ביום העצמאות של 2001 שודר בערוץ 2 פרק ספיישל של תוכנית הסאטירה הנועזת של התקופה, "זו ארצנו" עם שי גולדשטיין ודרור רפאל. באחד המערכונים קיימו שי ודרור ראיון פיקטיבי עם ראש הממשלה, שהתברר כאביב גפן. גפן ישב כשהוא חנוט בחליפה ועניבה, מאחוריו דגל ישראל ותמונת נשיא המדינה דאז משה קצב, והשיב לשאלות במיטב הקלישאות הממלכתיות: "פנינו לשלום אך לא נהסס להכות באויבינו אם נידרש לכך", "הנוער הנפלא שלנו יתגייס למען המולדת בעת הצורך", וכו'.

ברור מה היה המנגנון הקומי עליו התבסס המערכון: הניגוד המוחלט בין אביב גפן מודל 2001 - אליל הרוק הישיר והבוטה, בעל הדעות השמאלניות והלוחמניות שלא היסס לשחוט כל פרה קדושה שנקרתה בדרכו, לבין הממלכתיות המעושה והמאוסה של הפוליטיקאים שמגיעים לתפקידים בכירים וצריכים בעיקר לא להרגיז אף אחד. והנה, רק שני עשורים חלפו, ואביב גפן מודל 2022 מזכיר פחות את גפן של 2001 ויותר את הפוליטיקאים להם לעג אז.

לפני כשלושה חודשים פורסם בכלי התקשורת השונים כי גפן החל להכין את הקרקע לקראת כניסה אפשרית לפוליטיקה, ואף נעשו סקרים מטעמו במטרה לבחון את הסנטימנט כלפיו בציבור (אם כי הוא הכחיש). היום (חמישי) חוזר גפן לכותרות דווקא בשדה המוכר לו - היצירה והאמנות, כאשר עולה לשידור הסדרה החדשה שיצר והפיק, "שנות הירח", שעוסקת בהצלחתו המטאורית בשנות ה-90 ובמשברים שחווה בדרך. עלייתה של הסדרה שמהווה רטרוספקטיבה לפועלו האמנותי של גפן מהווה הזדמנות טובה לבחון האם מדובר גם בשיר הפרידה שלו, כל הדרך אל קריירה חדשה כנבחר ציבור.

תקציר הפרקים הקודמים, למי שבטעות פספס: אביב גפן נולד ב-1973 למשורר והכותב יהונתן גפן והשחקנית נורית גפן, והוא נצר לשושלת דיין-גפן המפורסמת. ב-1992 הוציא את אלבומו הראשון, "אור הירח", וכמעט מיידית הפך להצלחה מסוג שלא נראתה כמותה לפני כן בישראל, לאליל נוער ולדובר של דור מעריצים צעיר שכונה "ילדי אור הירח". הימים היו ימי האופטימיות הגדולה של תהליך השלום, וגפן סימל את הישראלי הצעיר והמורד, שלא שירת בצבא (הסיבה לכך הייתה רפואית, אבל לאורך השנים דבק בו דימוי ה"משתמט"), מוחה נגד המיליטריזם והכפייה הדתית ומטיף לשלום ואהבה בנוסח ג'ון לנון.

נקודת מפנה ראשונה בסיפור התרחשה סביב רצח יצחק רבין. בתחילת 1995 עוד הוציא גפן את השיר "שומקום", שכלל את השורה "מי זה שם הולך שיכור, זה ראש הממשלה". גפן הכחיש שמדובר בהתייחסות ישירה לרבין, אבל מכיוון שרבין המנוח היה ידוע בחיבתו לשתיית אלכוהול, רבים בציבור עשו אחד ועוד אחד והגיעו למסקנה פשוטה. בספטמבר 1995, כחודש לפני הרצח, פגש גפן את רבין כשהשניים התארחו בתוכנית חגיגית במעגל של דן שילון לראש השנה. השניים החמיאו זה לזה והחיבור הלא טריוויאלי ביניהם הפתיע רבים.

