"על כפיו יביא", שירם המכונן של יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום, שנישא על גלי האופוריה בעקבות מלחמת ששת הימים, דורג רק במקום הרביעי בפסטיבל הזמר והפזמון 69', שבו זכה השיר "בלדה לחובש" בביצועו הדרמטי של יהורם גאון, אבל מאז ביצועה המרטיט של רבקה זוהר, התלוותה אליו תמיד הילה מסוימת של קדושה. עתה בא הזמר יושי - לא יושי שדה מתיסלם - ובגרסתו החדשה הוא מעביר את השיר בתהליך מרתק של חילון.
מסתבר שיושי, המציג את עצמו כמי שגדל על שיריו של רוזנבלום, לא הגיע באקראי להקלטת שיר של המלחין הנערץ עליו. "בהיותי ילד בן 13 נחשפתי לאלבום-אוסף משיריו, שהופיע ב-96', היא שנת מותו", הוא מעיד. "השיר, בביצוע של רבקה זוהר עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, הימם וכישף אותי. מבחינתי, היה משהו בדמויות שעליהן כתב יורם טהרלב שתפס אותי וכבר אז זיהיתי שהלחן של יאיר רוזנבלום הוא מהיפים בשירים בשפה העברית".
לדבריו, זאת הפעם הראשונה שהוא מעז להקליט שיר של רוזנבלום: "כשניגשתי להקליט את השיר, היו ברורים לי שני דברים - אני שומר על הכינורות, כפי שהיו בביצוע עם הפילהרמונית, בתזמור המרשים של גורי אגמון ומצרף אותם לעיבוד ברוח עכשווית, כולל תופים וסינתיסייזרים. ולעומת השירה האדירה של רבקה זוהר שכל פעם מביאה אותי עד דמעות, החלטתי לשיר בקטן ובצנוע".
יושי, 37, הוא מנצרת עילית, כיום נוף הגליל. "גדלתי ליד נתי רביץ בבית על טהרת המוזיקה הישראלית", מספר יוחאי בלום, מי שהחבר'ה הדביקו לו את הכינוי יושי. "רציתי להיות הרבה דברים, אבל כמי שניגן בפסנתר מכיתה ב', המוזיקה הייתה אצלי תמיד הכי דומיננטית ואהבתי גם את המקצועות הריאליים. בבית הספר הייתי מי שניגן בטקסים ובצבא שירתי בלהקת חיל החינוך".
ליושי היה מסלול מתעתע. בין אלה שליווה אחרי הצבא היו רמי קליינשטיין, שאותו הוא מוקיר במיוחד על הפסנתרנות שלו, קובי אפללו, מוקי, עילי בוטנר וילדי החוץ, גם אחרים. "בהופעות עם עילי יכולתי להתרשם איך מוזיקה יכולה לגעת באנשים", הוא מעיד.
יושי כבר היה פול טיים בתעשיית המוזיקה, כדבריו ולא הסתפק בכך. הוא למד לתואר ראשון ושני בפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב בעודו ממשיך בהופעות. גם זה לא סיפק אותו. יושי המשיך באותה אוניברסיטה לתואר במדעי הרפואה, ופרש לפני הדוקטורט. "היו כאלה שראו אותי בערב בהופעה ולמחרת פגשו אותי ב...מעבדה". אבל המוזיקה, שממנה לא הרפה בשום שלב, ניצחה אצלו, אם כי דווקא אותה לא למד באופן אקדמי. די היה לו במה שלמד בקונסרבטוריון בעירו ובמרכז המוזיקה במזרע.
איך התפכחת, בסופו של דבר מהחלום החוץ-אקדמי?
"תמיד הייתי איש של גם וגם עד שקלטתי שתורנויות בבית-חולים אין מצב שילכו ביחד עם קריירה של זמר. לפי בחירת הלב, נשארתי עם המוזיקה. כאן יש התפתחויות מפתיעות. השיר שלי 'הכי יפה' נבחר ללוות בקביעות את שידורי ליגת הכדורסל בערוץ הספורט".