לכבוד יום הולדתה ה־40 השתחררה בריטני ספירס מהכלא. כוכבת הפופ האמריקאית הייתה כלואה באפוטרופסות אביה, ג'יימי ספירס עוד מ־2008, אבל העולם נהיה מודע למצבה רק בשנתיים האחרונות; שנתיים מלאות דרמות ומלחמות בבתי המשפט שפרנסו את התקשורת.
לפני שבועיים היא קיבלה את המתנה הגדולה ביותר שהייתה יכולה לאחל לעצמה: החופש שלה. את החופש ויום ההולדת (שיחול ב־2 בדצמבר) היא תחגוג עם סם אסגרי, ארוסה האיראני החתיך, השרירי והמגה־גברי, שיש לו יותר קוביות בבטן מאשר גרגרי אורז בפרס כולה.
אחרי 13 שנים של סבל, שבהן לספירס לא הייתה שליטה על חייה האישיים, על כספה, על הבריאות שלה ועל הקריירה שלה, תם המאבק המשפטי המתיש, המוזר והמייאש. ב־12 בנובמבר הכריעה השופטת ברנדה פני בבית המשפט בלוס אנג'לס כי אין יותר צורך באפוטרופסות הזאת, ועל כן היא תופסק וספירס תזכה סוף־סוף בעצמאותה.
אחד הדברים שעזרו לספירס הוא העובדה שהקריירה שלה משגשגת - כלומר היא הוכיחה שהיא מתפקדת מצוין ומסוגלת לפרנס את עצמה, שלא לומר הרבה מאוד אנשים אחרים. אפוטרופסות על אדם בוגר ניתנת כשמדובר באנשים שלא מסוגלים לעבוד, לתפקד ולהחליט בשביל עצמם - קשישים או אנשים בעלי מוגבלויות שכליות או תפקודיות קשות. והיא רחוקה מאוד מההגדרה הזאת.
במהלך שנות האפוטרופסות, ספירס עבדה כמו סוס. היא אומנם טוענת שהרבה פעמים העבידו אותה בניגוד לרצונה, ובצורה מוגזמת, אך זה לא משנה את רמת התפקוד הגבוהה שלה. במהלך 13 השנים הללו היא הוציאה ארבעה אלבומים, שימשה כשופטת בתוכנית "אקס פקטור" האמריקאית, והכניסה 138 מיליון דולר מארבע שנים של הופעות קבועות בלאס וגאס במופע "Britney: Piece of Me".
בנוסף, הוציאה בשמים וקולקציות של הלבשה תחתונה ובאופן כללי הרוויחה מיליונים. אך החיים שלה, כספה ונכסיה, ששוויים מוערך כיום ב־60־70 מיליון דולר, נשלטו על ידי אביה ואנשי המקצוע שהוא מינה.
נסיכת פופ על המשקל
בריטני ספירס הספיקה לא מעט בחייה. מלכת תחיית הטין־פופ של סוף שנות ה־90 ותחילת ה־2000, שמכרה יותר מ־100 מיליון יחידות, היא אחד המוזיקאים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.
סיפורה כולל ילדות בעיירה קטנה בלואיזיאנה, הופעה טלוויזיונית בתחרות כישרונות צעירים, השתתפות בתוכנית הילדים של ערוץ דיסני "מיקי מאוס קלאב", נשיקה ראשונה עם ג'סטין טימברלייק, "Hit Me Baby One More Time", תלבושת בית ספר קתולי וקוקיות, אלבום בכורה בגיל 17, עוד כמה אלבומים, התחרפנות מתוקשרת, גילוח ראש, מוסד גמילה, נישואים, גירושים, שני ילדים, מיליוני בויפרנדים, מיליוני חולצות בטן, מיליוני דולרים, פרסים, צהובונים, שערוריות, פוסטים ברשתות חברתיות, רזידנסי סופר־מצליח במלון "פלאנט הוליווד" בלאס וגאס, ו־13 שנים של אפוטרופסות.
