במלאת 80 שנה למרד גטו ורשה, מוזיאון "פולין" והתזמורת הפילהרמונית הישראלית יקיימו במוצאי יום השואה ביום שלישי ה-18 באפריל במקביל בתל אביב ובוורשה קונצרטים הנושאים את הכותרת "זוכרים ביחד". "היוזמה של מוזיאון 'פולין' מרגשת מאד את אנשי התזמורת הפילהרמונית. הרכבנו תוכנית שמשקפת את הקשר הפולני יהודי ואת התקווה והציפייה לעתיד" אומר אבי שושני מזכ"ל התזמורת הפילהרמונית.
הקונצרט שיתקיים בהיכל התרבות בתל אביב, תחת שרביטו של המנצח הפולני לוקאש בורוביץ שזו לו הופעת בכורה בישראל, ובהנחייתו של קובי מידן, ייפתח עם "אדג'טו" מתוך האופרה "גן העדן האבוד" של קשישטוף פנדרצקי. פנדרצקי, האייקון של המוסיקה הפולנית של שלהי המאה העשרים, מחבר הסימפוניה "שבעת שערי ירושלים" אותה הלחין ב-1996 לציון האלף השלישי של ירושלים.
בהמשך ינוגן הקונצ'רטו לחצוצרה מאת המלחין הפולני יהודי מיאצ'יסלב ויינברג בבכורה בפילהרמונית ועם ריינהולד פרידריך.
"מיאצ'יסלב ויינברג, מהמלחינים הפולנים-יהודים הבולטים ביותר הצליח להימלט מהנאצים בספטמבר 1939. לאחר מסע ארוך ברחבי ברית המועצות, הוא הוזמן על ידי דמיטרי שוסטקוביץ' וקבע את ביתו החדש במוסקבה. וינברג ושוסטקוביץ' הפכו לחברים קרובים: הם ניגנו את הסימפוניות עליהם עבדו בפסנתר בארבע ידיים, והתחרו מי יכתוב יותר רביעיות כלי מיתר.
בפברואר 1953 נעצר ויינברג באשמת 'לאומנות בורגנית יהודית'. הוא שוחרר מהכלא כחודש לאחר מותו של סטלין. אפשר להגיד שהוא שרד את השואה ואת סטלין. ויינברג חי את חייו בין שלוש זהויות: פולנית, יהודית ורוסית, והמוסיקה הפכה לשפת האם שלו" מסבירה נילי עמית המנהלת המתאמת לענייני ישראל של מוזיאון "פולין" בוורשה.
לסיום הקונצרט, תבצע התזמורת הפילהרמונית את הסימפוניה מס' 7 האייקונית של בטהובן. "וכי מה יותר מתאים מזה", אומר שושני.
"כידוע התזמורת הסימפונית היהודית בגטו ורשה ניגנה גם מיצירות בטהובן זאת למרות שהנאצים אסרו לנגן מוסיקה ארית. רוב חברי התזמורת הסימפונית היהודית נרצחו בתאי גזים במחנה ההשמדה טרבלינקה", אומרת עמית.
עם הפשרת היחסים בין ישראל לפולין וחידוש משלחות הנוער, נשיא המדינה יצחק הרצוג צפוי להגיע לפולין ביום השואה למפגש נשיאים משולש עם נשיא גרמניה ונשיא פולין ועם ראשי מדינות נוספים, לציון 80 שנה למרד גטו ורשה. מרד שנחשב לאחד האירועים החשובים בתולדות השואה בפולין. "הפולנים רואים במרד גטו ורשה מרד פולני וחלק מההיסטוריה שלהם שהם גאים בה", אומרת עמית, שתלווה את שר החינוך יואב קיש בביקורו במוזיאון "פולין", בתערוכת הקבע ובתערוכה המקיפה אודות המרד.
מוזיאון "פולין" לתיעוד אלף שנות היסטוריה של יהודי פולין, הוקם לפני עשור לציון 70 שנה למרד גטו ורשה ומוקם מול האנדרטה לזכר המרד של האמן נתן רפפורט.
"לפני חמש שנים, בשנת ה-75 למרד, הוחלט לציין את תאריך המרד בקונצרטים בהם יינגנו מהיצירות של תזמורת הגטו הייחודית שהורכבה מנגנים יהודים, חברי הפילהרמונית של ורשה, בית האופרה הלאומי ותזמורת הרדיו הפולנית שבנגינתה הפגינה את התנגדותה לקלגסים הנאצים", הוסיפה עמית.
במקביל לקונצרט בהיכל התרבות בתל אביב, באודיטוריום של מוזיאון "פולין", תנגן תזמורת סינפוניה ורסוביה בתוכנית מיוחדת שתכלול בין היתר: "קונצרטינו לפסנתר ותזמורת" מאת ולדיסלב שפילמן, פסנתרן ומלחין, מחבר ספר הזיכרונות הנודע בעולם "הפסנתרן" (שהיווה בסיס לסרטו של רומן פולנסקי) והולחן בגטו ורשה ב-1940.
"שיר ערש" של אנדז'יי פאנופניק ו"פואמה לכינור ותזמורת" של סיימון לקס.
בנוסף תבצע סינפוניה ורסוביה, בבכורה עולמית, יצירה חדשה מאת הניה ראני, שהוזמנה במיוחד על ידי מוזיאון פולין. ראני, פסנתרן ומלחין עטור פרסים, כתב את "בשביל יוסימה", קונצ'רטו לפסנתר בהשראת יצירות הפסנתר של ג'וסימה פלדשו, נערה יהודייה פסנתרנית ומלחינה מחוננת, שהיתה בגטו ורשה. "ג'וסימה הופיע בפומבי רק פעם אחת, ב-1941 עם התזמורת הסימפונית היהודית. סיפורה נחשף בזכות מחברת ההלחנה שלה, האצורה בארכיון יד ושם" מספרת נילי עמית.
"המוסיקה לא נועדה לתת תשובות ברורות אלא ליצור מרחב בו פולנים וישראלים, יהודים, קתולים ובני כל הדתות והאמונות השונות יוכלו להתכנס ולחפש תשובות משלהם" מדגיש קג'טן פרוצ'ירה אוצר המוסיקה במוזיאון.
ב-15 השנים האחרונות מחלקת עמית את זמנה בין ישראל לפולין, ומאז הקמת המוזיאון, היא המתאמת לענייני ישראל של המוזיאון.
גם השנה נוקט המוזיאון במחווה נוספת ליום השואה ומעניק לכל צופה ומשתתף בקונצרט נרקיס צהוב מנייר לענוד על דש הבגד. "הנרקיס הצהוב הפך לסמל המרד. זו מסורת שנוצרה בהשראת מארק אדלמן, אחד ממפקדי המרד. בכל שנה ב-19 באפריל, ביום השנה למרד, אדלמן קיבל זר נרקיסים צהובים מאדם אנונימי והיה מניח אותם לרגלי אנדרטת השואה והגבורה" מספרת עמית.
"בשנה שעברה חילקנו יותר ממיליון נרקיסי נייר בהם מאה אלף נרקיסי בורשה ובערים נוספות בפולין. עשרות אלפי נרקיסי נייר צהובים נענדו בטקסי יום השואה, על ידי תלמידים בבתי ספר בישראל וברחבי העולם".
