"שוב (חזרת פתאום)"
שמוליק קראוס וג'וזי כץ, 1976
מילים: דפנה עבר־הדני, לחן: שמוליק קראוס
השיר, העוסק בזוג שנפרד וחזר, זכה למספר דואטים מוצלחים: הראשון הוקלט בידי שמוליק קראוס וג'וזי כץ לחגיגת הזמר העברי בשנת 1976, בעיבודו של אבנר קנר. "אחרי שהוא הפך לשלאגר מיידי בחגיגת הזמר, התחלנו להופיע איתו", מספרת כץ.
בשנת 1983 הוקלט השיר כדואט של הזמרת חוה אלברשטיין והזמר אריק סיני לאלבומה ה־29 של אלברשטיין, "נמל בית". בגרסה זו נוספו שני הבתים שהושמטו בגרסה הראשונה. לאורך השנים הדואט בוצע גם בידי אפרת גוש ויוני בלוך, אסף אמדורסקי ויעל קראוס, והשנה הוקלט על ידי אריק סיני וקרן פלס.
"דואט פרידה"
גלי עטרי ומני בגר, 1981
מילים: רחל שפירא, לחן: ירוסלב יעקובוביץ'
הדואט נולד בשנת 1981, זמן קצר אחרי צאת אלבום הבכורה של מני בגר, “רוק תל אביב“, ובעוד גלי עטרי וירוסלב יעקובוביץ’ עבדו על אלבומה השני, “קח אותי הביתה“. בעקבות הצלחת הדואט יצאו השניים לסיבוב הופעות משותף ברחבי הארץ.
“יום אחד ירוסלב צלצל אליי ואמר לי שיש שיר שהוא יצר עם רחל שפירא עבור האלבום של גלי ומיועד להיות דואט עם זמר", משחזר בגר. "ירוסלב אמר לי: 'ייעדנו את השיר לזמר מסוים, אבל זה לא יצא לפועל וחשבתי עליך. תבוא לשמוע אותו, ואם הוא ימצא חן בעיניך, תשיר עם גלי'. הגעתי לאולפני 'טריטון' וגיליתי שגלי כבר הקליטה את החלק שלה, ורק החלק של הזמר נשאר ריק.
בהתחלה היססתי כי ידעתי שזה מיועד לזמר אחר והרעיון להיות אופציה שנייה לא כל כך מצא חן בעיניי, אבל בגלל שאני אוהב את ירוסלב הסכמתי. עשיתי טייק שירה וראיתי בקונטרול את כל אנשי חברת התקליטים מתמוגגים. עשיתי טייק אחד והם כל כך התלהבו ממנו, שהוא נשאר".
"אל תשליכני"
שימי תבורי ואביהו מדינה, 1984
מילים: ספר תהילים, פרק ע"א, לחן: אביהו מדינה
הדואט הראשון שהקליט אביהו מדינה בקריירה שלו הולחן על ידיו ויועד במקור לשימי תבורי, שישיר אותו בפסטיבל הזמר החסידי. “שימי לא כל כך אהב את השיר, הוא כינה אותו ‘שיר של זקנים’“, סיפר מדינה בעבר. “איימתי עליו. אמרתי שעד שלא יקליט את השיר הזה, אני לא אכתוב לו שירים. עברו שלוש שנים והגענו למעין פשרה: הוא הציע שנקליט את ‘אל תשליכני’ יחד כדואט, כי חשב שהוא ייכשל והעדיף שניכשל יחד. בתמורה הוא רצה שאתן לו את השיר החדש שלי ‘אליך אלוהיי’“.
“שימי אמר לי: ‘שמע, ננסי, אני לא יודע מה עובר על אביהו, הוא הביא לי שני שירים מדכאים שאי אפשר לבצע אותם“, אומר מעבד השיר ננסי ברנדס. “אבל ברגע ששמעתי את הקלטת שאביהו הקליט לו בה את הסקיצות, אמרתי לשימי: ‘תגיד, אתה משוגע? אתה לא מבין איזה שירים אלה? אלה שירים שיהפכו לנכס צאן ברזל. הם פונים לאוכלוסייה כל כך רחבה’. בסוף אביהו ואני שכנענו אותו, והוא הקליט את השיר“.
"שיר נבואי קוסמי עליז"
יוני רכטר ועלי מוהר, 1985
מילים: עלי מוהר ויוני רכטר, לחן: יוני רכטר
בשנת 1983, כתב יוני רכטר בדירתו התל־אביבית את המנגינה, ובהמשך את הבית הראשון למה שהפך ל“שיר נבואי קוסמי עליז“. רכטר נסע לעלי מוהר, שהתגורר בירושלים, הביא לו את הלחן והבית הראשון, וזה השלים את החסר. מוהר סיפר בראיונות ששם השיר הוא בדיחה פרטית שלו ושל רכטר: הוא הסביר כי הבית הראשון עוסק בעתיד (“לך ישר, אל תפחד“), השני בקוסמוס (“כמו שביל החלב“) והאחרון (שבו מוזכרת השחקנית הצרפתייה בריז’יט בארדו) עליז מדי.