הכל התחיל בהתמוטטות הנפשית המתוקשרת ב־2007. זו השנה שבה התגרשה מקווין פדרליין לאחר שלוש שנות נישואים, שבמהלכן ילדה שני בנים, שון פרסטון וג'יידן ג'יימס, בני 15 ו־16 כיום. במהלך השנה שלאחר מכן מצבה רק הידרדר. כולם זוכרים את גילוח הראש במספרה ואיבוד המשמורת על בניה. אחר כך תועדה במצלמתו של הפפראצי דניאל "דנו" ראמוס כשהיא תוקפת במטרייה את מכוניתו, לאחר שלא יכלה לבקר את ילדיה בהתאם להסדר המשמורת.
בעקבות עוד ביקורים במוסדות גמילה, הגיש אביה ג'יימי בקשה להיות האפוטרופוס הזמני שלה, בטענה שהיא לא מסוגלת לנהל את חייה ואת כספה. ראה כי טוב ודאג להפוך את העניין לקבוע.
במשך השנים הללו היא מעולם לא דיברה בפומבי על האפוטרופסות - לטענתה, כי היה אסור לה. היא תקשרה עם מעריציה ברשתות החברתיות, שם בדרך כלל שלחה מסרים שהיא בסדר ונהנית מהחיים. בין היתר העלתה אין ספור סרטונים שלה רוקדת בבית, מחליפה בגדים או מהלכת בסלון כאילו היא בתצוגת אופנה.
חלק מהסרטונים והתמונות היו די משונים, והבעות פניה היו לא פעם מדאיגות. היו שחשבו כי מדובר בעדות למצבה הנפשי הירוד, בעוד אחרים האמינו שגם בתוכן הזה ספירס לא שולטת. מעריצים מודאגים מצאו בפוסטים המשונים שלה מסרים סמויים ופירשו סימנים שלפיהם אלילתם כלואה וקוראת לעזרה.
ב־2019 הייתה אמורה לפצוח במופע חדש בלאס וגאס, "Britney: Domination", אך היא ביטלה אותו בשל מצבו הבריאותי הרעוע של אביה באותו זמן. היא הודיעה שהיא לוקחת הפסקה ממוזיקה, וכעבור חודשיים התאשפזה בבית חולים פסיכיאטרי. מאז לא הופיעה יותר על הבמה. ואז המעריצים באמת התחילו לדאוג.
הראשון שעורר תשומת לב לעניין היה מעריץ שפרסם פודקאסט שבו טען כי האפוטרופסות המתמשכת לא מגינה על הזמרת אלא שולטת בה. בפודקאסט נטען כי ספירס מוחזקת בניגוד לרצונה במוסד פסיכיאטרי כבר שלושה חודשים.
ספירס הרגיעה את מעריציה שהיא בסדר, אבל הפודקאסט, כמו גם מסמכים משפטיים מאותה שנה שבהם הצהירה כי היא רוצה להסיר את אביה מתפקיד האפוטרופוס עליה, הולידו את "התנועה לשחרור בריטני".
חברי התנועה האמינו שספירס מוחזקת בניגוד לרצונה, ללא גישה לטלפון ולאינטרנט וללא שליטה על חייה. בהתחלה זה נשמע כמו תיאוריית קונספירציה מופרכת - בייחוד כשבינתיים הקריירה שלה שגשגה.
קחו דוגמה מ־2016. "הנה היא: נסיכת הפופ הבלתי מעורערת!", כך הוצגה הוד בריטניותה בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד, שבו זכתה ב"פרס המילניום", מעין פרס מפעל חיים. היא ירדה לבמה מפלטפורמה מוגבהת, כדי לבצע מחרוזת מלהיטיה כשהיא לבושה בשמלת מיני אדומה מנצנצת.