גפן ורבין נפגשו עוד פעם אחת בלבד: ב-4 בנובמבר, בעצרת הגדולה למען השלום בכיכר מלכי ישראל. גפן היה אמור לשיר שם את "מיליארד טועים", אבל בהחלטה אינסטינקטיבית בחר ברגע האחרון לשנות ל"לבכות לך", שיר אישי ועצוב שכתב לזכר חבר ילדות שלו שנהרג בתאונת דרכים, ועד אז לא נחשב לשיר בולט ברפרטואר שלו. סופו המר של הערב ידוע: יגאל עמיר ירה למוות ברבין, "לבכות לך" הפך להמנון המזוהה עם הרצח והזעזוע העמוק, וגפן קיבל לראשונה הילה ממלכתית. הוא התקרב למשפחת רבין אחרי הטרגדיה, הקפיד להופיע מדי שנה בעצרות לזכרו, ובהמשך גם כתב את השיר "מרד הדמעות" שעסק ישירות ברצח. בשלב הזה הוא עדיין נשאר שנוא נפשו של הימין, אבל מקבל לראשונה חיבוק מצד השמאל המוסדי והמפלגתי.

בשנים שלאחר מכן נשאר גפן בערך באותו מעמד: אייקון של השמאל, שנוא ומוקצה בימין. ב-1998 הוציא את השיר "בוקר טוב איראן" שמחה נגד הכפייה הדתית, וקידם את צאתו עם תליית שלטי חוצות ברחבי הארץ עם הכיתוב "בוקר טוב איראן", ללא הסבר או הקשר. שלמה בניזרי, אז ח"כ מטעם ש"ס, אמר עליו באותה שנה: "אביב גפן מעורר בי גועל בכל פעם שאני רואה אותו. הוא קערה ריקה, חסר כל תרבות, מתבטא בצורה גסה, הופעתו החיצונית מעוררת גועל, צורת שירה מבחילה. אוי ואבוי לנוער עם גיבור תרבות שכזה". מנגד, שולמית אלוני, מייסדת מרצ, אמרה עליו: "אביב גפן מוכשר מאוד. הוא אומר מה שכואב לו, מבלי להתייפייף, ואני מעריכה אנשים כאלה".

אביב גפן בהופעה חיה (צילום: בני דויטש)
אביב גפן בהופעה חיה (צילום: בני דויטש)

בשנים האחרונות משהו מהותי השתנה. גפן החל להתמרכז, להתמתן, לחזור בו מאמירות העבר, ולהתמקד פחות בשלום הפוטנציאלי בין ישראל לשכנותיה ויותר בשלום הפנימי בין השבטים השונים בעם. בימי סגר הקורונה הראשון, כאשר השיח הציבורי התאפיין בזעם רב על ההפרות במגזר החרדי והאכיפה הלא שוויונית לכאורה, גפן קיים הופעה ללא קהל ששודרה בטלוויזיה וניצל את הבמה כדי לשאת נאום הגנה על החרדים. "הרווחתי הרבה חברים בבני ברק בירושלים, חטאתי בהמון בורות בהתחלה, צבעתי את כל הדת בצבע אחיד, צבע של בורות. היום אני הרבה יותר חכם, מכיל ובוגר. אני יהודי והגיע הזמן לאחד כוחות", אמר גפן בראיון לאתר החרדי "כיכר השבת". בהמשך גם הקליט דואט עם הזמר החרדי אברהם פריד, חיבור שהתגלה לימים כהרה גורל. עוד נחזור אליו.

גם בתחומים נוספים גפן התמרכז. מי שפעם שר "נכבוש את השלום ולא את השטחים" החל להופיע גם מעבר לתחומי הקו הירוק ולדבר על כך שהתפכח ושינה את עמדותיו. מי שהתבטא פעם אחר פעם נגד בנימין נתניהו ושר עליו "בום בום, באנג באנג, כבוד ראש המלחמה על הכתפיים", פתאום נפגש והצטלם איתו (התירוץ היה הסכם הסיוע למען ענף התרבות בימי הסגר, אם כי גפן מעולם לא מונה מטעם אף אחד לשאת ולתת בשם האמנים). מי שפעם נהג לדבר נגד הז'אנר המזרחי, לעיתים ברשעות ובהתנשאות, הצטרף לתוכנית טלוויזיה משותפת עם אייל גולן (מה שזיכה אותו בביקורת מצד ה"בייס" שלו על הלגיטימציה שנתן לכאורה לגולן אחרי פרשת "משחקי חברה"). אביב גפן חדש נולד.

