יונתן אבישי ואבישי כהן ניגנו את הדואט הראשון שלהם כשהיו בגיל 12 בבית הספר לאומנויות בדרום תל אביב ומאז הם טיפסו בצעדים קטנים ונחושים עד שכבשו, כשלושה עשורים לאחר מכן, את פסגת הג'ז האירופי והעולמי. בשנת 2002, 12 שנים לאחר המפגש המוזיקאלי הראשון שלהם, בעקבות מפגש מקרי בברצלונה חברו השניים לבסיסט עומר אביטל ולמתופף דניאל והקימו את Third World Love - אחד ההרכבים הישראלים המצליחים ביותר שסחפו אחריהם קהלים גדולים בארץ ובעולם.
קצת פחות מעשור, כשמאחוריהם עשרות הופעות וחמישה אלבומים - התפרק ההרכב. תוך כדי העבודה המשותפת עם "ת'ירד וורלד לוב", המשיכו השניים להתקדם, ליצור ולהופיע. יונתן אבישי, השתקע בצרפת והפך לחלק בלתי נפרד מסצינת הגא'ז האירופית, בעוד אבישי כהן והחצוצרה שלו כבשו את העולם ממקום מושבו בניו יורק ומאוחר יותר מגואה שבהודו, עם "חברות" קבועה בהרכב החשוב: "קולקטיב הגא'ז של סאן פרנסיסקו" ונגינה בסרטו של הבימאי רידלי סקוט, "אמריקן גנגסטר".
החיבור של השניים עם מנפרד אייכר והלייבל שלו החל באלבום האישי של אבישי כהן, שיצא ב-2016, "לתוך השקט", שנכתב בעקבות מות אביו. יונתן אבישי היה הפסנתרן באלבום הנפלא הזה, שזכה לתואר אלבום השנה בצרפת והאלבום הנמכר ביותר של הלייבל באותה השנה (2016) בעולם. מאז הוציאו ביחד ולחוד עוד כמה אלבומים תחת הלייבל היוקרתי. כיאה לאלבום ש"עושה כבוד" לענקי הגא'ז, אלבום הדואט החדש, הוקלט אחרי חזרה קצרה אחת וכמעט ב"טייק אחד", והוא משמר את הפרשנות הייחודית (המאולתרת) של השניים למוזיקאים האהובים עליהם, כמו גם את הקשר המוזיקלי העמוק ביניהם שנרקם במשך השנים.
איך משמרים קשר מוזיקאלי כל כך ארוך?
יונתן אבישי: "לא מדובר בהכרח בשגרת נגינה משותפת. מדובר בחברות וחיבור מוזיקלי עמוק שנשאר חי וקרוב לאורך השנים. אני מרגיש שעם אבישי אני חווה את תחושת האינטימיות המוזיקלית הכי עמוקה שיכולה להיות. אבישי הוא מוזיקאי ובן אדם באמת יוצא דופן והנגינה לצידו מקרבת אותי כל פעם קצת יותר לאיזו לאמת מוסיקלית".
אבישי כהן: "מה ששומר על החיבור הוא הדיבור והחקירה המשותפת של המוזיקה, ההעמקה של מה זה מוסיקה בשבילנו? ומה אנחנו רוצים לעשות ביחד, מה המטרה של כל זה? השיח הזה מעמיק את החיבור בינינו לעוד רבדים. יונתן ואני הגענו למקום עמוק בינינו, של הבנה, אהבה, אמון, נתינה ויכולת לנגן אחד עם השני בלי הצורך להוכיח את הקשר או לסמן אותו. ככל שהשנים עוברות אנחנו מנגנים פחות ביחד ויותר אחד ליד השני, אנחנו פשוט מאפשרים אחד לשני להיות".
השניים מציינים כי הופתעו מהתגובות החיוביות שזכה העיבוד שלהם ל"שיר ערש" של סשה ארגוב, בקרב קהלים שלא הכירו את ארגוב ואת השיר.
אבישי כהן: "לא תכננו להקליט את השיר הזה. ביום השני של ההקלטות יונתן התחיל לנגן אותו פתאום בחימום ואני הצטרפתי אליו ומנפרד אייכר אמר 'בואו נקליט אותו'. עצם העובדה שעוד לא מלאה שנה ליציאת האלבום והוא כבר עם למעלה מחמש מיליון השמעות רק בספוטיפיי - זה דיי מטורף. מה שבא לידי ביטוי בקטע המיוחד הזה הוא החיבור שלי ושל יונתן. נגינה של מעל ל-30 שנה יחד, משהו ברוגע שבינינו, מאוד לא מתאמץ, היה שם רצון של שנינו לסמוך על הרגע ועל החיבור ויצא איזה שקט שמדבר אל אנשים, רוגע וחיבור פשוט ועדין. זה משהו שאנשים קלטו והתחברו אליו". שני המוזיקאים ניצלו את תקופת הקורונה לעשייה מוזיקלית שונה. יונתן אבישי ניצל את התקופה ליצירת מופע סולו שהוא מכנה: Pianist: A Musical and Theatrical Portait.
זהו מופע שבו, לדבריו, הוא חולק עם הקהל את האינטימיות שלו עם הפסנתר ואת מאחורי הקלעים של יצירתו. עבור אבישי כהן, תחילת תקופת הקורונה התאפיינה בהתרחקות. לדבריו, "נוצרה לי הזדמנות אחרי עשרות שנים של התרוצצות בלתי נפסקת של טורים ברחבי העולם. ניצלתי את התקופה כדי ליהנות מהשגרה, בלי לארוז ולנסוע לשדה תעופה, בלי להיפרד ולחזור, בלי להתאמן, בלי לכתוב ובלי לקדם דברים כל הזמן – פשוט להיות".
אלא שתקופת הרגיעה עברה וכהן כבר הספיק ליצור אלבום אלקטרוני ביחד עם יובי חבקין, ('ריג'וייסר') ובנוסף הוא כותב מוזיקה לרביעייה ואמור להקליט עוד "אלבום אחד או שניים", כלשונו, תחת אי. סי. אם. בהופעה שתתקיים במוצאי שבת, השניים ינגנו בעיקר את הרצועות שבאלבום אבל גם קטעים נוספים.
לרכישת כרטיסים ליחצו כאן