להלן חמישה דברים שאינכם יודעים על הפסנתרנית אורית וולף: היא שמאלית, קוראת מהסוף להתחלה, מטורפת על אוכל, גם אם הדבר איננו ניכר בהופעתה המטופחת, בעיקרון איננה מעסיקה עוזרת ויש לה גם "פטיש" לטיפוח הגינה, הצמודה לביתה בקיסריה. איך נותר לה זמן "אף" לקריירה המוזיקלית המשגשגת שלה, רק לה הפתרונים.
בכל זאת, אם נרשה לעצמנו להתפייט קצת - בעצם, למה לא? - אזי נאמר שהפסנתרנית (ובכלל לא רק) אורית וולף תנחית ממחרתיים (רביעי) על באר-שבע סופה במדבר בשלוש פעימות, כשתפתח במשכן לאומנויות הבמה בעיר עם הסינפונייטה הישראלית באר-שבע סדרת קונצרטים פורצת גבולות.
כן, כן, פורצת גבולות. אצל הפסנתרנית הווירטואוזית הזאת אין הופעה של מוזיקה נטו והיא מרגישה חובה לתבל אותה במלל, אבל בדרכה. "אני לא באה להרצות על מוזיקה - בשביל זה יש ויקיפדיה ולא צריכים אותי - אלא לשוחח עם הקהל באמצעות הצלילים ולהנגיש מוזיקה בצורה בלתי אמצעית וחווייתית, שהיא בגובה האוזניים ובפירוש לא אליטיסטית", היא מבהירה מראש. "זאת דרך ערוב סגנונות ואומנויות, שאיננו גורע מגדולת המוזיקה ומאיכות הביצוע שלה".
דוגמה להמחשה?
"בבקשה. בקונצרט אנגן את סונטת 'אור ירח' של בטהובן ואלי תצטרף סופרנית האופרה תמרה נבות עם השיר 'טיפת מזל', שאנחנו מכירים מביצועה של זהבה בן. המדהים הוא שזה ייעשה בלי שינוי בשתי היצירות. יש בכך אמירה, אפילו בשורה, בכך שהמוזיקה של בטהובן לא רק שהיא לא תיפגע, אלא יתווסף לה מימד של המאה ה-21. אני אעשה את זה דווקא כמי שבאה מהמוזיקה הקלאסית פאר-אקסלנס".
את מורדת בה?
"לא! אלמלא כן לא היו מזמינים אותי לשפוט בתחרויות מוזיקה בכל העולם".
אם לא מורדת, האם אפשר לומר שאת מורידה את המוזיקה הקלאסית ממגדל השן שלדעת רבים היא ספונה בו?
"בעיניי אני מעלה אותה ומביאה אותה אל קדמת הבמה ואל אנשים שאם לא כן, בכלל לא קשובים אליה. אם אני מצליחה, למשל, לגרום להם להקשיב לפרטיטה של באך דרך ביצוע של להקת 'טררם', עשיתי את שלי. השליחות שלי היא להביא קהלים חדשים למוזיקה הקלאסית, כי מי ששומע אותה, נשבה בקסם שלה. זאת, באמצעים מגוונים, כולל אפילו בשיתוף בקונצרט של איציק סוויסה, צייר קריקטורות ש'יצייר' בחי את המוזיקה שעל הבמה וכך תהיה לקהל חוויה רב-חושית".
כשהוא יהיה הדובדבן בעוגת הקצפת, שתורכב מלבדך מהנגינה של הלל צרי, שגם ינצח ושל הכנר חגי שחם ומהשירה, כאמור, של תמרה נבות?
"אפשר לתאר את זה כך, כשהכל יהיה עטוף במוזיקה האהובה של בטהובן".
הקונצרט השני בסדרה ייערך ב-25 במאי תחת הכותרת "מהוואלס אל הטנגו", כשעל הסינפונייטה ינצח (וגם ינגן) יוני פרחי, כשבמקביל להם תעלה וולף לבמה את פולינה צ'יקטונוב ואורן דהן, כוכבי "רוקדים עם כוכבים", שירקדו לצלילי שופן ושטראוס, פיאצולה וגארדל. "זה יוסיף עוד מימד", סבורה וולף. "ואם יהיו שיטענו, שזה עלול להסיח את הדעת מהמוזיקה? - אולי, אבל זה יוסיף עוד חוויה".