ייתכן שבאופן האותנטי ביותר גפן באמת השתנה והתמתן, ורצה לנצל את מעמדו הציבורי כדי להפיץ את המסרים החשובים בעיניו. אבל מכיוון שלמרות התדמית ההיפית, הוא תמיד היה אדם עם מודעות תקשורתית גבוהה, בנקודה הזו רבים החלו לחשוב שיש משהו נוסף מאחורי הדברים: הכנת הקרקע לקראת כניסה לחיים הציבוריים. מי שעוקב אחרי חשבון הטוויטר של גפן בחודשים האחרונים עשוי להתבלבל ולחשוב שהוא שייך לפוליטיקאי מכהן ולא לזמר מצליח. תמצאו שם תמונות משותפות עם פוליטיקאים מכל צדי המפה ומהרצאות בפני האקדמיה הלאומית לשוטרים, וציוצים פוליטיים-ממלכתיים כדוגמת "מברך על ההחלטה לבטל את הקמת שדה התעופה בעמק יזרעאל, די לפגוע בחקלאות הישראלית". בדיוק אותם דברים שגפן הצעיר נהנה ללעוג להם הפכו כעת לחלק נכבד מפעילותו.

כזכור, גפן כבר שיחק תפקיד מרכזי, אם כי באופן פאסיבי, בהקמתה של הממשלה הנוכחית. ח"כ ניר אורבך (ימינה), שנחשב כקול מתנדנד שעשוי לטרפד את הקמת "ממשלת השינוי", שינה את דעתו לאחר שנכח בהופעתם המשותפת של גפן ופריד בבריכת הסולטן בירושלים, ואף כתב פוסט ארוך בו תיאר כיצד שיתוף הפעולה בין הזמר החרדי והסמל החילוני גרם לו להבין סופית שהגיעה העת לממשלת אחדות. האירוע הזה סימן פעם נוספת את גפן כדמות פוטנציאלית במשחק הפוליטי.

השאלה "אם גפן ילך לפוליטיקה, באיזו מפלגה ישתלב?" מסקרנת לא פחות. מי שבעבר היה איש שמאל מובהק, כזה שנע באזורים שבין מפלגת העבודה ומרצ, הכריז לפני הבחירות האחרונות על תמיכתו ב"יש עתיד" (יאיר לפיד, אגב, מיודד עם גפן הבן וגם עם אביו יהונתן, עמו עבד ב"מעריב"), כך שזו בוודאי אופציה הגיונית.

כאמור, בדצמבר האחרון פורסם כי הופץ סקר ובו שאלות כגון "איך תשפיע כניסתו של אביב גפן לפוליטיקה על הצבעתך?", "במידה ויפתח מפלגה האם תצביע עבורו?", וכן "היכן היית ממקם את אביב גפן על המפה הפוליטית?". גפן הכחיש אז כי בכוונתו להיכנס לפוליטיקה, למרות שבראיונות עבר אמר כי הוא לא פוסל את האופציה. גורם פוליטי המקורב לגפן המשיך בשיחה עם "מעריב" את הקו הזה וטען כי גפן לא הולך לפוליטיקה.

ומה אומר האיש עצמו? בראשון האחרון השיק גפן את הסדרה החדשה, ובראיון ל"מעריב" התייחס גם לנושא הפוליטי: "אני כרגע לא נכנס לפוליטיקה, אבל אני מאוד פעיל. לגבי ההמשך באמת שאין לי מושג. אני כרגע לא רץ, אם זו השאלה". השאלה הגדולה היא האם מילת המפתח בתשובה הזו היא "לא" או דווקא "כרגע". כל עוד גפן ימשיך בהתנהלות המאפיינת אותו לאחרונה, חרושת השמועות הזו לא צפויה להיפסק.

אביב גפן בהשקת "שנות הירח", צילום: אבירן רן

השתתפו בהכנת הכתבה: קיץ ברבנר ואנה ברסקי