באותה שנה השיר בוצע כדואט בידי גידי גוב ורכטר בהופעותיהם והצליח (אך לא הוקלט). בשנת 85’ עבדו רכטר ומוהר על אלבום משותף, “בגובה העיניים“, שבו מוהר תפס את מקומו של גוב בדואט. מיד עם צאתו, השיר בוצע בידי השניים בבכורה בתוכנית הטלוויזיה “עד פופ“ (ערוץ 11), נהפך ללהיט, ובמרוצת השנים לקלאסיקה.
"מריומה יומה"
חנה לסלאו וג'קי מקייטן, 1985
מילים: אלון אבידר, לחן: דוד קריבושי
“לפני ‘מריומה יומה’ חנה הקליטה ל’סיבה למסיבה’ את השיר ‘סבתא זפטה’, שנוצר כפרודיה על התקופה שבה היו מתקיפים קשישים ברחובות“, מספר דוד קריבושי. “לאור הצלחת השיר, הדמות של סבתא זפטה הפכה לאורחת קבועה בתוכנית, והחלטנו להמשיך עם הפרודיה – הפעם על המוזיקה הים־תיכונית. אותן שנים היו שנים שאמנים אשכנזים פתאום הקליטו שירים בסגנון ים־תיכוני. אהרל’ה גולדפינגר, המפיק של ‘סיבה למסיבה’, אהב את הרעיון, אז אלון אבידר ואני יצרנו את ‘מריומה יומה’ וייעדנו אותו לדואט בין חנה לג’קי“.
אבל אז התעורר קושי. “חנה הציעה להביא את ג’קי לתוכנית, אבל מישהו מהאליטה האשכנזית לא רצה להזמין אותו כי הוא מזרחי“, אומר קריבושי. “חנה התעקשה ואמרה שאם ג’קי לא מתארח בתוכנית, היא לא מבצעת בה את השיר לבד, ואז השתכנעו בטלוויזיה. אחרי ההופעה השיר הפך ללהיט ענקי“.
"לשיר איתך"
בעז שרעבי ושושנה דמארי, 1987
מילים: אהוד מנור, לחן: בעז שרעבי
“יום אחד כתבתי מנגינה, הבאתי אותה לאהוד מנור וביקשתי ממנו: ‘תכתוב מילים לדואט’“, משחזר בעז שרעבי. “אהוד ישב מולי, לקח עט ונייר וכתב את השיר. אחרי כן הוא הציע: ‘מה דעתך שאתה ושושנה דמארי תשירו אותו?’. קפצתי מהכיסא. נסענו לשושנה הביתה. היא אמרה: ‘בעז, מדוע באתם? מה אתם רוצים?’. עוד לפני שאהוד התחיל לדבר היא אמרה: ‘אל תדבר, אני מקליטה’. ירון בכר עיבד את השיר, נכנסנו לאולפן והקלטנו“.
"מה זאת אהבה"
ריקי גל ומתי כספי, 1988
מילים: אהוד מנור, לחן: מתי כספי
הדואט הפותח את אלבומה השני של ריקי גל, פרי שיתוף הפעולה שלה עם מתי כספי, זכה להצלחה כבירה. “בעבודה על האלבום השני, שנקרא על שם השיר, הגיע הטקסט מאהוד מנור ונשמע לי מתוק מדי, אמריקאי באופיו“, מספרת גל. “בתחילה התנגדתי לשיר, וכעבור שעה של שיחה, השתכנעתי שהוא יפה ומאתגר, והסכמתי להקליט אותו. בתוך שניים־שלושה טייקים הבנתי שקורה קסם, התרגשתי וסקרן אותי לדעת איך יקבלו אותו. היום אני משוכנעת שזה מאסטרפיס נדיר ושחיבור הקולות של מתי ושלי מעיד על הרמוניה רגשית ומקצועית, מלב אל לב“.
"תחת עץ האהבה"
יוסי בנאי ונורית גלרון, 1988
מילים: מיכל סנונית, לחן: אילן וירצברג
בשנת 1988 הפיק אילן וירצברג מוזיקלית את האלבום “ציפור הנפש“, המבוסס על קטעים ושירים מספרה של מיכל סנונית. הלהיט מהאלבום היה “תחת עץ האהבה“, שהלחין וירצברג וביצעו בנאי וגלרון. “עלה הרעיון שנורית תעשה דואט עם יוסי, שמיד הסכים“, מספר וירצברג. “מה שהפתיע אותי במהלך העבודה איתו היה שלמרות היותו אמן ותיק ומוערך כל כך, הוא היה חסר ביטחון כזמר והיה זקוק לחיזוקים שהוא בסדר. ואכן הוא היה מעולה, ומה שהיה לו מבחינת יכולת ההגשה של שיר, אין להרבה זמרים. מובן שגם נורית היא זמרת מופלאה עם עומק ויכולת ביטוי עשירה, והשילוב הנהדר תרם להפיכתו של השיר לקלאסיקה“.