אחרי פחות מדקה מתחילת הופעתה היא הסירה את השמלה ונשארה בביקיני אדום ולא פחות מנצנץ. ספירס בת ה־34 עשתה גלגלון לאחור (בעזרת רקדן שנותן לה יד), ביצעה ליפ־סינק, נפנפה בבלונד האינסופי ונענעה בעכוזה. הקהל מריע, הביקורות היללו. נסיכת הפופ הבלתי מעורערת ריצתה את כולם בגוף חדר כושר, שיזוף מבהיק ותוספות שיער מרשימות.
כל העסק די אכזרי: מדי שנה הצהובונים מודדים את ספירס ושמים אותה על המשקל - כמה גרם הורידה או העלתה, כמה צלוליט חשפה, מה מסת השריר שלה, כמה היא גמישה. כמו סוס גזעי. לפעמים היא למטה, עם סנטר אחד יותר מדי או פולקעס רכים מדי, ולפעמים היא למעלה. אכזרי, אבל זו המציאות של כוכבות מסוגה. לאף אחד לא הייתה סיבה לחשוד שמאחורי החיים הבין־כה־אפלים של נסיכת הפופ מסתתר סוד אפל בהרבה.
בריטני נגד ספירס
"התנועה לשחרור בריטני" נשמעה בהתחלה כמו בדיחה גרועה, אך היא זו שהביאה אותה עד הלום. בדומה (אך להבדיל) למחאות ציבוריות לשחרור אסירים מפורסמים כנלסון מנדלה, נתן שרנסקי או ג'ונתן פולארד, גם מזלה של ספירס התמזל שלמספיק אנשים היה אכפת ממצבה עד כדי הקמת תנועה שתילחם למענה.
ג'יימי ספירס אמר שהתנועה היא "קשקוש של חובבי תיאוריות קונספירציה", אך התנועה גדלה ופרחה. בדומה לתנועות מחאה עכשוויות כמו "מי טו" ו"חיי שחורים חשובים", גם "התנועה לשחרור בריטני" לוותה בהאשטאג שמטרתו לעורר מודעות.
חבריה פעלו במרחב הפיזי, בהפגנות ובעצרות מחוץ לבתי משפט, אך עיקר מאבקם היה אינטרנטי. אם במקור מעריציה היו ילדות אופנתיות, בשנים האחרונות היא צברה יותר ויותר מעריצים להטב"קים וטראנסים, ובני נוער אאוטסיידרים, דחויים ולא מקובלים, שמרגישים מבודדים ומבולבלים.
זה די הגיוני, כי ספירס בעצמה הפכה תוך שני עשורים ממלכת הכיתה לאסירה בודדה ואקסצנטרית, שמפרסמת מסרים סמויים בטיקטוק. וכפי שהמוזיקה שלה עזרה להם לעבור תקופות קשות, הם שמו לעצמם למטרה להושיע אותה, וכך עשו. באמצעות העלאת המודעות לסיפורה, הפעלת לחץ ציבורי להצלתה, וגם מתן כוח ואומץ לספירס עצמה.
פעילותה של "התנועה לשחרור בריטני" נחשפה במסגרת סרט תיעודי של ה"ניו יורק טיימס", "לשחרר את בריטני", ששודר בפברואר 2021. הסרט מציג את מרבית האנשים בחייה כנצלנים. לדברי אחת המרואיינות, ג'יימי ספירס רק רצה שבתו תתעשר ותקנה לו יאכטה. גם התקשורת ניצלה אותה ופגעה בה, כששאלה אותה שאלות על חייה הפרטים, על בתוליה ועל החזה שלה, כשהייתה צעירה מאוד.
גם האקס המיתולוגי ג'סטין טימברלייק הוצג כנצלן, כשמינף את הפרידה מספירס בתחילת שנות ה־2000 לבניית קריירה. שירו "Cry Me a River", שעוסק בפרידה, הפך את טימברלייק, עד אז חבר בלהקת הבנים אן־סינק, לכוכב סולו. בראיונות שלאחר הפרידה טען שבניגוד לתדמית הנוצרית הבתולית שספירס ניסתה ליצור הם דווקא קיימו יחסי מין.
