הפרח בגנו: הסודות מאחורי שיריו הגדולים של אביהו מדינה

הפרח בגני (1982)

מילים: אביהו מדינה. לחן: אביהו מדינה ומשה בן מוש

סיפורו של השיר נושא אותנו אל 1962, לפנימייה בקיבוץ כיסופים. אביהו מדינה, אז נער בן 14, כותב טקסט על סיפור אהבה לא ממומש כלפי מלכה יוחנן (היידן), נערה מהקיבוץ שבה היה מאוהב. קופצים אל 1981. המוזיקאי משה בן מוש, גיטריסט צלילי הכרם, הלחין על הגיטרה שלו מנגינה אבל לא הצליח לסיים אותה. "לא הצלחתי למצוא פזמון חזק", הוא מספר. "כשאביהו בא אליי לעבוד על סקיצות, השמעתי לו את הקטע. הוא שמע והלך. כעבור כמה ימים הוא חזר עם הפזמון ועם הטקסט שלו מפעם. כך נולד השיר".

ב־2017 התגלגלה לידי הקלטה של השיר "אהבת דלילה", של היוצרת והזמרת זמירה חן. הלחן של השיר היה דומה להפליא לזה של "הפרח בגני". בתוכנית "הצינור" בערוץ 10 בזמנו, שם פרסמתי את הממצאים, הכחישו חן ומדינה כי הכירו את הלחנים זה של זה.

הזמר משה הלל, שביצע בשנות ה־70 שני שירים של מדינה בפסטיבל הזמר המזרחי, טוען שהשיר הוצע לו בתחילה. "יוסף בן ישראל הציע לי את השיר", הוא טוען. "ברגע ששמעתי אותו, אמרתי ליוסף שזה שיר שיזכה במקום הראשון.

שאלתי מי כתב, וכשהוא אמר אביהו מדינה, הבהרתי לו שאני לא מוכן לבצע את השיר כי היחסים ביני לבין אביהו מדינה לא היו טובים, ואני לא אפרט למה. המלצתי ליוסף בן ישראל על זהר ארגוב. אמרתי לו שהוא זמר מעולה, שיכול להרים את השיר לגבהים". "ברגע שמשה הלל סירב בכל תוקף לבצע את השיר, אמרתי לאביהו שימצא מבצע אחר", סיפר לי יוסף בן ישראל. "הייתה לי תחושה שהשיר הזה יכול לזכות, אז הצעתי אותו לשימי תבורי".

אל תשליכני (1984)
מילים: ספר תהילים, פרק ע"א. לחן: אביהו מדינה

הדואט הראשון שהקליט מדינה היה עם שימי תבורי, בשיר שמילותיו לקוחות מפרק תהילים. השיר מתאר את הימלטו של דוד המלך מפני בנו, אבשלום, שאיים להרגו בשביל לתפוס מידיו את ממלכתו. בעת המנוסה פונה דוד המלך לאל ומבקש שלא יעזוב אותו בעת צרה: "אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי, אל תעזבי".

את הפסוקים הלחין מדינה וייעד את השיר לתבורי, זמן קצר לאחר שהלחין עבורו את השיר "ברכנו", שאיתו השתתף תבורי בפסטיבל הזמר החסידי. "ייעדתי את השיר עבור שימי לפסטיבל הזמר החסידי הבא, כי רצינו לזכות במקום הראשון", סיפר מדינה. "שימי לא כל כך אהב את השיר. הוא כינה אותו 'שיר של זקנים'. איימתי עליו. אמרתי שעד שלא יקליט את השיר הזה, אני לא אכתוב לו שירים. עברו שלוש שנים והגענו למעין פשרה: הוא הציע שנקליט את 'אל תשליכני' ביחד כדואט, כי חשב שהוא ייכשל והעדיף שניכשל יחד. בתמורה הוא רצה שאתן לו את השיר החדש שלי 'אליך אלוהיי'".

