אוי, אוי, אוי, מה מעוללת האהבה על ייסוריה ומכאוביה לאוהבים צעירים. לרז רוזנפרב דווקא יצא מזה יופי של שיר המהווה יריית פתיחה מבטיחה בדרך לאלבום-בכורה. "הלב שלי יצא להפסקה מהאהבה. הוא נפגע, הוא שבור, אין לו מה לתת לה", כך הוא פותח את השיר ומהלך קסם מהצליל הראשון.
אם בכוונתכם לשחרר דמעות של הזדהות עם דון-ז'ואן רז, בל תיחפזו. מי העלמה שנראית בצילום על העטיפה צועדת אתך צמוד, צמוד, ברחובה של עיר? - אני מסתקרן. "חד-משמעית זאת עינב, שאני שר עליה", הוא משיב בחדות. "הסיפור הוא שלמזלי חזרנו לאחר נתק של שנה וחצי, בעקבות פגישה מקרית בחנות תקליטים. קבענו להיפגש ומאז אנחנו יחד. כלומר, יש הפי-אנד", רוזנפרב מוסיף.
הוא נושק לגיל 24 ובעל שיער ארוך האסוף בגולגול על קודקודו. הוא גדל במודיעין, שם למד באותה כיתה עם חברו, המוזיקאי ניצן בר, המלווה אותו בהקלטה בגיטרה. להוריו יש עסק למיכון חקלאי. מורה בבית-ספרו הבחינה בכישרונו והוא למד לנגן בגיטרה לצד בס, קלידים ותופים. ההעדפה המוזיקלית שלו איננה מובנת מאליה. "אני אוהב את נעמי שמר", הוא מצהיר.
בשירות הלאומי, במקום שירות צבאי, שנמנע ממנו מסיבה רפואית, הוא לימד מוזיקה בבית הספר לרוקנרול ביפו הפועל למען שוויון הזדמנויות לבני ובנות נוער מרקעים שונים (יהודים, ערבים, בני הקהילה האתיופית ומהגרים). בין השאר ארגן שם עם המפיקה ימית הגר את מבצע "כלים מהבוידם", שבו תרמו אנשים כלי-נגינה לתלמידי מוזיקה ביפו שלא היה להם במה להתאמן.
בהיותו נמצא בתחילת מרוץ הקריירה שלו, הוא מתגלה כבחור עם עקרונות. "לא אלך להתדפק על דלתות ריאליטי", הוא מבטיח. "אני גם לא חושב שאעבור אודישן".
למה?
"כי אני לא חושב שאני זמר, אלא בעיניי אני מוזיקאי, שכאשר יש לו מה להגיד, הוא אומר. "אמנם השיר מתייחס לחיים שלי, אבל הכוונה שלי היא גם לצאת החוצה".
בינתיים יצא הסינגל, שמומלץ להקשיב לו, למרות שרוזנפרב, שלדבריו קשת ההשפעות שלו נעה מאלון עדר ועד בוב דילן, טוען שאיננו זמר.
די נראה שהוא יתבדה.