כחצי שנה אחרי צאת הסרט הסנסציוני והמדובר, יצא סרט המשך בשם "Controlling Britney Spears". בסרט הזה נטען כי אביה שכר חברת אבטחה ועקב אחרי שיחות הטלפון וההודעות של בתו. הסרט הביא האשמות חמורות של עוזרים, חברי מערך האבטחה ומנהלים שעבדו בצמידות לספירס בעשור האחרון. חלקם חתמו בעבר על הסכם סודיות, לטענתם, ועכשיו החליטו לדבר.
עובד בחברת האבטחה בלאק בוקס, השייכת לישראלי יוצא צה"ל בשם עידן ימיני, התראיין בסרט בשמו המלא וסיפר שעבד עבור אביה של ספירס במשך תשע שנים. לטענתו נאמר לו שהתקנת מכשירי האזנה נעשית לבטחונה האישי של הכוכבת ועל פי חוק.
הסרט הזה שוחרר בהפתעה, במטרה להקדים את נטפליקס, שהוציאה כמה ימים לאחר מכן את "בריטני נגד ספירס". הסרט יצא באופן מכוון יום לפני דיון חשוב בבית המשפט, שתוצאתו הייתה השעייתו של ג'יימי ספירס מהאפוטרופסות.
ואלה לא הסרטים היחידים שיצאו עליה בשנה האחרונה: היו גם "The Battle for Britney: Fans, Cash and a Conservatorship" של ה־BBC ו"Toxic: Britney Spears’ Battle for Freedom" של רשת CNN.
ספירס לא התראיינה לסרטים הללו, אך הגיבה עליהם ברשתות החברתיות. במרץ כתבה שהסרט "לשחרר את בריטני" השפיל אותה וגרם לה לבכות במשך שבועיים. אחר כך כתבה פוסט ארוך שבו הביעה את מורת רוחה מהסרטים. "הם כל כך צבועים", כתבה. "הם מבקרים את התקשורת על הדרך שבה התייחסה אליי, ואז עושים את אותו הדבר בדיוק".
בפוסט הזה, שפורסם בסך הכל לפני חצי שנה, היא עדיין התעקשה שהכל בסדר. "למה להדגיש את הזמנים הכי שליליים וטראומתיים בחיים שלי, שהיו לפני מיליון שנה?", שאלה. בזכות "התנועה לשחרור בריטני" הכוכבת החלה לדבר אחרת. ביולי השנה היא עצמה התחילה להביע תמיכה בתנועה.
שוברת שתיקה
התאריך הדרמטי במאבקה לעצמאות היה 23 ביוני - היום שבו שברה את שתיקתה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה דיברה בפומבי נגד האפוטרופסות, שבמהלכה עברה התעללות רגשית מתמשכת שהותירה אותה "מדוכאת, זועמת ולבד", ודרשה לסיים אותה.
הכוכבת העניקה לבית המשפט בלוס אנג'לס עדות טלפונית במשך 23 דקות - שאותה ניתן לשמוע במלואה ברשת. כל כלי התקשורת האמריקאיים היו שם, וגם אנשי "התנועה לשחרור בריטני", שהתגודדו מחוץ לבית המשפט. אפוטרופסות ניתנת בארצות הברית אם בני משפחה מביעים דאגה לבן משפחתם; אלא שבמקרה של ספירס האינטרס הכלכלי של המשפחה להמשיך באפוטרופסות ברור.
