האם הזמרת והיוצרת קרן טננבאום, שנגינת הכינור שלה מהדהדת מאלבומי פופ ורוק רבים של מיטב זמרינו, חוזרת בתשובה מוזיקלית? שאלה זו היא בלתי נמנעת נוכח הופעתה הצפויה בשישי הבא, 10.2, בפסטיבל אילת הבינלאומי ה-17 למוזיקה קאמרית במלון דן אילת ומוצגת לה בתור מי שהייתה ילדת-פלא קלאסית מכנרת ופנתה למחוזות אחרים בעולם הצלילים.

"לא נעים לי להגיד 'לא', אבל זו התשובה", היא משיבה. "אמנם מדובר בפסטיבל למוזיקה קאמרית, אבל בגלל בעיה מתמשכת שיש לי ביד לא אנגן שם אף יצירה קלאסית, אלא אשיר שם שירים מקוריים שלי ולא רק, בליווי עצמי בכינור, בוויולה וגם ב...לופר, כשהפריטה שלי על הוויולה הופכת אותה למעין גיטרה. מה בדיוק אשיר? - כאן אולי כדאי להשאיר את הקהל במתח".

והסגנון?
"בוא, נאמר פופ אקוסטי אתני, כשהוויולה שלי נשמעת לפעמים אפילו כמו סיטאר הודי וכמו באנג'ו, כפי שניתן לשמוע בשיר החדש שלי 'נגעת נסעת'".

בת 40, טננבאום ותל-אביבית. למרות הראסטות, שאיתן היא נראית בצילום המצורף לכתבה ובאתר הפסטיבל, הן, סמלה המסחרי במשך זמן רב, כבר נחלת העבר. בגיל רך היא שכנעה את הוריה להסב את שמה מיסמין לקרן וגם לקנות לה כינור, שעליו למדה לנגן מגיל ארבע וחצי.

מה בער?
"לא בער, אבל מאז שראיתי ילדה שניגנה בכינור, רציתי גם. זה לקח קצת זמן, כי הייתי קטנה מדי ועד שהכלי הגיע הביתה ...'ניגנתי' על קרש חיתוך ועל כל מה שאפשר היה".

אולי לא ייאמן, אבל אחרי לא הרבה יותר מעשור כבר למדה בארה"ב בבית הספר המוזיקלי ג'וליארד, לשם היא הגיעה כילדת-פלא עם קבלות. "כבר הייתי בעיצומה של קריירה בינלאומית, כולל קונצרט ענקי למרגלות מגדל אייפל, לציון מלאת יובל למדינת ישראל, שם ניגנתי את הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון מול קהל של רבבות", מספרת טננבאום.

בקיצור, היית אמורה להיות אן-סופי מוטר הבאה.
"משהו כזה, אבל בג'וליארד עברתי משבר שהחזיר אותי לארץ תוך שנה. היד שלי שידרה שם עד מהרה סימני מצוקה ומרוב כאבים, לא יכולתי להתאמן כפי שרציתי והרגשתי בדידות או במילים אחרות הייתי צעירה מדי. עם זאת, אודה שמבחינת לימוד מוזיקה, למרות המסגרת היוקרתית, מה שלימדו בג'וליארד יכולתי ללמוד גם בארץ. הרגשתי פער בין השם של המקום לבין מה שהוא יכול היה להציע לי".

בשובה ארצה, למדה טננבאום באקדמיה למוזיקה בתל-אביב כתלמידתה של אירינה סבטלובה וכמו אי אלה נגני כלי מיתר גלשה לעבר המוזיקה הקלה. זה החל מבחינתה בלהקת "מיומנה", שם תופפה, התנועעה, ניגנה וגם שרה ונפגשה עם דייויד ברוזה במופע שהתבסס על שיריו. זה היה המבוא לגלגולה הנוכחי, שבשיאו הייתה זמרת ליווי ונגנית בהופעות של שלמה ארצי. כששאל אותה פעם "איך עוד לא עשו לך אלבום?", ניחש מה בעבע אצלה בפנים.

"אלבום לא יצא לי מזה, אבל לקחתי את העצה", היא מעירה. בד בבד, בדרך לאלבום בעל השם המוזר "שיקוף מוחין" הפכה טננבאום לנגנית אולפן מהמבוקשים ביותר וצלילי כינורה, שלא הספיקו לקריירת נגינה קלאסית, בוקעים מאלבומי מיטב הזמרים כאן, ביניהם עידן רייכל, רמי פורטיס, מוש בן-ארי, ריטה ורמי קלינשטיין, כמובן גם שלמה ארצי, המעודד תמיד.

במקביל טננבאום, אם לילדה בת תשע, בין המלחינים והמשתתפים של מופעי "תן למילים לעשות בך", במדיטק, גם מופיעה עם הזמרת צילי ינקו, אף היא מיוצאי חממת ארצי ושוקדת על הכנת אלבום שני, שיתבסס על שיריה וטעימות ממנו היא אמורה להגיש במעין ספתח בהופעתה בפסטיבל באילת.

לבסוף, כשהיא נשאלת מהו החלום, טננבאום נמנעת מהצהרות בומבסטיות. "אם אצליח לגרום אושר למי שישמע את המוזיקה שלי, עשיתי את שלי", היא אומרת.