרות וכבר מנגן ומאלתר בו על הפעם הראשונה כאילו ניגן אותו 40 פעם לפחות לפני זה. הוא היה מאוד יצירתי ונתן רעיונות, גם קוליים, מעבר לנגינה עצמה. הוא היה עם ערך מוסף ותמיד תמיד הגיע מחויך עם וייב נורא טוב. אף פעם לא ראיתי אותו לחוץ ובקריזה. הוא היה גם פרפורמר מצוין ותמיד ידע בדיוק מה לעשות. לא הכרתי הרבה אנשים מיוחדים כמוהו. הוא לא היה סתם גיטריסט שניגן מאוד יפה, הייתה לו כריזמה ענקית”.
"ג'וני היה איש מקסים ונדיר בנעימות שלו", מוסיף קובי אפללו. "הוא היה מוזיקאי באמת יוצא דופן כי התאים את עצמו כמו כפפה ליד לכל הפקה שניגן בה, ותמיד הביא את המיטב שלו. הוא היה מאוד יצירתי והיה תמיד נעים לעבוד איתו. פטירתו היא אבידה מאוד גדולה לעולם המוזיקה, גם ברמה ההפקתית וגם ברמה האישית של הקסם של הבן אדם, הלב הטוב והנכונות שלו תמיד לעזור. כל הופעה לצדו הייתה פשוט עונג צרוף".
“הפגישה המשמעותית שלי עם יהונתן הייתה במהלך העבודה על התוכנית ‘דה וויס’, שאותה ניהלתי אמנותית. גיליתי שמעבר להיותו גיטריסט וזמר מבריק יהונתן ידע איך להוציא את המיטב מהאמן שאיתו הוא עבד", מוסיף המוזיקאי פיטר רוט. "לפעמים זה יכול להיות אפילו מבט ולא אלמנט מוזיקלי שיציל ערב שלם או נאמבר על במה. הרגישות והמנהיגות שהיו בו, החוכמה והידיעה שיש על מי לסמוך הן שהפכו אותו לאיש אהוב שנתן מעצמו תמיד 100% לכל הסובבים אותו. קשה לתפוס שרק לפני שנה עמדנו שנינו אבלים ושרנו את 'שמיים' של יגאל בשן ז"ל בטקס האשכבה. נתגעגע עד כלות".