בשנתיים האחרונות מתגוררת הזמרת ללה תמר (תמר בלוך) במרוקו, ממנה היא יוצאת ובאה, יוצרת וחוקרת את מוסיקת הגנאווה שידועה גם כמוסיקת הנשמה והבלוז המרוקאי, מוסיקה אקסטטית שצמחה בקהילות השחורות של צאצאי העבדים ושכירי חרב שהגיעו למרוקו, שהיוותה גם השראה ליוצרים גדולים בהם פול בולס רנדי ווסטון, רוברט פלאנט ועד ג'יימי פייג' וג'ימי הנדריקס.
"הגנאווה היא אחת מתת התרבויות במרוקו, בה מקיימים טקסים להתכנסות, רפואה, גירוש שדים ועוד. את הטקס מנחה, המ'עלם', שהוא מאסטר ומורה, מלווה בנגינה על הגימברי ( גיטרת בס עם שלושה מיתרים) תוך ליווי של שירת הקויו, שהיא סוג של 'מקהלה יוונית' שמחזיקה את הקצב. המ'עלם שר לאורך הלילה ללא הפסקה והקהל בטקס נכנס לטראנס ריפוי בריקוד ושירה"" היא אומרת. במסעותיה המוסיקליים תרבותיים, חיפשה ללה תמר מ'עלם מורה זקן, לא טכנולוגי, שיילמד אותה את רזי הגנאווה, ומצאה את מ'עלם צדיק'.
"במשך שנים חיכיתי להזדמנות לנסוע למרוקו כדי ללמוד את רזי המוסיקה המרוקאית כמו שצריך, ואז הגיעה הקורונה, ומאחר שלא היתה לי עבודה החלטתי לנצל את הפסקת החיים כשכל העולם והעולם המוסיקלי נעצר, ולנסוע למרוקו. בעזרת מכרים ואנשי קשר מרוקאים הצלחתי להגיע למרוקו, אף שבעת ההיא היתה סגורה ועדיין לא ניתנו ויזות לישראלים. השתקעתי באסווירה (מוגדור). לשמחתי מ'עלם צדיק' הסכים ללמד אותי על הגנאווה, וגם לשיר איתי. ביחד שרנו וניגנו הקלטנו וצילמנו את 'לילה סיבתין'. החשיפה לחומרים האלה היא לא רק לצרכי שימור, הם מהווים בסיס ליצירה הבאה שלי, לאלבום 'מולאת סיבת' (מלכת השבת). שיתפתי את מ'עלם צדיק ברעיונות שלי על גנאווה עם ההשפעות הנשיות המעבר בשירים מלשון זכר לנקבה. מ'עלם צדיק, תומך נלהב שלי, הוא יודע שיש לי חיבור עמוק וכבוד לתרבות הזאת".
בשבוע שעבר ללה תמר נחתה בישראל לקראת הופעתה בפסטיבל הג'אז השמיני שנפתח הערב (5-7 ביולי) במוזיאון ישראל. היא תארח בהופעותיה את המוסיקאי המרוקאי סמיר לנגוס (Samir Langus) אמן הגנאווה הראשון שגרף מועמדות לפרס הגראמי. "לאחר שפנו אלי מהפסטיבל, התקשרתי לסמיר לנגוס שחי ומופיע בניו יורק והזמנתי אותו להופיע איתי בירושלים. הוא קפץ לשמים מרוב התלהבות" היא מתרגשת. "סמיר נמנה על הדור הצעיר של הגנאווה. נפגשנו במרוקו באחד הביקורים אצל חאמיד אל קאסרי המורה שלי, והבענו משאלה, שיום יבוא, אינשאללה, ונופיע ביחד. עכשיו זה קורה. זה לא מובן מאליו שאמן מרוקאי מגיע להופיע בישראל, בירושלים".
בפסטיבל צפויים לה שני מופעים: ביום רביעי (6.7) תופיע ללה תמר במופע טריו אינטימי עם סמיר לנגוס והפסנתרנית שאשה בגלריית "הווה מתמשך". וביום חמישי (7.7) יתקיים מופע להקה מלא, על בימת קראון באוויר הפתוח.
בעשור האחרון ללה תמר חוקרת ולומדת את המוסיקה המרוקאית על כל גווניה התרבותיים הסגנוניים. "לא תכננתי להיות זמרת. הייתי עסוקה באמנויות מסוג אחר, אבל רציתי ללמוד מהידע שנלקח ממני והייתי אמורה לדעת אותו, גם כי הידע ברובו נשמר אצל הגברים בתפילות ובפיוטים" היא משתפת. היא נולדה וגדלה בישראל עם השם שנתנו לה הוריה, תמר בלוך.
ללה תמר הוא שם הבמה שלה, כינוי של כבוד לאשה בשפה המרוקאית. היא בת לאם שנולדה במרוקו, ואב יליד ברזיל. "בילדות, כמו רבים מבני הגיל שלי היה לי קשה עם השפה והתרבות המרוקאית, התביישתי בה. לקראת גיל 20 כששמעתי לראשונה את הרב חיים לוק היתה לי חוויה רגשית וחיבור עמוק למוסיקה. שנתיים ארוכות חיפשתי איך ללמוד את החומרים שלא יכולתי ללמוד אותם עם רבנים, כי אני אשה. בהמשך הגעתי אל המוסיקאי והמעבד אלעד לוי והמוסיקה הפכה להיות הבית שלי".
היא הצטרפה להרכב "זעלוק" ושיתפה פעולה עם ההרכב "אנדלושס". בשנת 2020 הוציאה אלבום בכורה "ללה תמר" בהפקתו של אורי וינוקור , פופ מרוקאי בחיכיתיה, שפה שהיתה שגורה בפי יהודי ספרד צפון אפריקה מלפני הכיבוש המוסלמי, לדינו מרוקאי שהוא עירוב של ספרדית, עברית ערבית מרוקאית. סינגל מהאלבום שלה "כפרה" נחת בפלייליסט של גלגלצ.
בשנים האחרונות ללה תמר מקיימת שיתופי פעולה מוסיקליים מופיעה בפסטיבלי ענק ברחבי העולם, כולל בפני קהל מוסלמי, לפסטיבל הג'אז בירושלים הגיעה בסיומו של טור הופעות בפורטוגל. "הקהל שלי מורכב מצעירים ומבוגרים".
נולדת בישראל, אבל את עושה את המסלול ההפוך שעשו הוריך שעלו לישראל, והפכת למהגרת במרוקו.
"דווקא בישראל הרגשתי מהגרת עם האמנות שלי. במרוקו אני עושה אמנות שכולם מבינים אותה כי אני בת המקום ויודעת את השפה, אמנם עולם המוסיקה הוא עולם גברי ולנו הנשים זו עבודת חיפוש מאתגרת. אני לא יודעת כמה זמן אשאר לגור במרוקו. מרוקו עבורי היא בית תרבותי ואמנותי, אבל כתמיד אני מתרגשת להופיע בארץ".
פסטיבל הג׳אז
מוזיאון ישראל ירושלים 5-7.7