איך יודעים שחגי תשרי בפתח? - כמובן, כשמגיע גל של הקלטות אמוניות, בהן פיוטים, מזמורים, תפילות וכיוצא באלה. אחת ממבשרי הגל היא הקלטת לחנו החדש של המלחין ינון חסון לפיוט "היום הרת עולם", בביצועו המרשים של אהרן ירימי, המאפשר לנו להטיל זרקור על הזמר הוותיק, שבדרך כלל מרוחק מהכותרות.
אבל תחילה הפיוט, שזה נוסחו: "היום הרת עולם/ היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים/ אם כבנים, אם כעבדים/ אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים/ ואם כעבדים עינינו לך תלויות/ עד שתחננו/ ותוציא כאור משפטנו/ איום, קדוש".
הפיוט, שזהות מחברו לוט בערפל, נכלל בתפילת מוסף של שני ימי ראש השנה ושורה עליו אימת הדין, הרובצת על בני ישראל בתקופה זו של השנה. שלל לחנים הולבשו על הפיוט הזה והם משקפים את העדות השונות. גרסתו של חסון היא במובן מסוים "טריקית", בהיפתחה ב"אוי, אוי" בנוסח אשכנז, שממנו עובר ירימי חיש קל לנוסח התימני, שעליו הוא גדל.
"היה לי שיתוף פעולה עם ינון חסון לפני ארבע שנים, כשהקלטתי עם דקלון את הלחן שלו לברכת 'רפאנו השם', הנאמרת בתפילת שמונה עשרה", מספר ירימי. "כשהביא את הלחן ל'היום הרת עולם', קצת נרתעתי אולי בגלל האימה שיש בשיר. אבל הוא לא ויתר. כשחזר אלי עם השיר, הוא אמר שאולי הפעם זה ייגע בי ואני הרי מקליט רק מה שנוגע בי".
מעבדי השיר הם יוני קיסר, אחיינו של יהודה קיסר, מלך הגיטרה ומיקי צברי. ירימי מקווה שההקלטה הנוכחית תהיה ספתח לאלבום של פיוטים, שלו הוא מתאווה זה מכבר. ירימי הינו שומר מסורת ומאז שהלך לעולמו אביו, שהיה זמר ופייטן בתימן, מתנוססת כיפה על קודקודו.
בן 57, ירימי, יליד ותושב ראש העין. כשרונו המוזיקלי התגלה בנעוריו, כשהקים להקה שבין חבריה היה המוזיקאי קובי אחרק. מוזיקלית, הוא "עלה כיתה" בגיל 18 משהו, כשהופיע עם חבריו באולם סמוך לאולם שבו הופיע דקלון. לזה, מנהיג הרכב "צלילי הכרם", נודע על זמר צעיר, ששר משיריו וקפץ לשמוע אותו. והתוצאה? - שנים של הופעות משותפות, לאחר שדקלון בחר בו להופיע עמו ב"צלילי" במקום חיים משה, שעם הלהיט "לינדה לינדה" המריא לקריירה סוחפת משלו.
"השנים שלי עם דקלון היו חוויה וכיף לא נורמלי", הוא מעתיר שבחים על מי שהוא רואה בו מורו ורבו. "למדתי ממנו הרבה ובסגנונות שונים של מוזיקה".
לצד הופעותיהם, הוציא ירימי ב-88' את "צא מזה", הראשון משמונת אלבומיו, שבו שר את "ישמח חתני" הרבה לפני שחלמו על סרט באותו שם. מאז מקיים ירימי קריירה רציפה, אך ניכר בו שהוא נשם לרווחה, כששלושת ילדיו, כיום בשנות ה-20 שלהם, בחרו שלא ללכת בעקבותיו. "להיות זמר זה מקצוע עם הרבה מהמורות, שבו יש ירידות לא פחות מעליות", הוא אומר קרוב לוודאי מניסיון אישי, "ובו צריך לדעת להיות עם הרגליים על הקרקע".
אתה המון שנים בתחום ומעולם לא היית כוכב, אני מעיר לו.
"אתה צודק בהגדרה שלך", הוא מגיב. "אולי טוב שכך. זמרים בתעשייה מביאים אותי כדוגמה לזמר שכל הזמן עובד, בלי הפסקות. כמובן, חוץ מההופעות שהתבטלו בגלל הקורונה. עם זאת, לא אסתיר שיש לי שאיפות, שאולי יתגשמו פעם".