לטענתה, תמיד איימו עליה לא לספר דבר, אבל מבחינתה הגיעו מים עד נפש. היא ביקשה שהעדות תהיה פומבית, כדי שהעיתונות והציבור ישמעו סוף־סוף מה עובר עליה. העדות הייתה מרשימה: לעתים דיברה בביטחון ובנחישות ולעתים הקריאה את דבריה בקול רועד ובדיבור מהיר, שרק הגבירו את האמינות שלה ועוררו אמפתיה. גם הקללות שבהן תיבלה את דבריה הוסיפו לממד האנושיות ועוררו חיבור רגשי.
בעדותה גוללה את מאורעות התקופה האחרונה. היא סיפרה שהכריחו אותה לעבוד בניגוד לרצונה, גם כשדרשה חופש או הייתה חולה. היא אמרה שהאשימו אותה בכך שהיא לא משתפת פעולה בחזרות ושהיא הפסיקה לקחת את התרופות שלה - שני דברים שאותם הכחישה. היא סיפרה ששלושה ימים אחרי שהודיעה שהיא לא רוצה יותר להופיע בלאס וגאס, הורידו אותה מהתרופות הרגילות שלה ונתנו לה ליתיום במקום, בניגוד לרצונה.
היא תיארה את אביה כסאדיסט שנהנה לפגוע בה ולשלוט בה. היא סיפרה שהיא צלצלה להתלונן בפני אביה על איזו החלטה אכזרית. "בכיתי לו בטלפון במשך שעה", אמרה, "והוא נהנה מכל רגע!".
לטענתה, העבידו אותה עשר שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, ללא הפסקות, תוך איומים והפחדות שאם לא תעשה מה שאומרים לה, לא תוכל לראות את ילדיה או להיפגש עם בן זוגה. גם החופשה המתוקשרת שלה עם אסגרי להוואי הייתה נתונה בסימן שאלה - היא חששה שלא ייתנו לה לנסוע.
היא סיפרה שאחיות, אנשי ביטחון, טבח ואנשים נוספים העובדים בביתה גרים איתה ושאין לה טיפת פרטיות. לטענתה, אין לה דלת בחדר השינה, ואנשי הצוות רואים אותה מחליפה בגדים.
היא השוותה את מה שעבר עליה לסחר בנשים: "לגרום למישהי לעבוד בניגוד לרצונה, לקחת ממנה את כל רכושה - כרטיס אשראי, מזומן, את הטלפון והדרכון - ולהכניס אותה לבית שבו היא גרה עם האנשים שהיא עובדת איתם". היא אמרה שמכריחים אותה לדבר עם פסיכולוגים במקום חשוף, שבו פפראצי יכולים לצלם אותה בוכה בצאתה.
היא סיפרה שאסור לה לנסוע ברכב שבן זוגה נוהג בו, אסור לה לפגוש חברות, ושאסור לה להחליט בעצמה בנושאים כמו אמצעי מניעה ונישואים. כשביקשה מאביה ללכת לרופא, להוציא את ההתקן התוך רחמי שלה כדי להיכנס שוב להריון, היא נתקלה בסירוב.
תמיכה הוליוודית
מעבר לאיומים ולהפחדות, לטענתה הסתירה כל זאת מהציבור משום שחששה שלא יאמינו לה. היא נתנה בתור דוגמה את הסיפור של פריס הילטון, שחשפה התעללות פיזית ונפשית שעברה בפנימייה ביוטה בצעירותה. היא אמרה שכשהילטון יצאה עם הסיפור, היא בעצמה לא האמינה - אז למה שמישהו יאמין לסיפור שלה?
ולגבי הפוסטים ברשתות החברתיות, שבהם אמרה למעריציה שהיא בסדר, הודתה: "שיקרתי. אמרתי לכל העולם שאני בסדר ושאני שמחה. הייתי בהכחשה. הייתי בשוק ועברתי טראומה. אבל עכשיו אני אומרת את האמת. אני לא שמחה. אני לא יכולה לישון. אני כל כך כועסת שזה מטורף".
