"אני יוצרת בינלאומית אבל ממקום מאוד ישראלי": הסינגל החדש של זוכת האירוויזיון לשעבר, הזמרת נטע ברזילי, נקרא CEO (מנכ"ל באנגלית), והוא יוצא לאוויר לאחר תקופה ארוכה בה לא שמענו חומר חדש של היוצרת עם הלופר. ברזילי שוחחה עם איריס קולה בתוכניתה ב-103FM אתמול (ראשון) וחלקה איתה חלק מהתחושות והרגשות שליוו אותה בתקופה האחרונה. 

"אין לי ויסות רגשי, אני מרגישה הכל בעוצמות מאוד מאוד גבוהות, בעיקר בעיקר כשאני במחזור", פתחה ברזילי את דבריה. "סליחה על ה-TMI, אבל אין מה לעשות, אנחנו נשים וזה קורה. אני באופן כללי, כאמן, אני מרגישה דברים בצורות מאוד מאוד חזקות. בגלל זה הייתי הילדה שהייתי, רגישה כשמציקים לי ופחות חזקה. אני חיה בקרקס שהם החיים שלי - אני בוכה וצוחקת ומתרגשת כל יום. כל יום בוכה שלוש פעמים. אבל זה יכול להיות גם מזה שנשברה לי ציפורן או נפלתי או מפרסומת בטלוויזיה". 

"אני לא הייתי רוצה לאבד את האובר-רגישות שלי ואת הדמיון המאוד מפותח שלי, זה שעושה אותי חדה או מקורית ונורא רגישה לניואנסים, ולא מפחדת או מובכת להגיד דברים מסוימים", הוסיפה. "אם אני מרגישה באופן חזק שזה לא מתאים לי, אז מן הסתם שאני אסרב בתוקף כי זה יעשה לי כל כך רע. אני שקופה, אני כמו כוס מים, רואים עליי הכל, כל מה שאני מרגישה. מאוד קשה לי לשקר, מאוד קשה לי להחזיק בפנים. כל מי שעובד איתי יודע". 

היוצרת סיפרה על הסינגל החדש ומה הוא אומר: "השיר שיצא לי עכשיו CEO בעצם זה שיר שמזמן כוח חזרה, אף אחד לא יגיד לי ואף אחד לא יחליט לי, ואני שולטת בנרטיב של החיים שלי והכל בסדר". ההחלטה שעשיתי הייתה החלטה כואבת לשתוק שנה וחצי, וכל הזמן הייתי צריכה להזכיר לעצמי שעשיתי את ההחלטה הנכונה. זה לא כיף, בעיקר כי אני באמת מאמינה שהמהות שלי והכיף שלי בחיים זה לשמח אנשים אחרים וליצור בעולם. בעצם כשעוצרים לך את הדבר הזה, זה לא שאכפת לי שיעצרו לי את הנסיקה, זה לעצור לי את האוויר. אני באמת תופסת את עצמי כאילו אני מתקיימת מזה, מתקיימת מיצירה". 

האם היא רואה את עתידה כאמנית בישראל? ברזילי לא היססה: "אני מאמינה שהעולם הוא גלובלי, ואפשר לעשות מה שאת רוצה מכל מקום. אנשים גרים פה וגרים שם, אבל זה לא משנה. בעולם שאין בו קורונה זה לא משנה, היום טיסה לרוסיה או לאירופה מדובר בשעה-שעתיים. הבסיס שלי ביצירה מקומו בישראל, כי אני יוצרת בינלאומי אבל ממקום מאוד מאוד ישראלי, אין שיר שכל-כולו אמריקאי. זו הנשמה הישראלית שלי. אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי כמו שמבינים אותי פה. כשאני יוצאת לרחוב אין אהבה כזאת, אין שמחה כזאת, אני מרגישה זרה באמת בכל מקום אחר. מרגישה רק לפה, במיוחד כאן במקום שבו אני גרה על הים ביפו. הכל פה רומנטי ומושלם".