מעבר להיותו של דוד בן־גוריון ראש הממשלה הראשון של ישראל, מתוקף תפקידו הוא גם היה הדיפלומט הישראלי הבולט שביקר ברחבי העולם, נפגש עם מנהיגים ודיבר בשבחה של מדינתנו, תוך שהוא מטפח יחסי חוץ וביטחון בשנותיה הראשונות של המדינה.
לאורך השנים קיים בן־גוריון קשרים דיפלומטיים עם מדינות רבות וראה תרומה רבה להקמת הארץ דרך יצירת יחסים אישיים עמן: ארצות הברית, ארגנטינה, בורמה, הודו וכן מדינות אפריקה.
ביום שלישי, ה־1 באוגוסט, תיפתח בבית בן־גוריון בתל אביב התערוכה "בן־גוריון מסביב לעולם", אשר תעניק למבקרים הצצה לדמותו כמדינאי. בתערוכה יוצגו לראשונה תמונות שטרם פורסמו מביקוריו בחו"ל מתוך אלבומיו הפרטיים וגם מתנות שקיבל ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון מעשרות מדינות מהעולם.
"מלבד תמונות נדירות ופרטיות, התערוכה פורשת בפני המבקר בה מתנות רשמיות ותשורות שבן־גוריון קיבל ממנהיגים ברחבי העולם, חלקן בזמן שהם היו בביקור רשמי בישראל וחלקן בזמן שהוא ביקר במדינותיהם", מסבירה אורורה לטרולו, שאוצרת את התערוכה יחד עם הדר שניר.
"הרעיון סביב הדבר הזה הוא לפתוח שיחה על יחסי החוץ של ישראל באותן שנים, על מנת להבין את המשמעות שלהם. אנחנו גדלים כל הזמן בחוויה ובאמירה, שיש בהן מן הנכון, ש'אם אין אני לי מי לי?', שאף אחד מבחוץ לא ידאג לנו. אבל בהנהגה הציונית, ובן־גוריון היה מהראשונים שהבינו את זה, ידעו שבלי העולם אי אפשר להתקדם. אנחנו צריכים את העולם כדי לספק משאבים שאין בישראל, לשיפור הכלכלה ולייצר ברית אסטרטגית ולא להילחם לבד אל מול צבאות ערב.
"המטרה של בן־גוריון הייתה לחזק את ביטחונה ועצמאותה של מדינת ישראל ולהמשיך את גלי העלייה המאוד גדולים שהיו כאן בשנותיה הראשונות. בהקשר לתערוכה, היא שופכת אור על תחילת היחסים עם המדינות שחלקם נשמרו עד היום. כל פריט המוצג בתערוכה מספר על קשרים סודיים וגלויים עם המדינות ומנהיגי העולם".
ביקור בן־גוריון בבורמה, 1962
"תמונה זו צולמה בשדה התעופה. בן־גוריון טס לבורמה לכמעט חודש על מנת לבקר במדינה, לבסס עוד יותר את קשרי המסחר איתה, ללמוד על המסורות ואורח החיים שלה. במהלך הביקור, מעבר לפן הדיפלומטי הקלאסי, הוא גם נפגש עם נזיר בודהיסטי שבמקור הוא יהודי וקיים איתו שיחות ארוכות על הדומה והשונה בין הבודהיזם ליהדות. את הכדים שבתמונה מימין יש לנו בבית בן־גוריון והם יוצגו בתערוכה".
בן־גוריון בביתו של ראש ממשלת דנמרק, ויגו קמפמן, 1962
"תמונה מאוד אנושית ברגע היתולי של בן־גוריון וכנראה אחת הילדות שנכחו בביקור שלו בביתו של קמפמן בקופנהגן. קמפמן גם ביקר בישראל. באופן כללי, היו לישראל קשרי ייבוא־ייצוא עם דנמרק עוד מתחילת שנות ה־40. היא הייתה זקוקה לפירות ההדר של ישראל ואנחנו היינו זקוקים לגישות שלהם לנפט, ככה שמערכות היחסים הכלכליות שלנו היו עתיקות יומין".
ביקור בן־גוריון בצרפת, 1961
"ביקור רשמי בצרפת אצל שארל דה גול. בין המנהיגים היה קשר רצוף וקבוע, שכן צרפת היא ספקית הנשק העיקרית של ישראל בשנים האלה. צרפת בשלב הזה היא אחת הידידות הכי קרובות של ישראל, ולכן יש לא מעט ביקורים של משלחות רשמיות מישראל לצרפת וההפך.
יש סיפור מעניין לגבי הביקור הזה, מהזווית של פולה בן־גוריון, רעייתו של ראש הממשלה: הסיפור מספר שדוד ופולה ישבו בארוחה רשמית עם דה גול ובת הזוג שלו, ובעצם יש מתורגמנית ומתורגמן. פולה דיברה באנגלית והמתורגמנים תרגמו את זה לצרפתית.
בשלב מסוים פולה התעצבנה ואמרה לדה גול: 'אתה הרי יודע לדבר אנגלית, אתה פשוט בוחר לדבר בצרפתית כי אתה כועס על מה שהבריטים עשו לכם לאורך השנים. שחרר את המתורגמנים ותן להם ללכת לאכול את ארוחת הערב שלהם!'. היה מתח סביב השולחן כשפולה אמרה לו את זה, ואז דה גול חייך והמשיך לדבר איתה בצרפתית בעזרת המתורגמן. בפגישה למחרת דה גול כבר לחץ לה את היד ואמר לה 'שלום' באנגלית".
ביקור בן־גוריון בנורווגיה, 1962
"בן־גוריון מבקר במוזיאון באוסלו ומחזיק פה דגם קטן של רפסודת 'קון־טיקי' שהוא קיבל במתנה ומוצגת גם בבית בן־גוריון. ה'קון־טיקי' הייתה רפסודה שחצתה בשנת 1947 את האוקיינוס השקט מפרו לפולינזיה, בניסיון של האנתרופולוג תור היירדאל להוכיח כי המסע היה בר ביצוע בתקופה הפרה־היסטורית. בסוף, התיאוריה התגלתה כלא נכונה אבל היירדאל הפך להיות מפורסם ופורץ דרך. בן־גוריון התרשם מסיפורו של היירדאל ובביתו מצאנו גם גרסה עברית לספרו של היירדאל על ה'קון־טיקי'".
ביקור בן־גוריון בקהילה היהודית בארצות הברית, 1961
"שנת 61' הייתה תחילת המהפך ביחס של ארצות הברית כלפי מדינת ישראל. עד שנות ה־60 היו יחסים מאוד מאתגרים, וההפשרה ביחסים מסבירה מדוע היה עוד ביקור רשמי של בן־גוריון בארצות הברית, עשור אחרי ביקורו הקודם שם. חשוב לציין שהקהילה היהודית בארצות הברית הייתה מהקהילות היהודיות הכי גדולות ומבוססות כלכלית בעולם, ובן־גוריון נזקק לעזרה שלה. בתמונה ניתן לראות את קבלת הפנים החמה שלה הוא זכה בקרב הקהילה".