"זה הכל בשבילך"
דני סנדרסון ומזי כהן, 1990
מילים ולחן: דני סנדרסון
דני סנדרסון ומזי כהן הכירו כשהוא בחן אותה ללהקת גזוז. במקור נקרא השיר “הו יענקל’ה“, וסנדרסון, שחשב שהוא מתאים לדואט, הציע אותו ליהודית רביץ. רביץ סירבה, אך הציעה לסנדרסון לשנות את המילה “יענקל’ה“ לשם קומוניקטיבי יותר. סנדרסון בחר ב“דון קישוט“. סנדרסון חשב לגנוז את השיר, בייחוד לנוכח העובדה שחברת התקליטים לא אהבה אותו, אבל בעידוד המוזיקאי יהודה עדר, החליט להקליט אותו ובחר בכהן לתפקיד הנשי. השיר נכנס לאלבום הסולו הרביעי של סנדרסון, “קופץ לשנייה“ (1990).
"הכול פתוח"
עופר לוי ולאה לופטין, 1993
מילים ולחן: נעמי שמר
השיר “הכל פתוח“ החל את דרכו כשיר שנעמי שמר הקליטה בשנת 93’ לקלטת הילדים שלה, “אצלנו בפסנתר“, וביצעה אותו עם חיים צינוביץ’, מיקי קם, רינת גבאי וחבורת ילדים. “יום אחד צלצל אליי המפיק גברי מזור ואמר לי: ‘שמעתי בקלטת ילדים של נעמי שמר שיר בשם ‘הכל פתוח’, ואני רוצה לעשות חידוש לשיר הזה עם זמר ים־תיכוני“, משחזרת לאה לופטין.
“הוא ראה את עופר לוי מופיע, והציע שניפגש. לא הכרתי לפני כן את עופר, אבל לקראת הפגישה שמעתי אותו בתוכנית של יוסי סיאס ונפלתי מהביצועים שלו. חזרתי לגברי ואמרתי לו: ‘אחלה רעיון. יוצא דופן’. פגשתי את עופר ואשתו דאז אילנה, שהיו מקסימים, באולפן של המעבד יוג’י גבאי. הייתה בינינו כימיה מהרגע הראשון. בדצמבר 93’ השיר יצא לרדיו, וכעבור שבוע כבר לא הפסיקו להשמיע אותו. מאז הוא נהפך לקלאסיקה“, היא מוסיפה.
איך נעמי שמר הגיבה לדואט?
“לנעמי היה קצת מוזר בהתחלה עם הפיכת השיר לים־תיכוני, היא לא ידעה איך לאכול את זה, אבל בהמשך היא פרגנה מאוד“.
הדואט הצליח כל כך, עד כי בהמשך חברו לופטין ולוי להקלטת אלבום דואטים משותף: “הארץ המובטחת“ (1995).
"פרי גנך"
אביבה אבידן ואלי לוזון, 1994
מילים ולחן: יוני רועה
השיר נכתב בשנת 89’ בידי יוני רועה, לאחר שפגש את עליזה, אמו של סגן חן ברוד ז“ל, חבר ילדותו שנהרג בתאונה מבצעית בעת מילוי תפקידו בגיל 21.
“בשנת 91’ עבדתי על אלבום הבכורה שלי ‘יהיה בסדר’, ואביגדור בן מוש, מפיק האלבום, אמר שחסר לו שיר שקט“, מספרת אביבה אבידן. “יוני רועה, שאיתו עבדתי על האלבום, ניגן בספונטניות על הקלידים את השיר. בעלי דאז, יקי אבידן, התלהב ממנו ורצה שאקליט אותו, אבל יוני התנגד כי טען ש’לא כל אחד יכול לשיר אותו’. בעלי התעקש, וכשיוני שמע אותי מבצעת אותו, הוא נתן לי אותו. הקלטתי את השיר והוצאתי אותו כסינגל, אבל הוא נכשל“.
