הם שני זמרים בני אותו שנתון, שגדלו באותה סביבה ופרצו לקריירה מאותו משרד. בעוד שאחד מהם נהיה לזמר העשיר בישראל ולספק להיטים וכותרות סדרתי, עמיתו דעך ונעלם מהנוף, כשהוא מותיר מאחוריו שובל של תהיות. אכן, ככל שהצלחתו של אייל גולן המריאה לשחקים, נטשה אלת המזל את נריה חובב, שלהיט-חייו, "אהבה כנה", הקדים בכשנה את "לחישה בלילה", אלבום הביכורים של גולן.

מאז הסתקרנתי לאן נשאה הרוח את חובב, הזמר שלפני שנות דור המיס לבבות. השבוע, כשהגיע אלי השיר "שפתיי תפתח", בביצוע "שרים בשניים", צמד חדש, קרוב לוודאי שלא הייתי מזהה בו את חובב כאחד מהשניים אלמלא צוין בו שמו. שכן, מי שזכרתיו כבעל פני ילד, "בייבי פייס" בלעז, עם כיפה סרוגה, שערותיו האפירו, על פניו אניצי זקנקן מכסיף ולראשו כיפה שחורה, כשלצידו עוז להב דוד, חברו לצמד ומעריצו מפעם, שהתגייס לשיקום הקריירה הלכאורה אבודה שלו. 

כבר נושק לחמישים. גדל בבני עי"ש שליד גדרה. העשירי מבין 11 ילדיו של יו"ר המועצה הדתית שם. "כולנו במשפחה שרים, אבל מי שיצא החוצה, זה אני".  אהב משירי יהורם גאון וחיים משה, בפירוש לא רוק. "מגיל מאוד צעיר רציתי להיות זמר". ניגן בחצוצרה ואת התיכון העביר בישיבת בני עקיבא ליד גדרה. במקביל התבלט בפסטיבלי כשרונות צעירים והופיע במועדונים. בצבא שירת בתפקיד מנהלתי. שנתיים לאחר שהשתחרר נשא לאשה את אורלי, חברתו, אז מזכירה במשרד עורכי-דין, כיום גננת.

בשלהי 94' הוציא אצל "האחים ראובני" את אלבומו הראשון "מישהו איתי", כשם שיר שכתבו לו ארלט ספדיה ואבשלום צוברה. אבל תחילה הופנתה תשומת הלב שם לשיר ההמנוני "שתי גדות לירדן", מאת אברהם לוי ויואב ארבלי, שיצא ב-26 באוקטובר 94', יום חתימת הסכם השלום עם ירדן. "זה לא היה טיפוס על גל, אלא ביטוי אמיתי לשלום", טען חובב בראיון שערכתי עמו כעבור חצי שנה.

"שתי גדות יש לירדן", כך פתח את השיר הנאיבי. "כאן אני, שם השכן/ בלי חומה ובלי גדר/ אם ירצה אותנו לבקר". "זה פשוט שיר-שלום ולא הצהרה פוליטית", הוסיף וטען באותו ראיון. "אני לא מזדהה עם שום מפלגה. השיר מתייחס לשלום עם ירדן, שכולם מסכימים איתו".

כגימיק ביוזמת מנהלו האישי דאז, שלום שאלתיאל, צורפה לביצוע חלקו של השיר בערבית הזמרת סוהיר-דלאל עטאריה מכפר יאסיף. למרות הגימיק, השיר הושם עד מהרה בצילו של "אהבה כנה", שיר אחר באלבום שכתבה יוכי ארז והפך ללהיט ענק אולי הזכות הפזמון הרומנטי שלו - "אני שר לך את השיר/ מתוך הנשמה/ בדמעות כתבתי לך/ מילה ועוד מילה/ את לא מאמינה/ שיש עוד אהבה כנה/ שמתחזקת בכל רגע/ ובכל מחשבה". 

חובב ניכר אז בקולו היפה, בחיוכו הצנוע, בהיותו דתי וכמי שהיה אז סטודנט במכללה למינהל. "רציתי עוד מקצוע ולאו דווקא מפני שאני לא בוטח בזמרה", אמר אז. הופעתו בתוכניתו של דודו טופז, "רשות הבידור" הפתיעה את חבריו לספסל הלימודים, שלא ידעו שיש ביניהם זמר.

