“הרבה שנים ויתרתי והתפשרתי על כל מיני דברים ושילמתי על זה מחיר”

"סוף־סוף אני מרגישה בגיל שלי”, אומרת הזמרת והיוצרת דניאלה ספקטור לרגל יום הולדתה ה־40 החל היום. “יש משהו ברגע הזה שהוא גם מין התחברות של הרבה דברים שאני עובדת עליהם המון שנים, גם במוזיקה וגם בהופעה, אבל גם בתחושה שלי עם עצמי”.

מה הכוונה?
“זה רגע של להסתכל על מה שיש ולהגיד ‘תודה’, ויש המון על מה להגיד. כלומר אני פוגשת קהל מדהים בכל הארץ ואני עובדת עם אנשים נורא מעניינים ואני מצליחה סוף־סוף למצוא איזון בין הבית, בין מי שאני כאמא ומי שאני כאדם פרטי, לבין המוזיקה וההופעות. השילוב הזה פתאום לא מרגיש לי כמו כאוס נוראי, אלא משהו שאפשר לחיות אותו, ויש תחושה של הרבה פירות שנאספים אחרי הרבה שנים של עבודה”.

איך מגיעים לאיזון כזה בין החיים הפרטיים לפרסונה המוזיקלית?
“לאט־לאט הבנתי שאף אחד לא יכול להגיד לי מה טוב בשבילי, אלא אני צריכה יותר ויותר להבין מה נכון ומתאים לי מבחינת קצב עבודה, מבחינת מה אני זקוקה לו כאדם פרטי וכאמא, לאזן בין כל הרצונות. בלב של הדבר הזה נמצא הטבע שלי, מה שמתאים לי והיכולת להקשיב ולהיענות לזה בלי להתנצל ובלי להתפשר".

"זה תוצר של הרבה שנים. הרבה שנים ויתרתי והתפשרתי על כל מיני דברים ושילמתי על זה מחיר, בעיקר ברמה האישית, ואני מרגישה שאני יותר ויותר לומדת להגיד את האמת, להיות אמיתית עם עצמי ולדעת מה אני יכולה לקחת על עצמי ומה לא. הדבר הזה עוזר לי להגיע לאיזון יותר טוב”.

על אילו דברים ויתרת?
“במשך המון שנים שמתי את המוזיקה במקום הראשון בחיים שלי, אז כל הצעה או הזדמנות שהגיעו בהיבט הזה – לקחתי ומיד עבדתי בשירות המוזיקה. כשהגיעו הילדים, אז מערך האנרגיה והיכולת והרצון שלי - השתנה. אם יש משהו שהילדים לימדו אותי זה להסתכל על החיים שמסביב למוזיקה, על זמן של ביחד וזמן של מנוחה, וכל הדבר הזה שלמדתי להעריך אותו כיקר ערך. בסופו של דבר זה הופך אותי למוזיקאית יותר טובה כי זה מחייב אותי להיות יותר בררנית ויותר מדויקת. אני חייבת לבחור בדיוק את מה שמתאים לי”.

ספקטור נולדה בשם דניאלה פפיש במושב רמות השבים. אמה, רינה פפיש, עבדה במשך שנים רבות בטלוויזיה החינוכית כבמאית ומפיקה. לפני 15 שנה הוציאה מיני־אלבום ראשון שלווה בסיבוב הופעות עם הרכב בשם Two Drops, שכלל את הזמרת שירלי קונס והמוזיקאי וטכנאי הקול בן ספקטור. שלוש שנים לאחר מכן הפך ספקטור לבעלה. לזוג שני ילדים.