שנתיים לאחר מכן נכנס הזמר אלי לוזון לתמונה. “כשיוני השמיע לי את ‘פרי גנך’, לא ידעתי למי ולמה הוא כתב את השיר, אבל אמרתי לו שהוא צריך להיות דואט“, מספר לוזון. “כשהבת של אביבה חגגה בת מצווה במועדון ה’פלקה’, אביבה רצתה שנבצע בספונטניות את השיר יחד. זרמתי בגלל שזו הייתה השמחה שלה. שרנו את זה והקהל השתולל. המפיק גברי מזור, שנכח באירוע, אמר לנו: ‘אם אתם מקליטים את השיר כדואט, אני מכניס אתכם ל’סיבה למסיבה’, שהייתה התוכנית הכי פופולרית בטלוויזיה. הקלטנו את זה, והשיר הפך להמנון“.
"שניים"
שלמה ארצי וריטה, 1996
מילים ולחן: שלמה ארצי
הדואט המצליח ביותר של שלמה ארצי מבחינת דירוג במצעדי הפזמונים היה “שניים“, שהוקלט כשיר הנושא של אלבומו ה־20 והכפול. לצורך ההקלטה, בחר ארצי בריטה לבצע איתו את השיר, שנהפך מיד ללהיט ונבחר בסוף אותה שנה ל“שיר השנה“ במצעד השנתי.
"צאי אל החלון"
אתניקס ואייל גולן, 1997
מילים: זאב נחמה, לחן: זאב נחמה ותמיר קליסקי
בשנת 1996 חיפשו חברי להקת אתניקס, זאב נחמה ותמיר קליסקי, זמר מזרחי כדי להפיק לו אלבום פרי עטם. לאחר שראו את אייל גולן, אז זמר מועדונים עם שני אלבומים, במופע הטלוויזיוני “זהר בדשא“ לזכרו של זהר ארגוב, החליטו כי הוא המתאים למשימה. “כשסיימנו לעבוד על האלבום של אייל גולן, התחלנו להגיע לתחנות רדיו ולנסות ולקדם את הסינגל מתוכו, ‘לב של גבר’, ולא קיבלו אותו בשום תחנה“, מספר זאב נחמה. “צלצלתי לדן שילון וביקשתי ממנו לתת צ’אנס לאייל.
הוא אמר: ‘אני מוכן לתת לו במה, בתנאי שהוא יבצע שיר אחד שלו, אתם תבצעו את השיר ‘תותים’, והשיר השלישי מוכרח להיות דואט שלכם איתו’. במקור ‘צאי אל החלון’ לא נכתב כדואט, אבל הפכנו אותו לכזה בשביל התוכנית. הופענו עם השיר בתוכנית של דן ויום למחרת כבר נוצרה היסטריה, והאלבום נמכר בכמויות אדירות“.
"למה הלכת ממנו?"
טיפקס ושרית חדד, 1997
מילים ולחן: קובי אוז
בשנת 97’ הוזמנה שרית חדד בידי קובי אוז, סולן טיפקס, להקליט עמו בדואט את השיר “למה הלכת ממנו?“ לאלבומה של הלהקה “נשיקה לדוד“. השיר הפך ללהיט ענקי. “מהרגע שהנערה שרית חדד חיממה את טיפקס בכנרת, היא נשתלה לי בנשמה עם הסלסולים המושלמים שלה“, אומר סולן הלהקה קובי אוז.
“אני הקרחתי, אבל עמוק בלב הייתי זמרת מתולתלת. ‘למה הלכת ממנו?’ הוא סוג של שיר פרידה משדרות. התושבים שואלים, על רקע מוזיקלי בהשראת ‘מחכים למשיח’ (של שלום חנוך), למה עזבתי, ואני, בעזרת קולה חודר השריון של שרית, פולט רצף של התנצלויות וחלומות להגשמה. את הקליפ השחור־לבן הזכור לטוב ביימתי באולפני הרצליה בעזרת ניירות A4 שחורים ולבנים שהדפסתי וגזרתי, והשאר היסטוריה: שרית חדרה למיינסטרים, ואנחנו המשכנו לככב בשדרות המיינסטרים“.
"זה כל הקסם"
נמרוד לב ואורלי פרל, 1998
מילים ולחן: נמרוד לב
“השיר ‘זה כל הקסם’ נכתב ברגע, בבת אחת, עם הגיטרה על המדרגות בכניסה לביתי“, מספר נמרוד לב. “בתחילה כתבתי את השיר בלשון זכר בלבד, אך חמי רודנר, שהפיק את אלבום הבכורה שלי, הציע לצרף את אורלי פרל לשיר, אחרי שנפרדנו. די תסכל אותי שדווקא בלדה רומנטית שקטה, שלא הרגשתי שמייצגת אותי, הפכה ללהיט איקוני.