"שימי אמר לי 'שמע, ננסי, אני לא יודע מה עובר על אביהו, הוא הביא לי שני שירים "מיית" ("מת" בערבית - ד"פ), שני שירים שאי אפשר לבצע אותם. זה דיכאון'", אומר ננסי ברנדס, מעבד השיר. "ברגע ששמעתי את הקלטת שאביהו הקליט לו בה את הסקיצות, אמרתי לשימי: 'תגיד, אתה משוגע? אתה לא מבין איזה שירים אלה? אלה שירים שיהפכו לנכסי צאן ברזל. הם פונים לאוכלוסייה כל כך רחבה'. בסוף אביהו ואני שכנענו אותו, והוא הקליט את השיר".

כבר עברו השנים (1982)
מילים ולחן: אביהו מדינה

אחד השירים הידועים ביותר של זהר ארגוב, שנכלל באלבומו השלישי והמצליח ביותר "נכון להיום", בוצע על ידיו גם בהופעת הבכורה בתוכנית "עוד להיט" (1983) ובסרט "כאסח" (1984).

"לפני יותר מ־30 שנה הייתי בספרד. בדרך בין ואיאדוליד למדריד עצרתי בבית קפה לקנות סיגריות", סיפר מדינה. "בכניסה ישב על הרצפה עיוור עם גיטרה, ניגן ושר. זה היה כל כך מרגש. כשהגעתי לארץ כתבתי עליו שיר שנקרא תחילה 'העיוור', ולימים נהיה 'כבר עברו השנים'. במשך שמונה שנים השיר שכב אצלי, אף אחד לא רצה לשיר אותו, כי הוא היה מסובך קצת. ואז פגשתי את זהר ארגוב, שאמר 'אכבר! שיר בן זונה!'.

שיניתי חלק מהמילים, אבל נשאר טקסט שמתייחס לעיוור: 'ומני אז כבו עיניי, כל עולמי חשך עליי'. התמונה של אותו עיוור, מנגן בגיטרה ושר בקול שבור לא הרפתה ממני, 'כבר עברו השנים' הוא ניסיון שלי לספר את הסיפור שלו. לא הבנתי מילה אחת ממה שהוא שר, אבל את המשמעות, את הסבל, הבנתי היטב".

בחורף 1982 הוגש השיר למעבד ננסי ברנדס, שיצר את אחד העיבודים הידועים ביותר במוזיקה הישראלית. "פשוט כתבתי שיר שלאגר עוד בפתיחה", הוא מספר. "הייתה לי הזכות לעבוד בתקופה הזו שבה למעבדים היה חופש יצירתי".

רעיה (1986)
מילים: אביהו מדינה, לחן: אפוסטולוס קאלדארס

הסלואו המלטף, הנצחי והידוע של ישי לוי, נחשב לאחד התרגומים הבולטים של אביהו מדינה. גלגולו של השיר נושא אותנו לשנת 1977, אז הקליט הזמר היווני סטאמטיס קוקוטאס שיר שיצר המוזיקאי היווני אפוסטולוס קאלדארס בשם "Gie Mou" ("הבן שלי"), המגולל את סיפורו של אב כואב המנסה לעודד את בנו, שהגיע לתהום הנשייה, ולרומם את רוחו.

הזמר הישראלי הראשון שפרסם את השיר, בגרסתו היוונית, היה הבוזוקאי סטלוס (שמעון מזרחי), שהקליט אותו ב־1978 וכלל אותו באלבומו הראשון. מעבד השיר, מרקו בכר, הציע אותו ללהקת הפסגות, שבה שימש כקלידן וכמנהל מוזיקלי. "באותה תקופה התחלנו להופיע גם בחתונות, והקלטנו שירים כדי לקדם את המכירות", מספר בכר. הלהקה הקליטה את השיר בגרסה עברית, שעסקה באישה השרה על אהבה נכזבת. השיר לא הצליח והלהקה הוסיפה לבצע אותו בגרסה היוונית.

