אלבומו של זהר ארגוב – "נכון להיום" שיצא בשנת 1982 נחשב לאחד האלבומים פורצי הדרך במוזיקה הישראלית, הן בשל העיבודים המוזיקליים הנוטים לקו הפופ-רוק (טוב, להקת "ברוש" ניגנה בו, בין השאר) בשילוב הסגנון המזרחי והמסולסל פרי עיבודיו המוזיקליים של ננסי ברנדס והן בשל כמות הלהיטים שבו: "הפרח בגני" שעמו זכה ארגוב במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי ("דרור – למנצח שיר מזמור") באותה השנה, "בדד", "כבר עברו השנים", "נכון להיום", "מפרץ שלמה" ו"שיר פרטי", שנחשב לאחד האהובים על ארגוב באופן אישי.

הסיפור הידוע על השיר הוא שזמן קצר לפני פסטיבל הזמר והפזמון ארגוב התווכח עם אביהו מדינה לגבי איזה שיר הוא יבצע בפסטיבל: ארגוב רצה לבצע את "שיר פרטי" כי מאוד אהב אותו ומדינה התעקש על "הפרח בגני" כי הרגיש שזה השיר שיביא לזהר את הניצחון (בדיעבד, מדינה צדק). 

בסופו של דבר השניים הגיעו לפשרה: הם ישלחו את שני השירים והשיר שיתקבל, הוא זה שארגוב יבצע. רצה הגורל ו"הפרח בגני" התקבל והשאר היסטוריה.

הסיפור הלא ידוע הוא כיצד נכתב "שיר פרטי" ואיך הוא התגלגל לידיו של ארגוב. עכשיו אני שמח לחשוף במדור זה את השתלשלות האירועים המרתקת. הבסיסט, היוצר והזמר יהודה אביטל (אבוטבול) היה אחד הנגנים הידועים בבאר שבע בשנות ה-70 כשניגן בשלל להקות רוק מקומיות. בסוף שנות ה-70 פנה לקריירת סולו והקליט שני שירים מקוריים שיצר: "להיות אתך" ו"בלי תשובה" (העץ, הגן והספסל) שעיבד אילן וירצברג. 

באותה תקופה עבר אביטל להופיע באילת במועדון "עציון" וביצע שירים שכתב והלחין, בהם גם "שיר פרטי". "כתבתי המון שירים למגירה וחשבתי לעצמי: 'מה יקרה אם יום אחד כל השירים יתפרסמו ולא יהיה לי שיר אחד לעצמי?'. על זה נכתב 'שיר פרטי' שביצעתי כבר בסוף שנות ה-70 על הבמות", מספר אביטל. 

באחת ההופעות נכח ארגוב שהגיע להינפש באילת. "ידעתי שבעל המקום לא הכי נדבן וכך גם קהל הלקוחות הקבוע, ויום אחד אני מקבל בהפסקה מגש עם פירות וגבינות ובקבוק וויסקי וזה נראה לי תמוה, אז אמרתי למלצרית שהגישה לי זאת שיש פה כנראה טעות. ואז היא השיבה: 'לא, זהר ארגוב יושב פה והוא שמע אותך והוא זה שהזמין לך את זה כי הוא רוצה לשבת ולדבר אתך. זה בעצם היה המפגש הראשון שלי עם זהר", מספר אביטל.

ועל מה דיברתם?
"זהר שאל אותי של מי השירים שאני שר, אז אמרתי לו שהם שירים שאני כתבתי, אז הוא אמר לי שהוא עובד על תקליט חדש ומחפש שירים".

מה אמרת לו? בכל זאת, זה זהר ארגוב.
"אמרתי לו בפרצוף: 'שמעתי את התקליט הראשון שלך וזה נשמע לי כמו תקליט של בכיינים, אני פחות בעניין הזה כי אני יותר בכיוון הקאנטרי-רוק".

איך הוא הגיב?
"הוא ניסה לשכנע אותי ואמר שמשקיעים בו עכשיו באופן רציני ושננסי ברנדס אמור לעבד לו את האלבום ותיאם פגישה".

לפגישה הגיע ארגוב יחד עם חברו, שימי תבורי. "ואז השמעתי להם כמה מהשירים שכתבתי וזהר אמר שהוא רוצה להקליט אלבום שלם רק עם שיריי", משחזר אביטל. "אמרתי לו שאני מוכן לתת צ'אנס ולתת לו שיר אחד כדי שיקליט ונראה איך זה נשמע. הוא בחר ב'שיר פרטי'. ואז התקיים הויכוח המפורסם בינו לבין אביהו על איזה שיר זהר ישיר בפסטיבל ו'הפרח בגני' ניצח".

ארגוב כל כך התלהב מאביטל שהזמין אותו ללוות אותו כבסיסט בהופעותיו ואכן, בין השנים 1982-1983 אביטל ניגן בלהקתו של ארגוב. "אני זוכר הופעה אחת שבאה משטרה וקטעה את ההופעה, עצרה את כל הנגנים ואת זהר וערכו לנו בדיקת סמים. השוטר שחרר אותי לאחר שראה שאני נקי, ומעולם אגב לא נגעתי בסמים ולא התקרבתי לכך".

אחרי הצלחת "נכון להיום" החל ארגוב לעבוד על אלבומו הבא – "כך עוברים חיי". "אביהו צלצל אליי וביקש שאכתוב שירים לאלבום הזה גם, אבל אמרתי לו שאני עוזב את זהר, את הלהקה ולא מוכן לכתוב שירים כי לא התחברתי לכל הקטע של הסמים וזה לא משהו שהרגיש לי נוח, אז חזרתי להופיע לבדי".

מרגיש פספוס?
"ממש לא".