בעדותה הדגישה שהיא מצוינת במה שהיא עושה, ושהיא מפרנסת הרבה אנשים, ולכן אין היגיון בכך שמישהו אחר ישלוט בחייה.
לקראת סוף העדות מנתה את הדברים שהיא רוצה: היא רוצה לשלוט בכספה, היא רוצה "שהחבר שלה יסיע אותה במכונית המזורגגת שלו", כדבריה. היא רוצה לתבוע את המשפחה שלה על מה שעוללו לה. היא רוצה שייתנו לה לבחור את עורכי הדין שלה בעצמה, היא רוצה שייתנו לה להתראיין. היא, "בסך הכל רוצה את אותן זכויות שיש לכל אחד".
היא הדגישה שוב ושוב שהיא רוצה לסיים את האפוטרופסות בלי לעבור הערכה פסיכולוגית נוספת, כי היא הוכיחה מעל ומעבר שאין בכך שום צורך. אחד הדברים המזעזעים ביותר שאמרה זה שמעולם לא ידעה שיש לה אופציה להגיש עתירה לסיים את האפוטרופסות. אם זה נכון, הסיפור הופך לטרגי פי כמה.
אביה ג'יימי הגיב לעדות רק דרך עורכי דינו. "הוא מצטער לראות את בתו סובלת כל כך", אמרה התגובה הרשמית. "אדון ספירס אוהב את בתו ומתגעגע אליה מאוד". את אותה מנטרה שמענו גם מעורכת הדין שלו ויויאן תורין בתוכנית "גוד מורנינג אמריקה". "אני מבינה שבכל סיפור צריך את האיש הרע, אבל אנשים כל כך טועים כאן", אמרה.
"זהו סיפור על אב אוהב, מסור ונאמן ביותר שהציל את בתו ממצב מסכן חיים. אנשים הזיקו לה וניצלו אותה". על פי תורין, אביה עשה לה טובה ענקית בכך שהרחיק אותה מהתקשורת שרק פגעה בה, ולא רק שהוא הציל את חייה, הוא גם שיפר מאוד את הפיננסים שלה. לטענתה, ג'יימי ספירס אחראי לזה שהונה של בתו גדל מ־3 ל־60 מיליון דולר.
אך ברגע ש"התנועה לשחרור בריטני" נהייתה אופנתית, החלה הכוכבת לקבל תמיכה הוליוודית מקיר לקיר. בין הידוענים שהביעו את תמיכתם ניתן להזכיר את קים קרדשיאן, שר, מדונה, מאריה קארי, שרה ג'סיקה פרקר, דרו בארימור, ראיין ריינולדס, אריאנה גרנדה, ג'ון אוליבר, ג'ון בון ג'ובי, הווארד שטרן, אוליביה ניוטון ג'ון, בט מידלר, קרדי בי, שרון אוסבורן, רוז מקגאוון (שהחזיקה בתפקיד משמעותי ב"מי טו") והאקס ג'סטין טימברלייק, שפרסם התנצלות פומבית על ההתנהגות שלו כלפיה.
אחת התומכות הבולטות הייתה מיילי סיירוס, שהיא בעצמה סוג של בריטני־הדור־הבא. כמו ספירס, שהחלה את הקריירה שלה בגיל 11 בתוכנית הילדים "מיקי מאוס קלאב" והפכה לכוכבת פופ מצעדים סקסית וחצופה, כך גם סיירוס, הצעירה ממנה ב־11 שנה, החלה ככוכבת ילדים שהפכה לכוכבת פופ מצעדים סקסית ועוד הרבה יותר חצופה.
ספירס אף הזכירה את סיירוס בקנאה בעדות שלה בבית המשפט; השתיים חולקות את אותה חברת הנהלה, ולטענתה של ספירס, לסיירוס נותנים לעשן גראס בטקס פרסי MTV, בעוד אותה מענישים על כל דבר.