רציתי להיות קשוח ומחוספס, אבל חברת התקליטים שמה את ‘זה כל הקסם’ בפרונט. ניסיתי להתנער מזה ככל האפשר, אפילו הרחקתי עד למוזיקה אלקטרונית. אני תופס את עצמי כיוצר ורסטילי ששוחה היטב בז’אנרים השונים ואוהב להתנסות בהם. אני אוהב את השיר מאוד, אבל רק בשנים האחרונות נפל לי האסימון בנוגע לסוד קסמו של ‘זה כל הקסם’: הקסם טמון בחיבור ביני ובין הגיטרה וברבדים העמוקים שהיא מצליחה להוציא ממני: רק אני והיא, בלי שום פירוטכניקה מסביב. אולי חששתי להיות חשוף לעיני כל. אחר כך כבר התאהבתי בשיר כמו כולם, כי בלתי אפשרי לעמוד בפניו, הוא כובש“.
"כל אחד רוצה"
אריק איינשטיין ושלום חנוך, 1999
מילים ולחן: שלום חנוך
20 שנה לאחר שיצאו לסיבוב הופעות משותף חזרו אריק איינשטיין ושלום חנוך לשתף פעולה, ממש כמו בראשית שנות ה־70, באלבום “מוסקט“, שבו גם שרו שני דואטים: “כל אחד רוצה“, וחנוך השתתף בשירה בסוף השיר “מעבר לכתף“. לאור הציפיות הגבוהות משיתוף הפעולה בין השניים, בחברת התקליטים לחצו עליהם להקליט כמה דואטים והימרו ש“גיטרה וכינור“ יוכל להיות דואט הלהיט, אך חנוך סירב, כי סבר שלא נכון ששני גברים ישירו שיר אהבה על זוג. בפועל, את “כל אחד רוצה“ חנוך הקליט לאחר לחצים. בראיונות שונים הסביר חנוך כי אף שאיינשטיין היה מעוניין שהם ישירו כמה דואטים באלבום, הוא לא רצה לקחת את הפוקוס מאיינשטיין מסיבות אמנותיות.
"דרכנו"
שרית וינו־אלעד וחני פירסטנברג, 2001
מילים: יעקב רוטבליט, לחן: יזהר אשדות
השיר נכתב בשנת 1986 והוקדש לאורנה, אשתו של יעקב רוטבליט, שהתמודדה עם מחלת ALS. הוא בוצע לראשונה בידי דני בסן ונכלל באלבומו “הילד שבי“ (1989). את גרסת הכיסוי לשיר הקליטו חני פירסטנברג ושרית וינו־אלעד, כחלק מפסקול הסדרה “הבורגנים“. “בחירת השיר נעשתה בשיתוף פעולה עם במאי הסדרה איתן צור“, אומר היועץ המוזיקלי קובי בן עטר. “ערוץ 2 היה אז בחיתוליו. החלטנו שבסוף כל פרק נשלב גרסת כיסוי לשיר ידוע.
איתן סיפר לי על סצנת חתונה שבה חברה טובה עושה מחווה לחתן ולכלה ומבצעת שיר מריר, אבל אופטימי. נזכרתי בשיר של דני בסן וידעתי שזה השיר המתאים. היה משהו נורא אותנטי בלבחור את חני ושרית לבצע את השיר ולא זמרים מקצועיים. עם העיבוד האגדי של יזהר אשדות נוצר משהו מרענן. אף אחד מאיתנו לא ציפה להצלחה כזו גדולה. היה ברור לנו ששרית וחני מתאימות כי הייתה להן אוריינטציה של זמרות. אחרי הצלחת השיר הן ניסו להקליט עוד שירים ולנצל את יכולות השירה לדברים אחרים. זה היה בינגו“.
השיר הצליח כל כך, עד כי ראש הממשלה דאז אריאל שרון אמר בראיון לתקשורת על המצב הביטחוני הקשה בזמן האינתיפאדה השנייה: “כמו ששרות שתי הבחורות הנחמדות מ’הבורגנים’: לא קלה היא הדרך’“.
“עלש“
שלמה ארצי ושמעון בוסקילה, 2000
מילים בעברית: יהודה מסס ושלמה ארצי, מילים בערבית מרוקאית: מייק קרוצ'י, לחן: שמעון בוסקילה
בסוף שנות ה־80 החל היוצר והזמר יהודה מסס, יליד נתיבות, להופיע בפאבים והקים הרכב שאליו צירף את חבר נעוריו שמעון בוסקילה כבסיסט וכמתופף. בהמשך התפרק ההרכב, וכל אחד מהם פנה לדרכו. “בשנת 97’ התחשק לי להקליט אלבום, ובאופן טבעי עלה לי בראש לפנות לשמעון, גם כחבר וגם כמוזיקאי שאני מעריך מאוד“, מספר מסס.