מי שניסה להצליח עם השיר בגרסה העברית היה הזמר חזי פניאן, שכתב לו מילים וקרא לו "איפה". את הגרסה השלישית של השיר כתב אביהו מדינה, לבקשתו של המוזיקאי משה בן מוש. "רעיה" הוקלט לראשונה על ידי בן טיפוחיו של בן מוש, הזמר הצעיר ישי לוי, לאלבומו השני "הנה בא היום", רק חודשיים לאחר שיצאה לאור גרסתו של פניאן. חודשים ספורים לאחר מכן הוקלט השיר גם על ידי זהר ארגוב, חברו של לוי. "אני גאה בשיר", אומר ישי לוי. "זו קלאסיקה שעדיין מבוקשת בכל אירוע וממשיכה לגעת בגברים ובנשים, כסמל להערכה והעצמה נשית״.

שבחי ירושלים (1984)
מילים: ספר תהילים, פרק קמ"ז, לחן: אביהו מדינה

אחד משירי ההלל הגדולים ביותר שנכתבו על העיר ירושלים, שהפך בלחנו של מדינה לסוג של המנון, עבר דרך חתחתים עד שהגיע לאולפן ההקלטות. ב־1970 הוקלט השיר לראשונה, בלחנו ובביצועו של המשורר והזמר החסידי יום־טוב עהרליך, שביצע אותו ביידיש. כעבור עשור ביצעה אותו הזמרת אופירה גלוסקא בפסטיבל הזמר החסידי בלחן אחר ובעברית. באותה שנה השיר הולחן בשלישית ובוצע על ידי החזן והפייטן חיים הרשטיק. שתי הגרסאות הראשונות בעברית נטו לכיוון הפיוט האשכנזי. ואז הגיע מדינה.

"ב־1976 סיפרו לי שמקיימים בירושלים פסטיבל פייטנות", סיפר מדינה בעבר. "התבקשתי לכתוב מנגינה לטקסט מהמקורות. נזכרתי בשתי השורות ממזמור קמ"ז בתהילים, הלחנתי אותן וחיכיתי שייצרו איתי קשר. חלף חודש, חלפה שנה ולא יצרו איתי קשר. בינתיים שכחתי מהשיר הזה".

"כשעבדנו על אלבום לצלילי הכרם, היה חסר לנו שיר אחרון להשלמתו", סיפר הזמר דקלון. "ביקשתי מאביהו לפשפש בסקיצות שלו, ואז במקרה כשניגנתי את הקסטה, שמעתי את 'שבחי ירושלים'. אמרתי לו שזה השיר שאני רוצה להקליט. כך, ממש ברגע האחרון, הקלטנו אותו".
"שבחי ירושלים" בלחן של מדינה נכלל באלבום "לשיר בקול ערב" שיצא ב־1984 והפך לאחד הפיוטים הידועים. הוא זכה לביצועים שונים, בהם של הזמרת היוונייה גליקריה.

כינור דוד (1978)
מילים: אביהו מדינה, לחן: יהודה בדיחי ואביהו מדינה

את "כינור דוד", משירי הדגל של שימי תבורי, הוא ביצע לראשונה בפסטיבל הזמר המזרחי התשיעי ב־1978, שהתקיים בחיפה והועבר בשידור ישיר ברדיו ובטלוויזיה. "באמצע השיר הייתה הפסקת חשמל, כל האורות כבו והתזמורת הפסיקה לנגן", משחזר שמעון כהן, המנהל המוזיקלי של הפסטיבל. "שימי המשיך לשיר בא־קפלה ובהמשך שרנו שירי חנוכה יחד עם הקהל, עד שהחשמל חזר ושימי ביצע מחדש את השיר, והגיע עמו למקום השני".

עשר שנים קודם לכן הלחין המוזיקאי יהודה בדיחי שיר חדש עם פזמון שאותו הוא הגדיר "אומנותי". "המנגינה לא נועדה למצעדי פזמונים", הוא אומר. "היא הייתה בסגנון גבוה".כשידידו אביהו מדינה הגיע אליו לעוד פגישה שבה הוא שר ובדיחי מלווה אותו בגיטרה, הם שוחחו על שירים מתאימים לפסטיבל הזמר המזרחי. "הבתים קליטים מאוד, אבל הפזמון לא ממש פסטיבלי", אמר מדינה. "אם יש לך רעיון לפזמון, אתה מוזמן לנסות להלחין אותו", ענה בדיחי. אבל היה לו תנאי אחד: "תכתוב טקסט לשיר, כי אני לא מצליח לכתוב מילים למנגינה".