שם הוורד
ביולי השנה הסכים בית המשפט לראשונה שספירס תמנה את עורך דינה בעצמה - והיא ידעה במי לבחור. היא הלכה על הטופ: מתיו רוזנגארט, שמחזיק בין לקוחותיו שמות כמו סטיבן ספילברג ושון פן, וחברות ענק כמו פייסבוק או קונגלומרט התקשורת ורייזון. ואכן, תוך חודשיים וחצי הצליח הביג־שוט הזה להביא להשעיה של ג'יימי ספירס מהאפוטרופסות של בתו (אז מונה אפוטרופוס זמני במקומו). תוך חודש וחצי נוספים הוא זכה בכל הקופה והביא לביטולה של האפוטרופסות כליל.
במסיבת עיתונאים אמר רוזנגארט כי הוא מאמין שתיפתח חקירה פלילית נגד ג'יימי ספירס, בנוגע להאשמות חמורות כמו האזנות סתר לבתו, הטמנת מכשיר הקלטה מתחת למיטתה וכו'. כשעורך הדין נשאל מתי ספירס תחזור להופיע, ענה: "זאת החלטה של בריטני. זאת נקודה מאוד חשובה, כי במשך כל כך הרבה זמן החלטות נעשו בשבילה, וזאת החלטה שהיא, ורק היא, תעשה. וכך יהיה מעתה והלאה". אף על פי שמעריציה מן הסתם היו רוצים שאלילתם תשוב להופיע במהרה, הם כמובן היו מאוד מרוצים מהתשובה.
במקביל להשעייתו של אביה מהאפוטרופסות, בספטמבר העלתה ספירס פוסט שבו הודיעה שהיא ובן זוגה מאורסים. אסגרי בן ה־27 נולד בטהרן, ובגיל 12 היגר לארצות הברית עם אביו. הם השתקעו בלוס אנג'לס. אסגרי השרירי הפך למאמן כושר ודוגמן. היום הוא מחזיק בעסק המספק ללקוחות אימון אישי ותפריט מותאם, והוא גם שחקן בהתהוות. את אהבת חייו הכיר ב־2016, כשהשתתף בקליפ החרמני לשירה החרמני "Slumber Party", שבו גילם את מושא תשוקתה. לטענתו, היא מיד עשתה לו פרפרים בבטן. השניים החליפו טלפונים ויצאו לאכול סושי - והיתר היסטוריה.
View this post on Instagram
האירוסים והשעייתו של אביה היו צעדים משמעותיים לקראת סיום האפוטרופסות. השחרור המיוחל הגיע כאמור ב־12 בנובמבר. את הזווית שלה קיבלנו, כרגיל, דרך פריזמת הרשתות החברתיות. כמה ימים לפני השחרור היא פרסמה תמונות שלה מבלה עם שני בניה בתערוכה של ואן גוך בלוס אנג'לס - זאת הפעם הראשונה שהיא העלתה תמונות שלה עם הבנים מאז 2018, אך היא הורידה אותן לאחר מכן. חוץ מזה, חשבונות הסושיאל שלה המשיכו להיות משונים, בדיוק כפי שהיו קודם.
היא מעולם לא הייתה גדולה בגיוון: תמונות חוזרות על עצמן (לפעמים בווריאציות קלות), בגדים חוזרים על עצמם. זה גרם לאנשים לחשוד שמדובר בתמונות ישנות - האשמה שהיא הכחישה. ביום השחרור, וגם למחרת, שוב פורסמו באינסטגרם כמה סרטונים ותמונות שלה עם אותם בגדים: חולצת קשירה ירוקה חושפת פופיק ושורטס לבנים בגזרה אולטרה־נמוכה וחושפת עצמות אגן. באחד הסרטונים היא מתנדנדת קלות מצד לצד לצלילי שיר של אד שירן, באחרות היא סתם עומדת בגינה או על רקע קיר חלק. עוד העלתה באותו יום פורטרט של עצמה בחולצה לבנה פרחונית והכיתוב "תמונה שמעולם לא נראתה עד כה מפרויקט הוורד".