“הניסיון של בן בעבודה עם מוזיקה ובעבודה עם אולפנים ושירים - הפך אותו לבן זוג שיודע מאוד טוב מה עובר עליי, מה מפעיל אותי, מה המטרות שלי ומה נקודות התורפה שלי”, היא אומרת. “אז כל השיח בינינו הוא מתוך היכרות כל כך עמוקה, שהוא באמת יכול להיות חבר ושותף אמיתי. העצות שהוא נותן לי הן העצות הכי טובות, ונקודת המבט שלו היא הכי טובה שיש. זו שותפות מאוד עמוקה ואני חושבת שזכיתי. לא כל הזוגות כל כך פעילים זה בחיים של זה, ואני אוהבת אותו מאוד”.

שותפות עמוקה

הפריצה הגדולה שלה למיינסטרים הגיעה בשנת 2009 עם אלבום הבכורה “דניאלה ספקטור”, שאת רובו הקליטה בבית, ומתוכו יצאו הלהיטים “הכוכב הזה מת”, “זה הזמן”, “הירושימה” ו”לישון בלעדיי”. הצלחת האלבום העניקה לה בשנת 2010 את פרס “תגלית השנה” במצעד הפזמונים של ערוץ המוזיקה (24) ורשת ג’.

“מאז שהאלבום הזה יצא אני לומדת להתמודד עם חשיפה”, היא מספרת. “אני יודעת כבר היום שלפעמים יש גלים גבוהים ולפעמים הים נמוך, לפעמים יש תקופות של HIGH וחשיפה גבוהה ולפעמים יש תקופות של LOW, ואני לומדת להתמודד עם זה עד היום”.

איך?
“אני משתדלת להגן על המקומות הפרטיים שלי מצד אחד, אבל לעוף על מקומות שרוצים לחשוף את המוזיקה שלי מצד שני. זו התמודדות שלא נגמרת, איך להיות בחשיפה ועדיין לא לאבד את הראש והשפיות”.

מה הדבר העיקרי שהשתנה בך כיוצרת?
“הדבר העיקרי שהשתנה הוא נקודת המבט שלי על עבודה עם אחרים. ב־12 השנים שחלפו מאז, נפתחתי לאט ובטוח לעבודה עם אנשים סביבי ולעבודה עם יוצרים אחרים ומוזיקאים. אם האלבום הראשון מסמל עבודה שהיא קודם כל לבד בחדר, אז היום אני מחפשת את הקרבה של אנשים אחרים אליי, כאלה שיוכלו להנחות אותי ולעבוד איתי ביחד. זה משפיע על המוזיקה שלי, מגדיל אותה בעיניי ועושה אותה יותר טובה”.

בין עולמות

במשך השנים הוציאה ספקטור את האלבום "Love is"‏ עם בן זוגה בן ספקטור, את האלבום "כל הדברים היפים באמת" ואת האלבום "בהתחלה", כמו גם שלל להיטים. בפסטיבל הפסנתר האחרון הרימה מופע ייחודי ששילב קבוצת נגני כלי קשת ועיבודים מיוחדים, חדשים ומרעננים לשיריה.

“זו הפקה מרגשת שעבדנו עליה במשך שלושה חודשים, בניהולו המוזיקלי של אבנר קלמר”, היא מספרת. “בפועל המופע הזה נוצר אך ורק לצורך הפסטיבל, אבל בגלל שהתגובות היו כל כך מרגשות והביקוש גבוה, החלטנו להעלות אותו עוד פעם אחת, ב־19 בינואר הקרוב בבארבי, שם אארח גם את שי צברי ששנים רבות אני אוהבת את המוזיקה שלו. לצד זה אני מקיימת גם סיבוב הופעות חדש ברחבי הארץ עם הלהקה הקבועה שלי”.

את מרגישה שהקהל חוזר כבר בתפוסה מלאה לאולמות הגדולים?
“מהרגע שאפשרו לקהל להגיע לאולמות - יש נהירה ותשוקה גדולות יותר מאי פעם של אנשים למוזיקה ולחוויה הזו של להיות בקהל ובהופעה. פתאום כשזה נלקח להם, הם הבינו כמה שהם מתים על זה”.