גם את תרקדי?
(צוחקת) "אני הכי גרועה בלרקוד".
על הקונצרט השלישי והאחרון בסדרה, שייערך ב-7 ביולי תחת הכותרת "אלביס פרסלי ופרנק סינטרה לובשים קלאסי", ינצח ניר קברטי, המנהל המוזיקלי היוצא של הסינפונייטה ובו יצטרף אל וולף בהנחיה נתן דטנר, עמית ותיק שלה בקונצרטים מעין אלה, שיבצע להיטים מוכרים של שני כוכבי העבר בעיבודיה הקלאסיים של וולף. "אין כדטנר לבטא את הגישה שאני דוגלת בה", היא מחמיאה לו.
לא די לך במוזיקה, שבכובעך האחר את גם מנטורית?
"תחליטי כבר מה את רוצה להיות?', אומר לי על כך בן הזוג שלי. המנטורית שבי יוצאת מהעיסוק שלי בחדשנות. אני, בעצם, גורמת לאנשים לגעת בפוטנציאל הגלום בהם ובכך להשאיר איזשהו חותם משלהם. אני מלמדת את זה בבינתחומי בהרצליה, באורט בראודה ובלהב - בית הספר לניהול של אוניברסיטת תל-אביב, לצד הוראה כמרצה אורחת באקדמיה המלכותית בלונדון. אני גם מוזמנת להרצות על הנושא בחברות מובילות במשק, שלהן אני מביאה בנק של חדשנות. כל הרצאה שלי נפתחת בנגינה, שהיא תעודת הזהות שלי ומבטאת אותי יותר מהכל".
איך זה משתלב אצלך עם גידול ילדייך?
"אגיד לך איך. כרגע אני משוחחת אתך בעודי מכינה לילדיי שנהב, בן ה-13 ויסמין, בת התשע, בורקסים עם גבינה וגם מאכל של בננה, תותים וגרעיני צ'ייה, שעה שמתבשלות להן קציצות סלמון, שהכנתי קודם. כלומר, מה שלא אעשה, אני קודם כל אמא ולכן אני לא עונה לטלפונים בין שלוש לשבע. אולי תתפלא, אבל אני לא מעסיקה עוזרת-בית ומנקה בעצמי".
וולף, 47, הייתה נשואה לעיתונאי יהודי-נורווגי, "מה שהביא לכך שמקצוע העיתונות קרוב ללבי, גם אם התגרשנו בסופו של דבר". כיום, היא - דוקטור למוזיקה מאוניברסיטת בר-אילן, לאחר תואר ראשון ושני בהצטיינות מבוסטון ומלונדון - בזוגיות עם פרופסור מהטכניון, שהתמחותו היא בביוכימיה ובביופיזיקה. "אף פעם לא חיפשתי מוזיקאי כבן-זוג", היא מעירה. "חיפשתי מישהו שהוא קודם כל בן-אדם נטול אלמנט נרקסיסטי מאיים, שיש אצל לא מעט מוזיקאים".
וכמעט שכחנו. לאחר שנים של כתיבת שירה, "במעין טיפול תרפויטי בנשמה", היא השיקה בסתיו האחרון את ספר הביכורים שלה "אהבה בסי מינור", שיצא לאור בהוצאת "צבעונים". "לצד תדמית המצליחנית, שאני כמובן לא סותרת אותה, לא חסרים לי רגעים של עצבות, בדידות וכאב", היא מתוודה. "בעזרת כתיבת השירה אני מתגברת על זה. רק שלא יקראו לי משוררת, כשם שאני לא מצפה שיקראו לי מלחינה, הגם שאני עוסקת אף בכך. אני בסיכומו של דבר יוצרת רב-תחומית".
אם לא היית מוזיקאית (וגם משוררת), מה היית היום?
"מבקרת מסעדות או בעלת חנות פרחים..."