אביהו הלחין את הפזמון הידוע, וכתב את השיר על דוד המלך. "אהבתי את מה שהוא עשה עם השיר ונתתי לו אור ירוק לשלוח אותו לפסטיבל", אומר בדיחי. לאחר שהשיר התקבל, הייתה לבדיחי הברקה. "רציתי שהשירים שלי בפסטיבל יבוצעו על ידי זמרים שאינם מזוהים עם הסגנון המזרחי, אז אמרתי ליוסף בן ישראל שאני רוצה שרותי נבון תבצע את השיר", הוא מספר. "רותי לא הייתה פנויה, אז אביהו הציע לשימי תבורי לבצע אותו".

שיר לאחותי (1990)
מילים: אביהו מדינה, לחן: יהודה בדיחי

הדואט המפורסם של אביהו עם אחותו הקטנה, השחקנית והזמרת נאוה מדינה, נולד בשנת 1973, אז המוזיקאי יהודה בדיחי יצא מבית קולנוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב, לאחר שצפה בסרט איטלקי מז'אנר הניאו־ריאליזם. "בדיוק ירד גשם שוטף בחוץ ועדיין הייתי בראשי שקוע בדרמטיות שבסרט", משחזר בדיחי. "מיהרתי הביתה, תפסתי את הגיטרה ובהשראת האווירה הקודרת הזו הלחנתי את המנגינה, שכתובה באקורדים מז'וריים אבל היא די מינורית. לא ידעתי תווים, אז כתבתי את המנגינה על נייר עם סימנים שעזרו לי להבין את האקורדים".

בדיחי, שרבים משיריו הוקלטו אז בקול ישראל, הגיש את המנגינה לפזמונאי עודד ספיר. השיר "אהבה של קיץ אחד" הוקלט על ידי הזמרת דינה יפת בחורף 1973. "השיר לא כל כך הצליח, למרות שהוא היה יפה מאוד לטעמי", מודה בדיחי.

בשנת 1990 הקדיש הערוץ הראשון תוכנית שלמה לבדיחי. "מכיוון שאביהו ואני היינו מאוד מיודדים, הזמנתי אותו להתארח בתוכנית", אומר בדיחי. "אביהו הפתיע אותי וזכר את השיר 'אהבה של קיץ אחד'. הוא כתב טקסט משלו בהשראת הטקסט המקורי, העוסק בזיכרונות ועלומים, והזמין את אחותו לבצע אותו בדואט בהופעת בכורה בתוכנית שלי".

להיות אדם (1986)
מילים: אביהו מדינה, לחן: משה בן מוש ואביהו מדינה

שיר הנושא מאלבומו השביעי של זהר ארגוב, התפרסם בעיקר בשל העובדה שהזמר ביצע אותו בתוכנית הטלוויזיה של מני פאר בערוץ הראשון, לאחר שהדגים לפאר כיצד נהג להזריק הרואין והצהיר כי התנקה מסמים. "אחרי שהלחנתי 90% מהשיר, ביקשתי מאביהו שישפץ אותו", אומר בן מוש. "הוא אמר לי שהשיר לא טוב".

בן מוש השמיע את המנגינה לארגוב: "הוא השתגע ואמר שהוא רוצה להקליט. אמרתי לו שאביהו טוען שהשיר לא מי יודע מה טוב, אבל זהר התעקש ואמר שהוא מוכרח להקליט את השיר. זהר דיבר עם אביהו, שכתב את הטקסט בהתאמה לסיפור חייו של ארגוב, הוסיף קטע קטן במנגינה והשיר הפך ללהיט הגדול האחרון של מלך הזמר המזרחי".

סוד המזלות (1978)
מילים: אביהו מדינה, לחן: משה בן מוש ואביהו מדינה

בשנת 1977 הגיעו אביהו מדינה וחיים משה, הרכש החדש של צלילי הכרם, לביקור בביתו של משה בן מוש, גיטריסט ההרכב. בן מוש השמיע לשניים לחן חדש שיצר. "הייתה לי מנגינה בלי פזמון", הוא מספר. "ניגנתי להם על הגיטרה את המנגינה, אביהו הוציא טייפ, והשלים את הפזמון. אחר כך הוא כתב את הטקסט הנהדר".

