1. תיאטרון הבימה
התיאטרון הלאומי "הבימה" מזמין את הקהל לקחת פסק זמן מהמציאות להתיישב באולם התיאטרון ולאפשר ללב להירגע, לחייך ולהתרגש. לאחר שבעה שבועות בהם היה התיאטרון סגור עקב המלחמה.
החל מיום רביעי ה-22.11 חוזר "הבימה" עם ההצגה החדשה "מרציפנים" (הבכורה נדחתה מאוקטובר) בכיכובה של ליא קניג ובהשתתפות גילת אנקורי, אורי הוכמן וריקי בליך.
בשלב זה מציג התיאטרון באולמות "מסקין" ו "ברטונוב" בלבד, בהיותם אולמות עם מרחב מוגן.
לוח ההצגות הצפוי:
ב-22-24/11 – "השכנים מלמעלה" עם אסנת פישמן, נורמן עיסא, אודי רוטשילד ועדנה בליליוס
ב-26-27/11 - "זרים מושלמים".
ב-28-30/11 - "את שאהבה נפשי" עם עמית רהב ודניאל ליטמן שחוזר לתפקיד כמחליפו של השחקן ידין גלמן הנמצא בשיקום עקב פציעתו במלחמה.
2. "פוליקר, הילד שבי"
׳אנו - מוזיאון העם היהודי׳ מזמין את הקהל הרחב לצפות בסרט "פוליקר, הילד שבי" ביום שישי ה-24.11 ב- 10:30.
הסרט יוקרן במסגרת פסטיבל דוקאביב גליל מעלות תרשיחא, ובסיום ההקרנה תתקיים פגישה עם בימאית הסרט אתי אנטה, בהנחיית מבקר הקולנוע ד״ר שמוליק דובדבני.
ההקרנה ללא תשלום. בהרשמה מראש: https://www.anumuseum.org.il/he/events/poliker/
3. רסיטל פסנתר. לרגל יום המודעות למוגבלויות
לרגל יום המודעות למוגבלויות ולזכרה של רות הודיה פרץ ז"ל הנערה בת ה-17, חולה בניוון שרירים ושיתוק מוחין, שנרצחה ביחד עם אביה אריק פרץ ז"ל במסיבה ברעים - יתקיים "זיו לאור ירח" רסיטל פסנתר קלאסי בביצוע זיו סבג - ביום ראשון 3.12 ב-20:00 בסטודיו אנט בתל אביב.
זיו סבג, לבקן ולקוי ראייה מלידה, יספר גם על מסעו המוסיקלי כאדם המתמודד עם לקוחת ראיה ועל הקריירה שלו. סבג יפתח ב"סונטה לאור ירח" מאת בטהובן, היצירה שלימד את עצמו משמיעה ושאוזן אכפתית ראתה בה את כשרונו, והכניסה אותו לעולם הנגינה המקצועי וללימודים גבוהים. "שאבתי השראה מבטהובן, שהמשיך להלחין גם כשהתחרש"" אומר סבג. עוד בתוכנית קטעים מיצירות באך, שופן, שוברט ואחרים.
פרטים וכרטיסים בקישור ובטל. 03-6201185.
50% מההכנסות יתרמו לזכרה של רות הודיה פרץ ז"ל
4. והים איננו מלא. גלריה אלפרד
גלריה אלפרד בתל אביב, מחדשת את פעילותה עם התערוכה "והים איננו מלא" במסגרת הטרילוגיה בין השמשות: סוף - סף - מוסף.
בתערוכה והים איננו מלא מציגה האמנית יעל הוניג עבודת וידאו-אנימציה בפורמט של טריפטיך מונפש. סצנה המחזורית ומרובת המשתתפים מתפקדת כסינתזה בין ייצוגים ישראליים-ציוניים ומוצגת במבט על מרוחק. בעבודה משולבים דימויי רנסנס וימי הביניים. כך, נוצר מפגש סוריאליסטי בין ריקוד ה"הורה" הישראלי-ציוני לבין ריקוד המוות הימי-ביניימי.
בהשראת הציור "פתגמים הולנדיים" של ברויגל, מופיעים במרחב העבודה של הוניג פתגמים עבריים שונים - "אין עשן בלי אש", "אין הנחתום מעיד על עיסתו", "וגר זאב עם כבש" - המשולבים בהתרחשות אינטנסיבית, כאוטית וחזרתית. הפתגמים מתמזגים בנוף, מוקפים בנחל הזורם אל ים שאינו מתמלא.
העבודה, שנוצרה במקור ב-2020, מעוררת בימים אלה מחשבה מחודשת על הנרטיב הישראלי.
גלריה אלפרד- שביל המרץ 6 תל אביב
5. קול האמהות" The Voice of the Mothers
פרפורמנס משולב במיצב במרכזו אימהות הדורשות את השבת החטופים, ומנהרה. זוהי פעולה אמנותית שיצרו הכוריאוגרפית גלית ליס והמעצבים רוני לבבי ואביה מירון, בשיתוף עם מרכז סוזן דלל, במטרה להדהד את הזעקה להשבת החטופים. #החזירואותםהביתהעכשיו.
הפעולה מורכבת משני חלקים:
The Tunnel – מיצב של האמן רוני לבבי , המלווה בפסקול של המוזיקאי אבי בללי.
קול האמהות The Voice of the Mothers - מהלך פרפורמטיבי של כ-100 נשים בגיל הבוגר (נשות בית הספר 'גילה'בתנועה ואמנות הבמה) המבקשות להשמיע את קול האימהות ולגלם בגופן את הזמן שאוזל. פסקול: אבי בללי.
יום רביעי ה-22.11 בין השעות 15:30-16:30 ברחבת סוזן דלל, תל אביב.