“אני כתבתי את מילות השירים ושמעון הלחין אותם והפיק מוזיקלית. אחד השירים היה ‘עלש’. בזמן העבודה על השיר, שמעון חשב שהוא מתאים יותר כדואט, בעברית ובמרוקאית. הוא שידך ביני לבין היוצר והזמר מייק קרוצ’י, שכתב ושר את המילים המרוקאיות, ואני כתבתי ושרתי את המילים בעברית. השיר נכתב על קרובת משפחה של אשתי שנהרגה בתאונת דרכים. הקלטנו את השיר בגרסת בלדה ושחררנו אותו לרדיו בשנת 99’. השיר החל לתפוס תאוצה והושמע בתחנות. בינתיים המשכנו לעבוד על האלבום“.
באותה שנה הפיקו חבריו של מסס, איש התקשורת שמעון בן שמחון והבמאי אשר נחמיאס, סרט תיעודי לערוץ 22, שעסק בחייו של בוסקילה. מסס התארח בתוכנית וסיפר על היכרותם ודרכם המשותפת. בסוף הסרט נראה בוסקילה מבצע במרוקאית את “עלש“. “בשבת אחת משעממת צפיתי בטלוויזיה בתוכנית על נתיבות ושם ראיתי את שמעון מבצע את ‘עלש’“, סיפר שלמה ארצי בעבר.
“רשמתי לי על פתק את השם ‘שמעון בוסקילה’ כדי לא לשכוח. רצה הגורל וכעבור שלושה חודשים ישבתי באולפני ההקלטות זאזא, הגיע טנדר, וכמה מוזיקאים, בהם אחד שדומה לו, ירדו ממנו. שלחתי מישהו לשאול אותו אם הוא שמעון בוסקילה ואם הוא מסכים לשיר איתי שיר. שמעון הסכים, ונהג להגיע להקלטות באוטובוס מנתיבות לתל אביב, כי לא היה לו רכב“.
“כששלמה ארצי הציע לשמעון להקליט את ‘עלש’, קיבלתי טלפון משמעון שאמר לי: ‘זוכר את השיר שהוצאת לאחרונה לרדיו? תעשה לי טובה, תנמיך איתו פרופיל כי יש לי פה הזדמנות להתחיל קריירה. לא בכל יום שלמה ארצי פונה למישהו’“, נזכר מסס. “התלבטתי קלות כי הרגשתי שזה שיר טוב, אבל החלטתי לפרגן לשמעון ואיחלתי לו הצלחה.
כעבור כמה ימים קיבלתי טלפון נוסף משמעון, והוא אמר לי ששלמה מבקש בית נוסף לשיר. כתבתי משהו ושלחתי, אבל הוא לא השתמש בזה. שלמה שינה קצת את הטקסט. למשל, אני כתבתי: ‘כשהייתי לבד עד בואך’, ושלמה שינה ל’הייתי לבד עד בואך’. הוא גם הוסיף את המשפט: ‘לא הבנתי מה שם קרה לך, אם ירדת או עלית עד למעלה’. לא פגשתי מעולם את שלמה ארצי ומעולם לא דיברנו, אבל השיר התפוצץ ברדיו, ואני שמח על הזכות הזו“.
“חלום מתוק“
מושיק עפיה ושלומי סרנגה, 2002
מילים: יוסי גיספן, לחן: סוטיס וולאניס
“באותה תקופה מי ששלט בז’אנר המזרחי היה רוני רותם“, סיפר לי סרנגה בראיון בעבר. “יום אחד מושיק הקליט אצלו את השיר היווני ‘Poso Mou Lipi’ בעברית, והיה חסר להם מישהו שישיר ביוונית. רוני צלצל אלי וביקש שאגיע לאולפן להקליט את הקטע היווני. הוא ידע שהייתי שר את השיר הזה לפעמים בהופעות שלי. בדיוק הייתי לפני אימון בחדר כושר כשהוא התקשר. עזבתי הכל ונכנסתי לאולפן, הקלטתי את השיר במשך כמה דקות והלכתי. לא האמנתי שהוא יהפוך ללהיט כזה גדול. במשך חצי שנה הוא היה הלהיט הכי גדול בכל המועדונים, והיה גם השיר היווני הראשון שנכנס לגלגלצ. זו הייתה היסטריה“.
“לכל אחד יש“
שלומי שבת וליאור נרקיס, 2000
מילים: עוזי חיטמן, לחן: שלומי שבת
“יובל ניצני, המנהל שלי, תיאם לי פגישה עם עוזי חיטמן בביתו“, סיפר ליאור נרקיס בראיון בעבר. “פגשתי את עוזי והוא הגשים לי חלום. הפגישה עם עוזי שינתה את חיי. עוזי כתב לי את ‘לכל אחד יש’, שיר אהבה שלו לאשתו, איה, ואז המנהל שלי פנה לשלומי שבת שילחין את השיר. בהתחלה שלומי היסס, כי לא הייתי מוכר כל כך, אבל בסוף הוא הסכים. כשהשמעתי לו את הסקיצה, הוא לא כל כך אהב את התוצאה, וכדי להכווין אותי הוא הקליט גרסה משלו לשיר. עוזי, על דעת עצמו ומבלי ליידע אותנו, חיבר בין הגרסאות באופן מלאכותי והשמיע את זה לשלומי. שלומי היסס אם זה נכון לשחרר דואט איתי, כי שוב, לא הייתי מוכר. עוזי התעקש, שלומי השתכנע והשאר היסטוריה“.