יעקב התמים (1971)
מילים ולחן: אביהו מדינה

את השיר, שזכה גם לשם "אל תירא ישראל" בשל פזמונו, שלח מדינה כהרגלו לוועדת פסטיבל הזמר המזרחי. מי שנבחר לבצעו היה יגאל בשן, אז כוכבה הגדול של להקת פיקוד צפון. בשן הקליט את השיר, אבל צה"ל לא הסכים לשחרר אותו להופעה.

המנהל המוזיקלי של הפסטיבל יוסף בן ישראל מיהר לחפש לו מחליף. הוא פנה אל הזמר משה הלל. "הייתי חתום אז על חוזה הופעות במועדון באילת, אז נאלצתי לסרב", מספר הלל. "לשמחתי בעל המועדון שמע את השיחה והודיע שהוא משחרר אותי מהחוזה כדי שאנצל את ההזדמנות ואופיע בפסטיבל".

הלל נפגש עם בן ישראל בתל אביב, שם נכונה לו הפתעה. "התברר לי שהפסטיבל אמור להתקיים כעבור שבוע", הוא אומר. "בחיים לא למדתי מילים לשיר תוך שבוע, אז עשיתי חזרות ושיננתי את המילים ובזמן הפסטיבל הופעתי כשהמילים כתובות על יד שמאל שלי". מפאת קוצר הזמן הוא לא יכול היה לתקן שגיאה שהופיעה בטקסט.

"נכתב שם 'ברחל הוא עבד שבע שנים, כל בוקר יאמר לה עינייך יונים, אך אוי לו בבוקר כי זוהי לאה, אמר לבן ליעקב זו הבכירה'", מצטט הלל. "אך אמור היה להיות - 'אך אוי לו בערב'. לצערי מכיוון שהכל נעשה בחיפזון, לא היה לי זמן להתעכב על השגיאה וזה נצרב כך בהקלטה. בהופעות שלי כבר שיניתי זאת".

השיר, שהגיע למקום השלישי, הכיר לתעשיית המוזיקה לראשונה את היוצר הצעיר אביהו מדינה. "בכל מקום שרו אותו", אומר הלל. "בצבא, במגרשי כדורגל, בכנסים לאומיים ואפילו בטיסות".

לבד יושבת (1984)
מילים ולחן: אביהו מדינה

"זה שיר שכתבתי בשנת 1978", סיפר לי מדינה בעבר. "כשהבת שלי הייתה תינוקת, היה לה חום גבוה. נדנדתי אותה כדי שתירגע אבל היא המשיכה לבכות. בשעה אחת בלילה תפסתי את הגיטרה ושרתי לה באלתור 'שלא תחלי עוד, שלא תכאבי'. הקלטתי את האימפרוביזציה הזו על הטייפ ושמתי במגירה. שנתיים אחר כך, במועדון של חבר ראיתי מישהי נחמדה יושבת ליד הבר, עצובה. בכל פעם שמישהו עבר לידה, היא חייכה, וכשהוא חלף, היא הייתה חוזרת לפנים העצובות שלה. ואז, כשבדמיוני התמונה הזו, כתבתי את הבתים של השיר ושיניתי את הפזמון: 'שלא תיעצבי עוד, שלא תכאבי עוד, שלא תהיי לבד יושבת בעולם אכזר".

תן לזמן ללכת (1984)
מילים ולחן: אביהו מדינה

בשנת 1976, בחתונה של חבר, הכיר מדינה זמר צעיר מרמת השרון, חיים מוסא שמו, ששר שירים בתימנית. מדינה, שזיהה את הפוטנציאל בעלם החמודות, שידך לו את חבריו, משה בן מוש ודקלון, צמד צלילי הכרם. "חשבתי שהוא צריך שפשוף ושזה יכול להיות בית הספר הכי טוב עבורו", סיפר מדינה.