הצלחתו של חובב הייתה לטווח קצר עד שהתאדתה. פגע בו שילוב קטלני של צניעות יתר מהולה בניהול לא מוצלח. אלבומו השני, "אור", לא הצמיח שום להיט והמסך על קריירת תקליטיו ירד בתקליט נושא שם מוזר כמו "נריה חובב בחפלה בלהיטי זהב מכל הזמנים". במבט מהיום לא מובן שילובם בו של שירים כמו "כשתבוא", המוכר בביצוע בעז שרעבי, "באנו לכאן" (מתחת לשמים) של דייויד ברוזה ובעיקר - "האם להיות בך מאוהב". מה לזמר הדתי מבני עי"ש ולאביב גפן, לא ברור עד היום.

"נפרדתי מהאמרגן שלי בצורה לא טובה ונכנסתי למשבר", חושף חובב. "כיבו אותי, ממש ככה. הנפילה כל כך דיכאה אותי עד שאפילו לא הייתי מסוגל לשמוע רדיו. הרבה שנים הייתי שומע זמרים מצליחים ושואל את עצמי איך אני, שהייתי לפניהם באותו מקום, כבר לא נמצא בו. 'מה אתה עושה פה?' היו שואלים אותי אנשים שהיו פוגשים אותי בעבודה האחרת שלי בתחום השיווק בענף הבניין ולא ידעתי מה לענות להם".

בד בבד עם מה שעבר עליו, התרחבה משפחתו של חובב, כיום אב לשבעה ילדים ואולי לא  תאמינו, הוא כבר סב לשלושה נכדים מדהימים, "כשכל הזמן לא רציתי שהם יראו איך שהביטחון שלי היה בקרשים וירד לאפס ולא היה לי אמון באף אחד. הייתי צריך להחזיק את עצמי חזק כדי לא להיסחף להתפרצויות. במקביל המצב הכלכלי לא שפר עלי מי-יודע-מה ובחיפוש שלי אחר שקט עברתי בשנה שעברה עם המשפחה לנתיבות, מקום יפהפה עם אנשים חמים".

על הצמד שקם לו עם עוז להב דוד ניתן לומר כי הוקם בחסדי השם. "עוז עבר לנתיבות יום  לפניי ובבית הכנסת הכירו בינינו", מספר חובב. "הייתי צריך, כנראה, מישהו שיוציא אותי מה'דאון' וידחוף אותי לכיוון חידוש הקריירה. וכשאני חוזר, אני מופתע לגלות שים של אנשים עדיין מכירים וזוכרים אותי מאז ואוהבים את 'אהבה כנה'. עכשיו  נראה לי שהשיר 'שפתיי תפתח', מאת אלי קשת וצ'ולי זכאי ייפתח לי מחדש את המזל וזה במידה רבה הודות לעוז, אחד שלא שוקט אל שמריו".

מניין לקחת את העוז להחזיר לנו את נריה? - אני שואל את עוז להב דוד.
"גדלתי על השירים של נריה", משיב דוד, הצעיר ממנו בעשור. "כשנפגשנו בנתיבות ונהיינו חברים טובים וכמי שעסק בהפקות מוזיקליות, החלטתי לקחת אותו כפרויקט ולאחר ששנים אמרו לי שאני שר יפה - לקפוץ לצד השני של המיקרופון. אני הרבה זמן זמר בנשמה, אבל זה לא יצא החוצה. אולי חיכיתי לטיימינג הנכון לצאת מהמקום שלי מאחורי הקלעים ולהפגין את הכישרון שלי".

דוד הוא אשקלוני במקור, כמו חובב בן למשפחה יוצאת תימן, שמאז ילדותו הופיע בכל מיני תחרויות של כשרונות צעירים. לפני הגיעו לנתיבות, חי תריסר שנים באילת, "עיר שנשארתי עם געגוע מטורף אליה", בעקבות שירותה בקבע של רעייתו וחלק ניכר מהזמן שם עבד כמשגיח כשרות. במקביל לא שחרר את המוזיקה שבעבעה בו גם מתוך הסתייגות מכך ש"רבים מהשירים של היום נעשים כדי למכור, בלי לשים לב לתוכן והמדיה היא לא מה שהייתה פעם".

עכשיו הוא עם חובב מתוך אמונה ש"הקדוש-ברוך-הוא לא מפגיש סתם אנשים". ניכר בו שהוא מתניע מחדש ובעדינות, כדבריו, את חברו, כשכדי להיות בטוח שהוא רציני בעניין הוא הקליט איתו תחילה מחרוזת משירי נתנאל נגר המנוח. "כשראיתי שהשירה אכן עדיין בוערת בו והוא שר עם אש בעיניים, החלטתי ללכת איתו לכיוון של אלבום משותף", מעיד דוד.