"עד סוף העולם"
חיים משה ויואב יצחק, 2002
מילים: יוסי גיספן, לחן: שמעון בוסקילה
“באותם ימים חברי הטוב יוסי בן דוד שיגע אותי שנכתוב יחד שיר“, נזכר הפזמונאי יוסי גיספן. “לילה אחד הוא התקשר אליי בלילה ואמר: ‘יש לי לחן טיל, אני שולח לך אותו, תכתוב לו טקסט דחוף. חיים משה ויואב יצחק צריכים להקליט אותו לפרויקט ‘שניים סוכר’. אמרתי לו: ‘אני עייף, שלח את הלחן ודבר איתי בבוקר’. הוא שלח לי לחן, שמעתי את יוסי שר לי את המנגינה, ואמרתי: ‘איזה יופי’.
קמתי בבוקר, כתבתי טקסט על סיפור ההיכרות שלי עם זוגתי דליה, והכתיבה זרמה בצ’יק. צלצלתי ליוסי ושלחתי לו את הטקסט. הוא חזר אליי ואמר: ‘איזה יופי! איזה טיל!’. ואז הוא הוסיף: ‘זה לא לחן שלי. שמעון בוסקילה היה אצלי אתמול בערב, שיגעתי אותו שיעשה לי לחן, הוא ניגן וחנטרש משהו. אמרתי לו: ‘בוא נקליט את זה’. הוא לא רצה והלך’. אמרתי ליוסי: ‘לא עושים דבר כזה’. אבל הוא הרגיע אותי שזה בסדר“.
השיר הוקלט בידי משה ויצחק, ונהפך ללהיט מהרגע הראשון. “לשמחתי, השיר הזה תפס מקום של כבוד בקריירות של שניהם“, אומר גיספן. “אני מתרגש לשמוע שהשיר הזה הכניס אנשים לחופה. זה שיר שהוא הצהרת אהבה פשוטה, כנה, והרלוונטיות שלו נשארה. אני שמח שהשיר נכנס לפנתיאון שירי האהבה הקלאסיים“.
"שמיים כחולים"
מלי לוי ושמעון גרשון, 2003
מילים ולחן: שבתאי (סבי) גרשון
אחד הדואטים המפתיעים ביותר במוזיקה המקומית נולד כחלק מלהקת המשולש, שכללה את הכדורגלן לשעבר שמעון גרשון, את אשתו הדוגמנית והשחקנית מלי לוי ואת אחיו, המוזיקאי שבתאי (סבי) גרשון, שכתב והלחין את שירי הלהקה. גרשון ולוי, שניסו מזלם בשירה, הוציאו במסגרת הלהקה את האלבום “להיות צלול“, ומתוכו בלט במיוחד הדואט “שמיים כחולים“. “הכי לא ציפינו להצלחה הזו“, סיפרה לוי בעבר. “ישבנו בבית, בסלון, פשוט התחלנו לכתוב יחד ולשיר, ופתאום זה מה שקרה. זו הייתה הרפתקה רצינית ומוצלחת. בהתחלה אנשים הופתעו שקפטן הפועל תל אביב והדוגמנית הולכים לכיוון הזה, אבל מהר מאוד הבינו שאנחנו רציניים בנושא וכי יש מקום למוזיקה“.
"רבות הדרכים"
דניאל סלומון ודנה עדיני, 2005
מילים ולחן: דניאל סלומון
"השיר ‘רבות הדרכים’ נכתב בשנת 2003 משתי סיבות עיקריות“, מספר דניאל סלומון. “האחת היא שרציתי מאוד לכתוב שיר שהבתים שלו יהיו סוג של היפ הופ והפזמונים יהיו קלאסיים ומושרים. חשבתי שזה יהיה יפה לשלב את שני העולמות האלה בשיר. פגשתי באותה תקופה את הילה ניסימוב (שורטי) וחשבתי שנוכל להקליט משהו כזה יחד.
