התערוכה "בארי" הוקמה בזמן קצר, באופן חריג, בגלל חשיבות הנושא והתחושה במוזיאוני חיפה שיש לתערוכה כזו חשיבות ציבורית ומוסרית עליונה. "זו תערוכה שאנו יוצרים כדי להפנות זרקור נוסף למה שאירע, כדי שהדברים ייראו, וכדי שהציבור יוכל לחלוק את הרגשות העזים של אבל ואובדן".
בתערוכה מוצגים כעשרים וחמישה צילומי סטילס של בריקמן, כולם מבארי. לצדם, גם עבודות של צילומי "360", אחת מהם צולמה באמצעות רחפן, והן מוצגות לציבור בעזרת משקפי VR בעמדות צפייה שהוקמו. ביצוע התערוכה נעשה בשיתוף פעולה ובתיאום עם אנשי קיבוץ בארי, כדי לוודא שלא תהיה חלילה פגיעה ברגשות של מי מאנשי בקיבוץ. באופן דומה ובתיאום, מוצגים בתערוכה גם פריטים שהובאו מהקיבוץ שכידוע נפגע באופן קשה ביותר.
מוזיאון העיר חיפה הקדיש לתערוכת מתחם משמעותי במבנה המוזיאון שבבית הספר הטמפלרי ההיסטורי. המתחם, מתחיל במדרגות העולות לחלל התצוגה, ממשיך במרפסת בית הספר עד לכניסה לשיא התערוכה, חלל התצוגה עצמו. את התערוכה אוצרת יפעת אשכנזי, אוצרת מוזיאון העיר חיפה. העיצוב ותכנון החלל, שכאמור נעשה בזמן שיא, הופקד בידיו של אבישי דותן מסטודיו "דותן לידז'י".
מיכה בריקמן הוא צלם המתאפיין בצילום דוקומנטרי שמטרתו 'לספר סיפור'. בריקמן הוא צלם בכיר שנים רבות, בעולם העיתונות, האופנה ובמגזר העסקי ותיעד אירועים רבים בארץ ובעולם. הצילום, כהגדרתו, הוא "החיידק הטוב שלי". אחרי 7 באוקטובר הוא הגיע לקיבוץ בארי בהזמנת אנשי הקיבוץ למספר ימי צילום. כל ביקור שלו בקיבוץ זימן חוויה אחרת: לאט־ לאט התחלף האדרנלין בתחושת כאב גדולה, אך גם בתחושת שליחות. צילומיו מנציחים את "אחרי הסערה" אבל גם מעבירים את הסערה עצמה, את שברון הלב, את הכאב ואת הפחד ברגעי התופת.
