קורונה או לא קורונה, אבל אין במגפה כדי לטאטא אל מתחת לשטיח נושאים אחרים שטורדים את שלוותנו, שבלאו הכי מופרת בימים אלה. ביניהם, נושא האלימות כלפי נשים שמסרב לרדת מסדר היום, והוא ממשיך להעיב כעננה מאיימת.
הזמרת טל גבעמיר התגייסה למחות נגד התופעה בשיר "שלך", שהיא הוציאה השבוע. "למזלי, אינני מהנפגעות מהתופעה, אבל כתבתי אותו בזמנו בעקבות פרידה שחוויתי, לאחר קשר לא טוב שהייתי נתונה בו", היא מעידה. "דרך השיר אני יוצאת נגד המקרים המזעזעים שעליהם שמענו באחרונה".
כלומר, את זמרת-מחאה?
"בוא, נאמר שאני זמרת עם דעה".
כעת, הסבירי נא את הקליפ, המתלווה לשיר.
"הקליפ מדמה את המילים שבשיר. רואים בו אותי מקבלת החלטה לנתק קשר ומשילה מעלי את כובד הקשר הזה עם כל מה שקיבלתי במהלכו".
טל גבעמיר הוכרה בראשית דרכה כזמרת כטל גבע. עם נישואיה מיזגה את שם משפחתה עם שם משפחתו של בעלה. היא בת 29. כבתו של אלוף משנה, גדלה בשיכון הקצינים בראש העין. איך היא אומרת? - "אני באה מבית מאוד ציוני".
המוזיקה טבועה בה משחר ימיה. "כל ליל שבת הייתי מכנסת את בני המשפחה בין אם רצו או לא, נותנת להם כרטיסים ועושה להם הופעה", היא מספרת. "כבר בגיל חמש ראו עלי כמה שאני אוהבת את הבמה. כשהייתי בת 12, נפטרה סבתי ואני קיבלתי בירושה את הפסנתר שלה, שמאז הוא איתי לאורך כל הדרך. בשבילי זה היה וואוו. הילדה שהופיעה ושרה, לא רק שהתחילה לנגן, אלא גם יצאו לה מנגינות משלה".
ולא רק הפסנתר. "הייתי מילדות הטקסים שמופיעות בכל הזדמנות", היא מעידה על עצמה. פסק זמן מכך היה לה בצבא. לאחר שלא התקבלה ללהקה צבאית (עידן רייכל, לידיעתך, היית מהבוחנים שפספסו את כשרונה של טל...), פנתה לקצונה כיאה למסורת המשפחתית.
עם שחרורה, החלה ללמוד ברימון. לצד הידע המוזיקלי שרכשה שם, החלה לעבוד למחייתה בחברה של אביה, עבודה שהיא ממשיכה בה גם כיום. "בבוקר מנהלת משאבי-אנוש ובהמשך היום מחליפה לשמלה ויוצאת להופיע כזמרת". לבד מהיותה זמרת יוצרת, יש לה להקת קאברים שנקראת "קונפטי" ו"בימים רגילים, כמובן לא בקורונה, אנחנו מופיעים בחתונות, בקבלות-פנים ובאירועים שונים".
קאברים של מה?
"יש לנו רפרטואר מאוד רחב, עברי ולועזי, כשהכיוון הוא מיינסטרים. זאת אומרת, לא ממש רוק'נ'רול".
איך הקאברים מסתדרים לך עם היותך זמרת יוצרת?
"זה מסתדר. אני לוקחת את הקאברים למקום שלי תוך כדי מתן ביטוי להיותי זמרת יוצרת. ככל שאני נהנית מכך, צריך להיות ברור שחשוב לי יותר לקדם את השירים שלי".
בעלה, יקיר עמיר, הוא מהנדס בניין ולהם תינוק כבן כשנה, ששמו ריף-רפאל. "לא הייתי מסוגלת לחשוב אפילו על בן-זוג מהתחום שלי", היא משתפת. "זהו תחום שיש בו כל כך הרבה תהפוכות-נפש, עם עליות ומורדות. במצב הזה הייתי זקוקה לצידי במישהו יציב בנפשו".
איך עוברת עלייך תקופת הקורונה?
"התקופה הזאת היא בכלל לא פשוטה לי. אין הופעות והכל נעצר בבום. לכן, היה לי חשוב להוציא כעת שיר, לצד עבודה על שירים חדשים".
זה יפה, אבל איך מיידעים בהם את הקהל?
"כשהוצאתי שיר ראשון בדרך לאי.פי שהופיע לפני שנתיים, הייתה לי מעין נפילת מתח, כשציפיתי שכולם יקשיבו לו - וכמובן זה לא קרה. לכן, הרגשתי כמו שבר-כלי אחרי כל שיר שהוצאתי לאחר שהציפיות שלי היו בשמים לעומת המציאות. באיזשהו שלב נרגעתי, כשהבנתי שאם אמשיך לתת את כל כולי בשירים שלי, זה יקרה".