פן פחות מוכר של משבר הקורונה עולה מ"כמה כבר אפשר", שירו של הזמר והיוצר אסף אור. "הגיע הזמן להפסיק לטאטא מתחת לשטיח ולדבר על מה שלא מדברים עליו מספיק בתוך החברה הישראלית, כשרבים נאלצו להתמודד עם תסכול, בדידות וחרדה", הוא קורא נרגשות.
תפרט...
"החוויה של הסגר הראשון גרמה לרבים, בהם אותי, להסתגר בבית. חודש כמעט לא יצאתי ממנו. בעיקר פחדתי לא עלי כמו על בני המשפחה המבוגרים שלי מתוך חשש שאדביק אותם. רוב הזמן יצרתי באולפן הקטן שירים, הרבה עם בן הזוג שלי מזה שלוש שנים, אודי, שהוא בכלל סטודנט לפסיכולוגיה. היצירה המשותפת הייתה הדרך של שנינו להתמודד עם המצב. כשהייתי בהתפרקות טוטאלית, הוא ממש הכריח אותי לכתוב. זה חילץ אותי מתקופה קשה בזמן הקורונה".
אור, 25, שמדבר מהלב כמו שהוא שר מהלב ואם יורשה לי להעיר - הוא מהזמרים המרגשים ביותר שצצו במחוזותינו, הוא רחובותי, בן לאב חילוני מארגנטינה עם שורשים סוריים ולאם טבריינית, מסורתית, עם שורשים אוסטריים. לדבריו, מצד כל המשפחה, לרבות הסבתא הדתייה, "יש קבלה מדהימה ומוחלטת" של נטיותיו. ולא רק במשפחה. "יש כיום בחוגים מסורתיים יותר פתיחות כלפי להט"בים", הוא מציין, "אם כי קורה שיש תגובות הומופוביות".
אחרי הצבא נכנס לעסק של אביו שבו הוא עוסק במכירה ובשיווק. "חוויתי שם דיסוננס, כשרוב הלקוחות לא ידעו שאני זמר", הוא מספר. "אני עדיין שם, אם כי בדרך החוצה כדי להתרכז במוזיקה. אז אספתי את השירים שכתבתי בעקבות הפציעה ויצאתי להיפגש עם מוזיקאים, שמביניהם אני מרגיש כבוד שפיטר רוט - מוזיקאי שאני מעריך במיוחד ושמעתי אותו בהופעות רבות של 'מוניקה סקס' - מנגן באלבום שלי, בו מתחלקת ההפקה המוזיקלית בין אופיר קנר לבין אדיר דניאל. באלבום הבא אפיק מוזיקלית בעצמי, לאחר שלמדתי סאונד והפקה מוזיקלית במכללת BPM".
מה לגבי ההופעות?
"עם הקורונה הכל נקטע. הופעות בוטלו, כולל אחת שכבר נמכרו אליה כרטיסים. אני יודע שיש קהל שמאזין למוזיקה שלי, אבל אנחנו לא נפגשים. אני משתוקק להיפגש עם הקהל; זה מאוד חסר לי".