היכל מנורה, שהפך להיות אבן הדרך וחותמת להצלחה בעבור אמני ישראל, רעד אמש (מוצ"ש) במופע של רביד פלוטניק (נצ'י נצ' לשעבר) שלא היה צריך להתהדר בבמה גדולה או פירוטכניקה יוצאת דופן, ופשוט הביא את השירים הכנים שלו בצורה הכי פשוטה ואמיתית שיש. פלוטניק החל את המופע כששידר על מסכי הענק ראיון שלו ובו מספר כי מכר את אלבומו הראשון במופע קרקס ב"היכל מנורה" והבטיח לעצמו שיחזור לשם עם מופע שלו, לא משנה כמה זמן זה ייקח.
בדרכו העקבית והלא מתחנחנת, פלוטניק חרש הופעות והוציא אלבומים שעברו מהשוליים למיינסטרים של תחנות הרדיו וסלל את דרכו (ואת דרכם של ראפרים נוספים) ללב הקהל הנאמן שלו, שהופיע במלוא הדרו אתמול - והפך לחלק בלתי נפרד מהצוות של פלוטניק עצמו במופע. פלוטניק עלה להופיע עם "טיפת אמת" ומיד אחריו "איידישע ראסטה מאן" והלהיט את הקהל באנרגיות. מיד לאחר מכן הגיע אחד מלהיטיו של אלבומו האחרון "תוך כדי תנועה", השיר "קורבן" שמזכיר את כל האשמים ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשבמקביל כיכר "הבימה" התמלאה בקהל מסוג אחר, שהגיע להפגין על הרכב הממשלה הנוכחית.
פלוטניק שלא נח לרגע ולא ירד מהבמה גם כשאירח אמנים נוספים ויכל לגמוע כמה דקות של מנוחה, אירח בשירו "ערב טוב טרוריסטים" את הראפר פלד. לא סתם כתב פלוטניק את השיר הזה, הקהל שלו באמת "טרוריסטים". הקהל הנאמן שמלווה אותו שנים בא לתת עבודה, כשכל אחד מרגיש שהוא הראפר בעצמו והבמה היא לחלוטין שלו. האירוע המרגש של הערב היה כשפלוטניק החליט לבצע את השיר "חסידה צחורה" יחד עם הזמר שי צברי.
פלוטניק שאיבד את אימו בגיל צעיר, לא נוהג לבצע את השיר הזה בהופעות כיוון שמתקשה להתמודד עם רגשותיו ולהשלים את המילים שנוגעות בכל עצב חשוף. הפעם הראפר צלח את השיר בהצלחה גדולה וגרם ל-12 אלף האנשים שישבו באולם לעצור את נשמתם. הביצוע לשיר, שעבורי היה שיאו של הערב הזה, הביא לשתיקה רועמת באולם, ולא כי הקהל של פלוטניק לא יודע את המילים, נהפוך הוא, בכל שיריו קולו של הקהל הדהד בקול גדול, אלא כי נדמה שחלקו כבוד לראפר שאמר את הספדו בדרכו שלו לאימו המנוחה, ולחשו חרישית את המילים, איש איש לעצמו.
לאחר שהקהל ניגב את הדמעות, המשיך פלוטניק ללהיט נוסף מאלבומו האחרון "גברת טיקטוק" ול"נענע", אליו הצטרפה הזמרת קרולינה עם קולה האדיר. קרולינה שרה יחד עם פלוטניק גם את הלהיט "כפרה שלי" ונתנה את הביצוע שלה לשיר "SO FAR" של "הבנות נחמה". משם האנרגיות עלו לשמיים עם "קוקריקו" ו"אלעד" שנכתב למתופף שלו אלעד נדב. אם יש דבר שאני מאוד מעריכה אצל פלוטניק, הוא שמבחינתו הבמה הזאת לא שייכת רק לו והאגו שמתאים לאמן בסדר גודל כמו שלו, לא כובש אותו. אמנם הקהל קנה את הכרטיסים ל"רביד פלוטניק" אבל גם הנגנים שאיתו לאורך כל הדרך - ניר דנן וישי סויסה, קיבלו את המקום שמגיע להם, עם שירי הלל שהגיעו מהקהל וקיבלו חיזוק מצידו של הראפר.
פלוטניק, בניגוד לאמנים אחרים שמופיעים בהיכל מנורה, נתן את תשומת הלב הדרושה גם לקהל ביציע, וחלק להם כבוד, כשביקש: "תעשו רעש לקהל ביציע. אלה אנשים שלא השיגו כרטיסים לשורות הראשונות ועדיין בחרו להיות חלק מהמופע". בשלב התודות נתן לכל אחד ואחד מצוות המופע את הכבוד הראוי לו ואפילו עשה מסדר לצוות הטכני, כשהעלה אותם לבמה וחלק להם כבוד מול כולם. בשיר "קנדריק" התארחו "הפרויקט של רביבו" שהרימו חאפלה ששמורה בדרך כלל להופעות של הזמרים הקבועים בנוקיה, ובשיר "מלך" אירח את הראפר אורטגה. אפשר לומר שבשירו "סמוראי" הוא אירח את הקהל עצמו, שלקח חלק גדול בשיר ונתן לו לשיר את מרביתו. פלוטלניק סגר את המופע עם השיר "כלב" ואנרגיות גבוהות, כשהקהל לא מיהר לצאת מהאולם וציפה אולי להדרן למופע המחשמל של הראפר.
ההופעה של רביד פלוטניק לא הייתה "עוד מופע". כאחת שמבקרת את היכל מנורה לעיתים תכופות, היה שם הפעם אירוע אחר - פחות עשוי והרבה יותר כנה. לא מתאמץ ולא מבקש להביא את האירוחים הכי מפוארים, אלא את השירים הכל כך מוצלחים שלו, שלא דורשים תפאורה גרנדיוזית. הקהל של פלוטניק הולך איתו דרך ארוכה, מההופעות הקטנות ביותר שלו ועד להופעה המרגשת הזאת ב"היכל מנורה", שראוי שתביא להופעות נוספות של הראפר על הבמה הזאת, ואפשר לשמוע את זה בכל תו ובכל מילה שהוא זורק לאוויר ואת שיתוף הפעולה היוצא דופן של כל הנוכחים באולם. תודה לך רביד שגרמת לי להתרגש, לשמוח ולעוף על הופעה טובה, כשחשבתי שזה כבר לא יכול לקרות היות ועברתי את שנות העשרים המתלהבות, בלי להעליב.