"פרויקט הוורד" הוא עוד נדבך של מסתורין בסאגה האינסופית של ספירס. למעלה משנה שהיא מעלה לאינסטגרם תמונות שאותן היא משייכת ל"פרויקט הוורד". תמונות של פיות עם ורדים, תמונות של עצמה עם בגדים פרחוניים או סתם תמונות קצת פסטורליות. היו שניסו למצוא בהן רמזים למצבה, הוכחות לכך שמישהו אחר מעלה תמונות ישנות שלה בעוד היא כלואה איפשהו, או סתם קריאה לעזרה. ספירס הרגיעה בעבר שמדובר בפרויקט צילומי מתמשך. והנה, גם עכשיו, אחרי השחרור, "פרויקט הוורד" הלא ברור נמשך.
חוץ מזה, העלתה באותו יום תמונה של תפוח אדום וסרטון של החגיגות הרועשות ומלאות הקונפטי מחוץ לבית המשפט בעת שחרורה. התמונה לוותה בכיתוב הגיוני סוף־סוף: "אלוהים, אני כל כך אוהבת את המעריצים שלי שזה מטורף!!! אני חושבת שאני עומדת לבכות כל היום!!!! היום הכי טוב אי־פעם... השבח לאל... תנו לי אמן!". לפוסט הוסיפה את ההאשטאג החדש #FreedBritney - "בריטני שוחררה".
View this post on Instagram
ב־15 בנובמבר, אחרי סוף השבוע הראשון מאז שחרורה, העלתה תמונה של מזלג נעוץ בתוך ליפסטיק שבור ורטוב וכתבה: "איזה סופשבוע מדהים... הרגשתי ברקיע השביעי במשך כל הזמן!!! האמת שאתמול שתיתי כוס ראשונה של שמפניה במסעדה הכי יפה שראיתי מימיי!!! במשך החודשיים הקרובים אני הולכת לחגוג את החופש שלי ואת יום הולדתי". זה רק חלק מהודעה ארוכה, שבה הודתה לעורך דינה ולמעריציה.
מאז ועד לירידת שורות אלה לדפוס היא העלתה עוד תמונות של חתולים, של תינוקות בנות (היא לא מהססת לומר שהיא רוצה בת), של ציטוט של המשורר הצרפתי לואי אראגון, של סם בלי חולצה, של עצמה דופקת פוזות, מתנדנדת מרגל לרגל. ביזנס אז יוז'ואל. וסביר שעד פרסום הכתבה, האינסטגרם שלה יתמלא בעוד המון תוכן משמים מהסוג הזה.
אז מה טומן בחובו העשור החמישי בחייה? עכשיו, כשמותר לה, היא רוצה קודם כל להתחתן עם סם; דונטלה ורסאצ'ה כבר מעצבת את שמלת הכלה שלה. והיא רוצה כמה שיותר מהר ללדת - רצוי בת. והיא רוצה לתבוע לאבא שלה ולכל המשפחה את הצורה. יום הולדתה ה־40 הוא ללא ספק בסימן ניצחון והתחלות חדשות. חזרה לבמות או לאולפן לא מתוכננת כרגע, וגם לא למוסדות גמילה, בתי חולים פסיכיאטריים או לכבלי האפוטרופסות.
זהו סיפורה הרשמי של בריטני ספירס, אחד מאייקוני הפופ הגדולים של זמנה, נכון לגיל 40. מה אמת ומה פיקציה, כנראה שלעולם לא באמת נדע. ובכל מקרה צריך לזכור שגם עתה, היא עדיין נמצאת בכלא של הנפש שלה. עם כל מה שעבר עליה מהרגע שהפכה לסופרסטאר, בגיל הרבה יותר מדי צעיר, ניתן להניח שזה מקום לא פשוט.