בעצם כתבתי את השיר בגלל סיפור פרידה שהיא עברה וסיפור פרידה שאני עברתי - חשבתי שהיא תשיר אותו בחצי ראפ ואני אשיר את הפזמונים. בסופו של דבר הקלטנו סקיצה לשיר הזה, אבל משהו לא מספיק עבד והשארתי את השיר בצד. אחר כך פגשתי את דנה עדיני בטיסה לציריך. נהיינו זוג מהר מאוד, ובשנייה ששמעתי את דנה שרה, התרגשתי עד עמקי נשמתי והחלטתי להציע לה לשיר את השיר הזה. בהתחלה היא היססה מאוד, היא לא הייתה בטוחה שהיא רוצה לשיר אותו, אבל אז היא הלכה על זה.
הקלטנו את זה, ואני מודה שעד הרגע האחרון חששתי ולא הייתי בטוח אם מדובר ביצירה טובה. השיר הזה יצא כסינגל שני אחרי ‘אהבה’, וההתפוצצות שלו הייתה בלתי רגילה והרבה מעבר למה שחשבתי. עד היום הוא מושמע המון, בכל יום, ואני מקבל עליו תגובות מאנשים ששרים לי אותו ברחוב. אני שמח שהשיר הזה נהיה חלק מהדנ“א שלי. אחד הדברים המעניינים הוא שדנה ואני שרנו את השיר הזה כזוג, והוא לא מספר באמת את הפרידה שלנו, שאנחנו חווינו, אלא מספר על פרידה אחרת שקשורה אליי. זה שיר שההשראה שלו חבויה בעומקי הנפש“.
"דבש"
ארי גורלי ורעות יהודאי, 2008
מילים: טל רביב, לחן: ארי גורלי
“השיר ‘דבש’ זכה קודם לכן ללחן של שמוליק נויפלד ובוצע בידי מירי מסיקה, אך לא נכנס לאלבום שלה“, מספר ארי גורלי. “את הטקסט קיבלתי מטל רביב, בתקופה שבה הפקתי (עם אודי שמחון) את האלבום שלי, ‘משקל הדירה’, שעסק בפרידה מקשר של נישואים, והלחנתי רק את הפזמון כדי לבדוק כיוון. ידידי יאיא כהן אהרונוב הציע לי להפוך אותו לדואט, מה שנראה לי בהתחלה לא מובן ומורכב“.
גורלי בחר לדואט את תלמידתו לשעבר, היוצרת והזמרת רעות יהודאי. “הזמנתי אותה תוך כדי שהייתה בבישולים בבית להקליט קולות לאלבום. מהרגע שהקליטה – לא היה אפשר להחליף אותה באף אחת אחרת“, הוא מספר.
"היא רק רוצה לרקוד"
עומר אדם ומשה פרץ, 2015
מילים ולחן: דורון מדלי
"בשנת 2015 הייתי באירוויזיון עם נדב גדג' וקיבלתי טלפון מעומר אדם, שסיפר שהוא ומשה פרץ מתכננים להופיע יחד והולכים להביא להקה אירית שתופיע איתם", נזכר דורון מדלי. "הוא אמר שהם רוצים לבצע שיר משותף שיתאים ללהקה. אני אוהב ריקוד ומחול, גם אירי, ומכיר את המקצבים. התחלתי לחשוב איך משלבים מוזיקה אירית בקצב ים־תיכוני שיתאים לעומר ומשה. בהשראת טרק בשם 'בייליס', שהשמיע לי חבר טוב, די־ג'יי נדב שפילמן, יצרתי את השיר. השיר די הצחיק אותי כי הוא שובר את הסכמות - אתה צריך להתאמץ בשביל הבחורה, אבל בסוף מה שהיא רוצה זה רק לרקוד".
אבל לא הכל עבר חלק: "שלחתי את הסקיצה לעומר ומשה, והם לא כל כך הבינו את השיר משום שלא היה כמותו שום דבר. קבענו להיפגש אצל מפיק השיר הנרי. משה חשב שהשיר לא טוב ולא מתאים לו. הוא לא הבין מי הקהל שיתחבר אליו. החלטנו שהם יקליטו אותו ואם זה לא יתאים להם, נכתוב באולפן שיר חדש. הצעתי שעומר יקליט את השיר ראשון כי עומר זורם וקליל. ברגע שעומר התחיל לשיר, אני ומשה התחלנו לרקוד, והשמחה שעלתה במשה גרמה לו להבין שזה שיר מעולה.
באולפן הייתה אורחת של הנרי, דוגמנית מהולנד, קים פינסטרה. בגלל שהיינו באווירת שטות, הצענו לה להצטרף לשיר, והיא זו שאומרת בהתחלת השיר: 'משה, עומר, אני רוצה לרקוד', ובסיומו: 'רגע, פיניטו?'. סיימנו את השיר בתוך כמה שעות, ושבוע אחרי כן הוא יצא לרדיו. שבוע לאחר מכן, בהופעת הבכורה שלהם, הם היו בהלם ש־10 אלף איש ידעו את השיר בעל פה".
