"קאלט צבעוני חסר גבולות", זו הכותרת שחברי להקת "פנחס ובניו" בחרו לתת לבשורה שמביאה הופעתם מחר בפסטיבל הג'ז באילת. לדברי מנהיגם, עופר פנחס, הם רואים את עצמם כממשיכי הדרך של מתי כספי, יוני רכטר ושלמה גרוניך, חלוצי המוזיקה המתקדמת של שנות ה-70.
"לתוך זה נכנסו עם הזמן למוזיקה שלנו אלמנטים של מוזיקת עולם, ג'ז, מוזיקה לטינית, בלקנית ומזרחית, כשבסופו של דבר יוצא מזה משהו מאוד ישראלי, אפילו כנעני", אומר פנחס. "זהו הפיוז'ן ששומר על הצביון המקורי והמקומי של ההרכב שלנו, כי הישראליות היא בדי.אן.איי שלנו ואנחנו שרים אך ורק בעברית".
בשים לב להופעתכם בפסטיבל הג'ז באילת, מה מקשר אתכם אליו?
"מקשרים האלתור וההעזה לצאת מאזור הנוחות שלנו בסוג של הליכה אל הלא מוכר, אבל גם כיפי, רקיד ונעים. נראה לי שההליכה הזאת היא גם מהות הג'ז".
בלהקה תשעה מוזיקאים וב-14 שנותיה עברו בה עוד עשרים, "כשאלינו מצטרף הקהל ומשתתף באופן פעיל, מה שעוד יותר מקרב אותו למוזיקה שלנו".
פנחס (34) גדל ברמת השרון במשפחה יוצאת עיראק, מה שלדבריו לאו דווקא משתקף במוזיקה שהוא יוצר ו"בבית לא בדיוק שמעתי מוזיקה עיראקית או את אום כולתום". פנחס הינו בוגר האקדמיה למוזיקה בתל-אביב, שם למד הלחנה אצל רועי בן-סירה ואצל יצחק סדאי, "כשבמקביל נמשכתי כל הזמן לדברים אתניים".
אולי תתפלאו, אבל הבן אדם לא ממש חי ממוזיקה. "מבחירה אני חי חיים כפולים", הוא סח. "בשעות היום אני בהייטק ואת המוזיקה, שאני לא רוצה לפתח תלות כלכלית בה, אני שומר באיזשהו מקום טהור ועם זאת זה רחוק מלהיות תחביב בלבד. אני נוהג לומר על עצמי בהומור, שבעוד שאני מוזיקאי היפר-אקטיבי, מצד שני אני מודה, שאני גם איש-תוכנה אפרורי, בתחום שאף בו אני מוצא סוג של יצירתיות".
ההרכב קם אי אז ב-2007 בנסיבות נון-שלנטיות, כשהוא קרא לו משום מה "עופר פנחס מציג". לדבריו, השירים התגלגלו איכשהו לגרוניך, שהמליץ לו לקחת את העסק יותר ברצינות. בהמשך שונה שם הלהקה ל"ההרכב של עופר פנחס". רק ב-2014 הפכה הלהקה ל"פנחס ובניו", שם הומוריסטי שצמח את מבחן הזמן".
בין תשעת חברי ההרכב בולטת הסולנית שלו נועה קרדוד, שהיא גם בת חוה היחידה בו. כמוהו הלהקה האחרים משתייכים ל"מסדר האלמונים", אולי פרט למתופף שרון פטרובר, אחיינו של תום פטרובר מ"היהודים".
פנחס, כאמור בעל ההשכלה המוזיקלית הגבוהה, חתום על כל החומר שהיא מבצעת ועל העיבודים, אך מדגיש, שהוא עובר מסכת של גלגולים, שבה מעורבים חברי הלהקה. מבחינת הכלים, שהם מנגנים בהם, הגיטרה חשמלית, גיטרת הבס והתופים מייצגים את הרוק המתקדם של שנות ה-70; בעוד הכינור, הוויולה והחליל נותנים את הצבע התזמורתי הקלאסי ואילו כלי ההקשה תורמים את הגוון האתני. פנחס, שגם שר לצד קרדוד, מנגן בפסנתר.
קריירה בינלאומית?
"ביפן נדלקו עלינו. הייתי מת להגיע לשם, אבל כרגע בגלל הקורונה זה מסובך. זאת הפנטזיה הרחוקה וגם הקרובה שלנו. אני מקווה שנגיע לשם".