אחרי אינספור הכנות מצד חבריו לתעשיית הבידור שחזרו והודיעו לנו ברשתות החברתיות ש"יש לה הכל, אבל אין לה וי כחול", יצא סוף סוף הסינגל החדש של הזמר אייל גולן "וי כחול" בעיבוד והפקה מוסיקלית של מתן דרור. חרוזי המילים "הכל" ו"כחול" בשורה הראשית בפזמון אכן עלולים להישמע כמו פוטנציאל ללהיט קיץ קליט שיככב ברחבות הריקודים וייתכן שיהפוך בקרוב מאוד לאחד כזה, רק שמשמיעה ראשונה לא הפסקתי להתגרד ולנסות להבין מי אמור להתחבר לשיר הזה ומה המסר שהוא מנסה להעביר מלבד הביט המקפיץ שלו, שמנסה מאוד לחקות את ההצלחה המסחררת של עדן בן זקן ודי ג'יי איתי גלו עם "מועבט".
במילים לשיר שכתבו אבי אוחיון, רון ביטון ואייל גולן עצמו, מסופר על בחורה ש"יש לה אחלה וילה ובריכה, יש לה פסיכולוג לכל שיחה, יש לה למבורגיני בחצר וכמה נעליים מי סופר" וזה רק בבית הראשון. הרשימה ממשיכה עם יהלום שמונים קראט, הארון הכי נוצץ, הדרכון שמתפוצץ, היא טסה רק במחלקת עסקים ויש לה שניים שסוחבים לה את התיקים. אחלה חרוזים, להיט ממש. אבל מה המסר שהוא מעביר? כמה ניתוק יכול להיות בשיר כזה ואיך הקהל שאליו פונה אייל גולן, מסוגל ליהנות משיר שפונה רק לעשירון עליון שמקיף את סביבתו של הזמר?
אם כבר עשינו את ההשוואה המתבקשת ל"מועבט" של בן זקן וגלו, ההבדל התהומי בין שני השירים שעצם המילה "מועבט" מדברת בגובה העיניים, פונה אל העם. הרי מדובר בישיבה עם חבר'ה, במילה אחרת למילה "חאפלה" או ישיבה עם חברים. שבניגוד לדברים שנאמרים בשירו של גולן, זה דבר שכולנו עושים - ללא קשר למעמדות. גולן שניסה להרים להיט מועדונים עם חריזות קליטות, בעצם מראה את הניתוק שלו מהקהל שכל כך נאמן אליו ושם במרכז הבמה ערכים שבעיניי לא ראויים להגיע למצעד הלהיטים.
אוי ואבוי לאותה אחת שיש לה למבורגיני, יהלומים, הוד והדר, אבל למען השם איך עדיין אין לה "וי כחול"? למי שלא מבין מה זה בכלל, נספר כי באינסטגרם ישנו אותו 'וי כחול' שמסמן את הפרופיל של האדם כפרופיל של אדם ציבורי ומוכר. אותו 'וי כחול' שיש לאייל גולן, לאשתו דניאל גרינברג ולכל חבריו הטובים בתעשייה שדאגו לשתף ולהרים לקראת השיר. השיר החדש של גולן רק מחזק את תרבות השפע והשופוני הבלתי נגמרת, שמודגשת בעיקר ברשתות החברתיות ומציגה מצג שווא לעושר אינסופי וגורמת בעיקר לדיכאון ותסכול לכל מי שצופה בה. הרי רובינו לא אייל גולן ולרובינו אין למבורגיני ובריכה.
ומי אמר שאנחנו בכלל רוצים? מי אמר שזה "הכל" כמו שמצוין בשיר ומה הכבוד הגדול לקבל "וי כחול", כאילו זה פרופסורה עליה עובדים שנים ארוכות. מה עם ערכים כמו נתינה לזולת? ערכי הצניעות והמינימליזם? במיוחד לאור השנה הקשה שעברנו בישראל עם מגפת הקורונה, סגירת העסקים ומאות אלפים מועסקים שנכנסו למעגל האבטלה. תקראו לי צדקנית, זה לא מסוג השירים שאני רוצה לשמוע בתחנות הרדיו.